אחרי מאבק משפטי של חמש שנים כנגד צילומי מפגינים בטלפונים אישיים של שוטרים והעברת החומרים באופן לא מפוקח, המשטרה פרסמה לציבור נוהל משטרתי המסדיר צילום בטלפונים אישיים בהפגנות. הנוהל החדש משמר את ההנחה שמחאה ציבורית היא פוטנציאל מובנה להפרת סדר, ומותיר לשוטרים מרווח פרשנויות ושיקול דעת שנותרים בלתי מפוקחים. הפרקטיקה נחשפה לראשונה במקום הכי חם בגיהנום.
על פי הנוהל החדש, תיעוד באירועי מחאה ייעשה אך ורק לצרכים מבצעיים, ובאופן שמאזן בין צורכי המשטרה לבין ההגנה על זכויות המשתתפים לפרטיות, לחופש הביטוי לכבוד האדם. יחד עם זאת, הנוהל לא מטיל איסור גורף על צילום מפגינים, לא מתייחס כלל לטכנולוגיות זיהוי פנים, ואינו מגדיר האם מותר או אסור להשתמש במאגר המצטבר של חומרי התיעוד לצורכי מודיעין, הצלבות מידע או סימון מפגינים כ״בעייתיים״ – הבהרות שפותחות פתח לשימוש לרעה בחומרים המצטברים.
"במקום לכתוב נוהל שמבטיח את חופש הביטוי והמחאה ונזהר מיצירת אפקט מצנן שירתיע אזרחים מהשתתפות בהפגנות, המשטרה קובעת כי מותר לצלם מפגינים, בין היתר, על מנת להרתיעם״, מסרו מהאגודה לזכויות האזרח, שעתרו לבג״ץ בנובמבר 2024 בדרישה להפסיק את התיעוד באמצעים פרטיים. ״רק לאחר פניות חוזרות ונשנות טרחה המשטרה להתייחס לתופעה הפסולה של שוטרים שמצלמים מפגינים. אלא שמדובר בנוהל שכל מטרתו להמשיך ולהרתיע מפגינים, ובמקביל להימנע מהמשך ההליך המשפטי״.
פליליזציה של מחאה
בשנת 2020 ביטלה המשטרה את הפקודה שהגבילה צילום בהפגנות, והבטיחה לנסח נוהל חדש. האגודה לזכויות האזרח התריעה באותה השנה בפני המשטרה על הסכנות שבצילום בלתי מפוקח של מפגינים ועל הפגיעה המתמשכת בזכויותיהם, אך למרות הפניות הנוהל לא גובש, והתופעה רק התרחבה.
בשנת 2023, עם המחאה כנגד ההפיכה המשטרית ובהמשך עם המחאה נגד המלחמה, הלכה הפרקטיקה והתרחבה. במקום הכי חם בגיהנום פורסמו תיעודים של שוטרים שמצלמים מפגינים בטלפונים האישיים שלהם, לעיתים מטווח אפס. התיעודים הועברו בהודעות וואטסאפ בין שוטרים שהשתמשו בהן לזיהוי, איתור ועיכוב מפגינים – ללא כל הסדרה בחוק או פיקוח על החומרים המצולמים.
בעתירתה דרשה האגודה לזכויות האזרח לאסור צילום מפגינים במכשירים פרטיים, ולקבוע כי שיטת התיעוד ואי-פריקתו במערכת סדורה אינה חוקית. בעתירה טענו כי שימוש בטלפונים אישיים מאפשר, עריכה והעברה בלתי מבוקרת של חומרי תיעוד, שמייצר אפקט מצנן על משתתפי המחאה, פוגע בפרטיות המפגינים ותורם ל"פליליזציה" של מחאה אזרחית לגיטימית.
מאז הוגשה העתירה הבטיחה משטרת ישראל לפרסם בהקדם נוהל שמסדיר צילום מפגינים על ידי שוטרים, אך הנוהל לא פורסם והפרקטיקה נמשכה. רק לאחר מספר בקשת הארכות פרסמה המשטרה את הנוהל לציבור, שממסד לראשונה איסור גורף של צילום מפגינים באמצעים שאינם אמצעי תיעוד משטרתיים – כגון מצלמות גוף, מצלמות סטילס ווידאו ייעודיות, טלפון סלולרי משטרתי, רחפנים ומערכי כטב"ם, לצד חריג משמעותי.
צילום מפגינים במכשירים ״אחרים״
על פי הנוהל, שוטר שהאמצעי המשטרתי שברשותו אינו מאפשר תיעוד הולם, רשאי לצלם גם במכשיר אחר. הדבר מותר רק לצורכי ניהול מבצעי או איסוף ראיות, ובתנאי שתתבצע עריכת רישום המפרט את סיבת הצילום. הנוהל מבהיר כי התיעוד בהפגנות ייעשה כ"צילום היקפי" בלבד – תיעוד רחב, נייטרלי וכללי של המתרחש, ללא התמקדות בפנים של מפגינים. צילום ממוקד יתאפשר רק כאשר מתפתחת הפרת סדר ממשית או מתבצעת עבירה פלילית, ובמקרה כזה על השוטר להודיע לאדם המצולם ״ככל האפשר״ שהוא מתועד.
בנוסף, כל חומר מצולם חייב להיות מועבר למערכת המשטרתית באמצעות אפליקציה משטרתית מאובטחת, ולאחר ההעלאה השוטר מחויב למחוק את הקבצים ממכשירו האישי. הצילומים צריכים להיות משוייכים לאירוע רשמי במערכת, לכלול את שמות השוטרים שצילמו, את סיבת התיעוד ואת הפעולות שתועדו בו – כגון מעצר, שימוש בכוח או אירוע חריג אחר.
החומר יקוטלג ויוזן למערכת התיעוד המבצעי באופן המאפשר מעקב אחר מקורו ונסיבות הפקתו, כאשר תיעוד מאירועים שבהם בוצע שימוש בכוח, מעצר או הפרת סדר יישמר במשך שמונה שנים, בעוד שחומרי תיעוד אחרים יימחקו לאחר שישה חודשים בלבד. הוראות אלה עשויות להיות משמעותיות בהמשך לצורך הליכים משפטיים או תלונות במח"ש, שכן הן מצמצמות את האפשרות למחיקה או לטשטוש אחריות.
הנוהל קיים – האמצעים לא
הנוהל אמנם מאפשר שימוש בחומרי תיעוד כראיות בהליכים משפטיים, אך מדגיש שהצילום צריך להתבצע רק כאשר הוא נחוץ ורלוונטי, ומתוך איזון בין התועלת שבו לבין הפגיעה האפשרית בזכויות. בהתאם לכך, כל תיעוד חייב להיעשות לפי הוראותיו ובמסגרת התכליות שהוגדרו בו.
אחרי שנים של תיעוד פרוע, הנוהל החדש אולי מצמצם צילום לא מבוקר ומחייב פיקוח, אך הוא עדיין מותיר לשוטרים מרחב נרחב לפרשנות, ומאפשר שימוש בתיעוד כאמצעי שליטה. למרות השיפור, אין בנוהל מנגנון ענישה משמעתית על הפרתו. ללא יכולת הרתעה או אכיפה ממשית, ספק אם הפער בין ההוראות הכתובות לבין המציאות בשטח אכן ייסגר.
יתרה מכך, לדברי האגודה לזכויות האזרח מימוש הנוהל כלל אינו אפשרי, שכן האמצעים הדרושים ליישומו לא קיימים. ״מסתבר שהמשטרה אפילו לא פיתחה את האפליקציה המשטרתית המאובטחת שאמורה לשמש להעלאת חומרי התיעוד למערכת המשטרתית, כך שהיא כלל לא יכולה ליישם את הנוהל החדש", הבהירו.
שיחה על זה post