החברה הישראלית מיהרה לגונן על "הצעירים שהסתבכו" בטיול פרוע בקפריסין. במקביל פורסמה ידיעה אחרת, על אישה שנחקרה במשטרה והתלוננה שהחוקר אנס אותה. לדה בת 11 ניסתה להתאבד בעקבות אונס קבוצתי של נערים בני גילה. לקט הידיעות הזה מהימים האחרונים ממחיש את מה שכולנו יודעים ולא מעזים להגיד: המדינה הזאת חולה.
עבור חלק מהצעירים לאנוס זה להתפרע, למתוח את הגבולות של עצמם, תמיד ביחד עם החבר'ה, לאנוס זה שיא של גבריות. כשאנחנו כנשים וגברים, שנרתעים מהאלימות הקשה הזאת, שהיא עושה לנו בחילה בבטן, כשאנחנו מסובבים את הראש הצידה, אנחנו שוכחים מאחור לא רק את הצעירים האלה, שמשהו בחברה שלנו משדר להם שזה בסדר – אלא את החברה עצמה שמעניקה לגיטימציה יום יום, שעה שעה.
אנחנו חיים בתרבות אונס, הגיע הזמן להודות בזה. נסו להבין, זה כמו שיש עכשיו מלחמה באחת מגזרות המדינה, ואי אפשר להפוך או להתכחש לזה, יש מלחמה. ואם לא מלחמה אז קרב, או עימות מזוין. תקראו לזה איך שאתם רוצים. אנחנו חיים בתרבות אונס שזה אומר שיש קשר בין החיים היומיומיים שלנו, בין התרבות שלנו למידת האלימות המינית שבחברה שלנו. זה אומר שאם מתגלים מקרי אלימות נגד נשים: פיזיים, נפשיים ומיניים, התגובה הקולקטיבית תהיה סלחנית. זה אומר שאונס לא ייתפס כדבר נורא. זה לא רצח, אה?
אנחנו חיים בתרבות אונס, הגיע הזמן להודות בזה. זה אומר שיש קשר בין החיים היומיומיים שלנו, בין התרבות שלנו – למידת האלימות המינית שבחברה שלנו
בני נוער "משחקים" באונס במשחקי וידאו פופולריים, הם גם צופים בפורנו מגיל צעיר מאוד שמושתת על יחסי כוח בין המינים. עכשיו, מה חשבנו שבדיוק יצמח מכל זה? כבוד כלפי בנות? סובלנות כשהן אומרות שלא מתאים להן?
הבנים שאונסים לא תופסים את עצמם כמפלצות. מבחינתם זה להתפרע, לעשות כייף, לחצות גבולות שניתן לחצות. זה לא רצח. אין תופעה של מקרי רצח של ידי נערים. יש תופעה קשה של מקרי אונס. עכשיו בואו רגע נביט לעצמנו בעיניים: אנחנו מגדלים אנשים שיכולים לאנוס? זאת הגבריות הרעילה שרצינו עבור הבנים שלנו?
האמת, אני רוצה להאמין שאין הורים כאלה. שאף אחד לא רוצה שהבן שלו יהפוך למפלצת, אבל יש לי הרגשה שיש הורים שלא יגדירו אנס כמפלצת. האמת, שזאת תרבות האונס במהותה: מתנהל ויכוח. לכאורה מוסרי. על מה גבולות המותר והאסור. כאילו שהגוף שלכן נשים ונערות וילדות יקרות, הוא לא שלכן. ותלוי מה לבשת, ומה עשית לפני ובהתאם לזה בית הדין של העם הגברי יחליט. הגוף שלך עומד למשפט – בדיוק כמו שהוא שכב שם באונס.
אם אתם קוראים את המילים האלו הורים יקרים, אני רוצה לספר לכם עובדה אחרונה וחשובה. אין אף גורם במדינה הזאת שיגיד לילד שלכם שזה לא בסדר לפגוע מינית. שזה הגוף שלה ורק שלה. באמת אין אף גורם. המורים שלהם לא מדברים איתם על זה.
מתנהל ויכוח. לכאורה מוסרי. על מה גבולות המותר והאסור. תלוי מה לבשת, ומה עשית לפני ובהתאם לזה בית הדין הגברי יחליט. הגוף שלך עומד למשפט – בדיוק כמו שהוא שכב שם באונס
בבית ספר אין שיעור על מיניות, אין שיח על הנושא אין הדרכות לא לילדים ולא למורים (אלא אם כן מגדילים ראש ומזמינים אחת מעמותות). זה המצב. משחקי מחשב מלמדים אותם. שעות של צפייה בפורנו מלמד אותם. ובעיקר, כמו שהחברה הישראלית וערוצי החדשות שמגוננים על הצעירים מקפריסין – תרבות האונס מלמדת אותם שזה בסדר. מספיק להביט על נתוני המחקר של מכון חרוב על החשיפה לפורנוגרפיה, כד להבין באיזה עולם הילדים שלנו חיים.
אתם צריכים לקחת את הילד לשיחה ולהסביר לו שהוא במלחמה. שהתרבות הישראלית תנסה למשוך אותו לצד הזה, שבו רואים בנות כחפץ, כנחותות, כפתייניות. שבו קוראים לבנות שרמוטה ונותנת – רק בשביל שיהיה נוח לשלוח להן ידיים אחר כך. תלמדו אותם שגם לבנות יש יצר מיני חי ונושם, אבל הן לא כופות אותו על בנים. תלמדו אותם להסתכל על עצמם במראה. עד שלא תתעורר מחאה גדולה יותר – בינתיים זה יספיק.
מסעדן מוכר בנתניה חשוד בתקיפה ואיומים על בת זוגו לשעבר
כבר חודש שבת זוגו לשעבר של איש חיי לילה מוכר מנתניה חיה בחשש לאחר שהגישה נגדו תלונות על אלימות והפרת צו הרחקה. "אני רוצה שהרשויות יגנו עלי, שהוא יקבל את מה שמגיע לו ונשים אחרות יהיו בטוחות"
שלוש הנערות מפרשת אייל גולן מתכננות להגיש תביעת מיליונים נגדו ונגד אביו
בהמשך לחשיפתן בתוכנית של אורלי וגיא, שלוש הנערות שכרו את שירותיה של עורכת הדין רותם אלוני, שייצגה בעבר שתיים מנפגעות אלון קסטיאל. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בשימוש בתביעות נזיקיות במקרים של טענות לפגיעות מיניות
