מה נותר בחוק ההסדרים עבור המהפכה התחבורתית שעליה הצהירה שרת התחבורה מירי רגב? לאחר שרגב העלימה מהחוק את התוכנית להקמת רשויות תחבורה מטרופולינית, את "ייעול השימוש בתשתיות תחבורה ציבורית״, את המס על הרכבים החשמליים ואת הגבלת נסיעת מוניות בנתיבי תחבורה ציבורית לטובת אוטובוסים – רגב התעקשה על מה שחשוב לה וקיבלה אותו. כוח. ולא סתם כוח – כוח משטרתי חדש, שיהיה בסמכותה. על פי המוצע בחוק ההסדרים רגב תהיה רשאית להקים במשרד התחבורה כוח לבוש מדים עם סמכויות אכיפה.
״יחד עם שרת התחבורה ושר האוצר, אנחנו מחוללים מהפכה תחבורתית, שהיא קודם כל מהפכה חברתית״, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שהחוק אושר בשבוע שעבר בהצבעת ממשלה.
המהפכה התחבורתית-חברתית אמנם אושרה, אך בין גובה תקציב משרד התחבורה לבין העלות המוערכת להקמת חזון מערכת ״רכבות מהירות של מאות קמ"ש, כדי לחבר את מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת״, כפי שהצהירה – יש פער שלא ברור איך ומתי ייסגר. בטוח שלא בשנת התקציב הנוכחית ולא בזו הבאה.
מהלכים אחרים, מהפכניים לא פחות ולדעת מומחי תחבורה נחוצים ויעילים בהרבה להתמודדות עם משבר התחבורה בישראל, בראשם התכנית להקמת רשויות התחבורה המטרופוליניות, נותרו מאחור. מדובר ברשויות שאמורות היו לקום בארבעת המטרופולינים חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע ולתכלל את מערך התחבורה והתחבורה הציבורית בפרט בין כלל הרשויות במטרופולין.
מלבד היעילות שבראייה הכוללת, בשיתוף המידע ובחסכון הכלכלי, דוח מבקר המדינה מ-2019 קבע כי זהו כלי קריטי לניהול ולהתמודדות יעילה עם הגודש בכבישים ושיפור מערכת התחבורה הציבורית. רגב סיכלה את המהלך עם מכתב ששיגרה לאוצר מטעם משרדה, מיד לאחר פרסום תזכיר חוק ההסדרים. נכתב אז כי "עוד לא בשלה העת להעביר לרשויות מקומיות סמכויות כה נרחבות״.
בכך רגב לא מסתירה את מה שחשוב לה בתפקידה כשרה – ריכוז סמכויות. או במילים אחרות – כוח. והיא בטח לא מתכוונת לוותר עליו בשביל שראשי הערים הגדולות יגזרו את הקופון על חשבונה.
ועם כוח בא עוד יותר כוח. במסגרת חוק ההסדרים רגב תוכל להקים במשרדה כוח אכיפה עם סמכויות. היא תוכל ״למנות מפקחים, שהם עובדי המשרד, אשר יבצעו אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ובכללם נתיבי רבי תפוסה״. כוח השיטור של רגב יוכשר לאכוף את תקנות התעבורה בנת״צים ולצורך מילוי תפקידו יוכלו אנשיו להורות לנהג לעצור את רכבו בצד הדרך, לדרוש מכל אדם להזדהות בשמו, למסור את כתובתו ולדרוש הצגת תעודה מזהה.
על פי התיקון בחוק ההסדרים לפקודת התעבורה, אנשיו יהיו רשאים להכנס לאוטובוסים, רכבים ציבוריים או מסחריים ורכבים פרטיים, בתנאי שיש בהם מעל שמונה נוסעים. הפקחים אף יוכלו להטיל תשלום קנסות על נהגים שסברו כי עברו עבירה, בהתאם להוראות סדר הדין הפלילי.
שוטרי הנת״צים יוכלו להשתמש בסמכויות שלהם בשעת מילוי תפקידם וכל עוד הם נושאים תג מזהה ותעודה חתומה על ידי השרה, המעידה על תפקידם וסמכויותיהם. את התעודה יהיו חייבים להציג על פי דרישה. לבסוף, וחשוב לא פחות: אנשי כוח רגב יוכלו להפעיל את סמכויותיהם רק כשהם לובשים מדים, "בצבע ובצורה שהורתה השרה".
המדים, התג, התעודה החתומה התווספו כתיקון לנוסח המקורי לקראת ההצבעה. שינוי נוסף בגרסה הנוכחית מחייב את הסכמתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לעניין הכשרת הכוח.
רגב, שלא מרבה לפרגן לקודמתה, למעשה מסתמכת על תיקוני חקיקה שהובילה מרב מיכאלי להגברת האכיפה בנתיבים, ועל החלטת ממשלה שהובילה מיכאלי עבור ״תכנית חירום – פתרונות חלופיים לרכב הפרטי״. החלטה שעברה בסוף יוני 2022, שבוע לפני נפילת הממשלה הקודמת.
מיכאלי יזמה את כוח האכיפה, אבללא היה מדובר בפקחים שמסתובבים בשטח במדים ותעודות אלא בפקחים שישבו בחמ"ל ויעקבו באמצעות מצלמות אחר רכבים שנוסעים בנתיבים רבי תפוסה. משטרת ישראל השקיעה באחרונה משאבים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים, בניסויים ורכישת מצלמות אכיפה, וגם בחברות הממשלתיות של המשרד, נתיבי איילון ונתיבי ישראל, קידמו התקנה רחבה של מצלמות אכיפה לאחרונה.
מכל הסעיפים שעברו בהחלטת הממשלה בתוכנית החירום שהובילה מיכאלי, נותר מעט מאוד. בין היתר נשאר הסעיף שעוסק בכוח האכיפה, והוא התרחב בהתאם לבקשתה של רגב.
שבועות ספורים אחרי שרגב נכנסה לתפקיד היא הצהירה שתפעל לצמצם את הנת"צים, "להיתקע בפקקים ולראות נת"צים ריקים – זה לא יהיה בבית ספרי", אמרה אז. כעבור ימים החליטה כי תבקש מבן גביר לצמצם את היקף האכיפה הגלוייה של משטרת ישראל בנתיבי התחבורה הציבורית בשעות העומס, מהלך שהוביל לעלייה בזמן הנסיעה בתחבורה הציבורית. כעת, כאמור, היא מוציאה מידי המשטרה את האכיפה ומעבירה את הסמכות לידה.
