בית הדין לביקורת המשמרות בנתב"ג החליט היום על שחרורם של אופרסינה קוואנקה ובנה מייקל ג'יימס קוואנקה בן ה-12, תוך שהוא מעביר ביקורת על הליך מתן ההחלטה על צווי המשמורת ועל השימוע, שלדבריו "נפלו בהם פגמים מהותיים… היורדים לשורש העניין". 

עוד נטען נגד הממונה על ביקורת הגבולות, ש"לא מילא באופן הראוי את חובתו… היות ובהחלטתו לא היתה התייחסות לטענות בדבר מצבו של הקטין". השופט קיבל את טענת המבקשת בדבר מצבו הרפואי והתפתחותי של מייקל וקבע: "לפיכך, הנני מורה על שחרור המוחזקים בתנאים שיבטיחו התייצבותם, איתורם וקידום הרחקתה במידה והליך הסדרת מעמדם בישראל ידחה" .

בתוך כך, הבוקר התקיים דיון בבית המשפט לעררים בעניין גירושה לפיליפינים של משפחת אסטה – קיאן בן ה-10, אחותו קתרין בת ה-5 ואמם ג'רלדין. השלושה מוחזקים גם הם במתקן המעצר יהלום בנתב"ג, מאז נעצרו בביתם שברמת גן ביום שלישי בבוקר. בכניסה לדיון הבוקר הפגינו חבריו של קיאן וקראו לא לגרשו. משפחת אסטה מיוצגת על ידי עורכי הדין דוד וחיה מנע.

במהלך הדיון, נציגת משרד הפנים טענה שרישיון העבודה של אסטה פקע בנובמבר 2008, מאז היא שוהה בישראל ללא אשרה ולא הוגשה שום בקשה מטעמה להסדרת מעמדה. לדברי עו"ד מנע, אסטה אכן שוהה שלא כדין, אולם התעכבה על הנסיבות שבעקבותיהן הגיע למצב זה, בין היתר טיפולה בקשישים. לטענת עו"ד מנע, קיאן וקתרים נולדו בישראל, בבתי חולים מקומיים ולאחר לידתם המדינה לא פנתה לגרשם, מה שמעלה תהייה על הגירוש הנוכחי.

בנוסף, הוצגו במהלך הדיון חוות דעת של קלינאית תקשורת שכתבה על קשיים רגשיים של אחד הילדים כמו גם מכתב מאת שר החינוך, רפי פרץ, המציין כי "לנוכח רגישות המקרה [של משפחת אסטה] נכון אני לפנות לשר הפנים לשקול את הבקשה". בתגובה, אמר הדיין שהממשלה היתה צריכה לקבל החלטה בעניין. עם זאת, הדיין שאל במהלך הדיון כיצד הבקשה של המדינה לגירוש הולמת את עיקרון טובת הילד?

נציגת משרד הפנים טענה שצו ההרחקה הוצא כדין מאחר שאסטה שוהה באופן בלתי חוקי במשך יותר מעשור וכי עלה מהצהרתה שעבדה כל השנים בניקיון בניגוד לדין. בנוסף, לאחר שפקע רישיונה לא הגישה בקשה להסדרת מעמדה ומעמד ילדיה ולא עלתה טענה הומניטרית בדבר מצבו של הילד. העותרים ביקשו את שחרורם של העצורים מהמשמורת.

השופט אמר שהוא מבין לליבם של העצורים. "מתקן משמורת זה לא מקום נעים להימצא בו. אבל זה לא ממש כלא. בנסיבות הקשות הללו התנאים שם סבירים". הוא ביקש שבתיאום עם הנהלת המתקן תתואם כניסתם של גורמים מוסמכים לאבחון ולמתן חוות דעת רפואית.  המדינה השיבה: "העותרת היא זו שמעכבת את צאתם מהמשמורת. המדינה לא כופה עליהם להישאר שם והיא יכולה לחזור למדינתה. בקשה הומניטרית יכולה להיבחן לאחר צאתם מישראל".

"איזה מסר נעביר לילדים אם הכיסא של קיאן ישאר ריק ב-1 בספטמבר?"

נציג ההורים, אדם קרן, פנה לדיין במהלך הדיון ואמר שהילדים לא מבינים איך רוצים לגרש את מי שהלך יחד איתם לבית הספר בפעם הראשונה לכיתה א'. "גם הילדים שלנו עברו טראומה, ראו את חברם נעקר מביתו בלילה כאילו הם פושעים. איזה מסר נעביר לילדים אם הכיסא של קיאן ישאר ריק בראשון בספטמבר?", אמר קרן.

"קראתי את חוק הכניסה לישראל – אין התייחסות למצב שבו ילד נמצא בישראל עשר שנים שהמדינה לא נוקטת נגדו בצעדים. יש שינוי עכשיו, אנחנו בתקופת בחירות בממשלת מעבר. מה יהיה המדיניות של הממשלה הבאה? לא יודעים. האם שירותי הרווחה נתנו את דעתם בנושא הזה? הוא קיבל טיפול פסיכולוגי לפני? האם ביקשו את עמדת משרד החינוך לפני כדי לבחון את השבר החינוכי שהילדים יעשו? 

"גם הילדים שלנו עברו טראומה, ראו את חברם נעקר מביתו בלילה כאילו הם פושעים"

"זה מקרי שההחלטה התקבלה בזמן שמערכת החינוך בהדממה? איפה חוות הדעת של המומחים. הגישו חוות דעת שייגרם לילדים נזק חד משמעי. האם מישהו שמע את דעתו של קטין? זו גישת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד שישראל הצטרפה אליה ב -1991. שם נאמר כי המדינות יבטיחו לילד שישמעו את דבריו. האמנה מתנוססת באתר של משרד החינוך".