זה קרה לפני כשנתיים. ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל ארגנה נסיעת מחאה כיוון בית המשפט העליון, שדן בבקשה לשחרר את גופתו של המורה יעקוב אבו אלקיעאן שנורה בידי שוטרים לאחר שביתו באום אל חיראן נהרס. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, הלהיט באותו זמן את הרוחות וטען באופן שקרי וחסר בסיס שמדובר במחבל מדאעש.
השיירה יצאה לדרך מקלאנסווה שבצפון ונכנסה לכביש 6. נסענו נסיעה איטית, מתואמים עם מפקדי המחוזות שבהם עברנו בדרך. סגן ניצב דרור דקל, מפקד אגם קדמה שפיקד על האירוע, נסע בראש השיירה. מדי פעם נכנסו לשיירה שוטרי משטרת התנועה שהחלו לרשום דוחות וגרמו לעצירת השיירה. המפקד דקל יעיד מאוחר יותר: "אחד האופנוענים עצר את השיירה ניסה לתת דוח ולא איפשרתי לו לעשות זאת".
כשהשיירה עלתה לכביש 1, התחלף הפיקוד, ושוב הגיע שוטר שהחליט לרשום דוחות לנהגים ולנוסעים, על הפרעה לתנועה ואי ציות לשוטר. אחד מהם אף ביצע מעצר של עו"ד שניסה להסביר לו כי לשיירה ניתן היתר. כמה עשרות דוחות נרשמו, בחלק גדול מהמקרים בניגוד להנחיות מפקדים שראו ושתקו. באותה שיירה קיבלתי אני עצמי שלושה דוחות תנועה וזימון לבית המשפט. הדוחות נשלחו בדואר.
כשהגענו לכביש 1 האופנוען רס"ר שי פרץ היה כבר עסוק בכתיבת דוחות לנהגים אחרים, ורכבים נעצרו בצד. הוא היה עסוק בכתיבת דוחות וכלל לא ראה אותי נוהג ברכב בו נסעתי. כשניסיתי להסביר לו שלשיירה יש היתר והיא מתואמת עם מפקדי המשטרה הוא ביקש לקבל גם את רישיון הנהיגה שלי.
בדוח שכתב השוטר, טען שסירבתי להזדהות, למרות שהוא גם כתב בו את פרטי המלאים, כולל מספר תעודת הזהות שלי. בדוח הוא ציין שהאירוע מתועד במצלמת הקסדה. גם כאן התברר שהתיעוד לא קיים. הוא הזעיק את חבריו ודוחות נוספים נכתבו לנהגים נוספים, ללא שהשוטרים יראו או יתעדו את העבירות.
בדוח שכתב השוטר, טען שסירבתי להזדהות, למרות שהוא גם כתב בו את פרטי המלאים, כולל מספר תעודת הזהות שלי
החלטתי להיאבק על הדוחות האלה, שלושה דוחות של 500 שקלים, מאבק אזרחי שעלה לנו עשרות אלפי שקלים. עורכי דין, עדים, בזבוז זמן ונסיעות לבית המשפט בירושלים. חברי למחאה העדיפו לשלם ולשתוק, לא להיכנס למאבק נוסף, אבל אני ידעתי שאת הגבול הזה חייבים לשרטט הפעם.
למה? כי אני רואה את הקו שעובר בין השוטר בתחנת חיפה שהיכה מפגינים, ביניהם בני, ושבר את ברכי בבעיטה לאחר שכבר נעצרתי – לבין השוטרים שמחלקים עשרות דוחות על אלפי שקלים לאנשים שמפגינים כחוק. זהו אותו מאבק מול מערכת השקרים שמנצלת את הסמכויות שניתנו למשטרה, ואנחנו חייבים לנהל אותו בכל החזיתות.
הסרטון מהקסדה לא קיים
השבוע החליט השופט נאיל מהנא מבית משפט השלום בירושלים שהדוחות נרשמו שלא כחוק וזיכה אותי. במשך שנתיים הציע השופט לתובעים מטעם המשטרה לחזור בהם מכתב האישום – אבל המשטרה סירבה. הוא מתח ביקורת קשה על המשטרה, וציין כי מוטב היה שהמשפט הזה כלל לא היה מתקיים.
השופט דחה את טענת המשטרה לפיהן לא צייתתי להוראות השוטר, רס"ר שי פרץ, שכתב שני כתבי אישום על אותה עבירה. כבר בתחילת הדיון המשטרה חזרה בה מאחד מהם, לאחר שהבינה שמדובר בנקמנות, אולם המשיכה לנהל מולי משפט על השאר. השופט ציין בפסק הדין כי השוטר לא רשם את הדוחות במקום העבירה, בניגוד למה שטען בתחילת עדותו: "תמוה אף יותר כי רק לאחר חקירה ארוכה אישר השוטר כי הדוח לא נרשם במקום. השוטר כתב בדוח שצילם את האירוע בקסדה – אך כשבית המשפט ביקש לקבל את הסרטון המשטרה התחמקה", ציין השופט בפסק דין מפורט על 12 עמודים.
לגבי השוטר כתב: "הוא התחמק ממתן תשובה לגבי אי הימצאותו של אותו סרטון שצוין במפורש בהזמנה לדין", וסיכם: "הגעתי למסקנה כי המאשימה לא הוכיחה כי הנאשם חסם את התנועה וכי סירב להזיז את רכבו ומשכך, לא הוכחה עבירת אי ציות בהקשר לאי הזזת הרכב".
עו"ד אחמד גאנם גזאוי שיצג אותי מטעם מרכז מוסאוא אמר אתמול: "חבל ששוטרים משקרים ומונעים חופש ביטוי ומשתמשים בחוקי התנועה. נדרוש פיצוי על הנזק שנגרם לפרח ולשאר העדים שביזבזו זמן יקר והגיעו לשש ישיבות עד לזיכוי".
מבחינתי, הניצחון הזה חשוב לא בגלל הדוחות המיותרים, אלא כי זה היה תיק עקרוני. לא פעם אנחנו נתקלים בשימוש סלקטיבי בחוקי התנועה נגד מפגינים. בהפגנות הנכים והאתיופים כתבי האישום בוטלו. מאז אירועי אוקטובר 2000 ועד היום ערבים שמפגינים נעצרים ונשפטים, לרובם אין כוח להילחם על חפותם ומסכימים לערוך עסקות טיעון ולשלם מחיר.
השוטר כתב בדוח שצילם את האירוע בקסדה – אך כשבית המשפט ביקש לקבל את הסרטון המשטרה התחמקה
כאמור, גם עשרות הדוחות שנרשמו באותו יום לאזרחים ערבים שולמו, כי לאנשים לא היה כוח לצאת למאבק על 500 שקל. רק בזכות העקשנות של ארגוני זכויות אדם בוטלו השבוע שלושת הדוחות שלי, בתקווה שהמשטרה תסיק מסקנות ותטפל בגזענות ובתרבות השקר בשורותיה.
היום אנו מתכוונים לשלוח את פסק הדין לראשי המשטרה ולמחלקה לחקירות שוטרים בתקווה שצעדים מינהליים ומשמעתיים ינקטו נגד השוטר השקרן על האופנוע. זה יהיה עוד צעד קטן במלחמה הגדולה נגד האלימות ותרבות השקר של משטרת ישראל, כלפינו וכלפי קבוצות הולכות וגדלות במדינה.
הכותב הוא עיתונאי לשעבר, ומנהל את מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים
