המוסד לביטוח לאומי החל לגבות חובות כספיים ממשרתי מילואים, לאחר שבמקרים מסוימים חושב שכרם באופן שהביא לחוב. המקור לחיובים אלו הוא יישום תקנות חדשות לחישוב שכר, המבוססות על ממוצע השכר בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שבהם המשרת לא שירת במילואים. במקרים של שירות מילואים תכוף, שלושת החודשים הרצופים ללא שירות עשויים ליפול על תקופה שבה ההכנסה הייתה נמוכה, כגון חופשת הקיץ עבור מורים, למשל. 

אחד המשרתים דיווח כי במקרה שלו, החישוב החדש הביא לדרישת תשלום של "כמה עשרות אלפי שקלים", אף שלדבריו תלושי שכר שהוגשו המעידים על שכר ממוצע גבוה בהרבה מזה שחושב לצורך התגמול. לטענתו אלו נדחו על ידי הביטוח הלאומי, מאחר ולא התקיימו שלושה חודשים רצופים ללא שירות מילואים, כפי שדורשת התקנה. 

"דיברו איתי עכשיו מביטוח לאומי והסבירו שבמקום לשלם לי על סבב המילואים האחרון אני זה שצריך לשלם להם", כתב המילואימניק אברהם סתיו ברשת X. "לפי התקנות החדשות החישוב של שכר המילואימניק הוא לפי 3 החודשים הרצופים האחרונים שבהם לא שירת במילואים. במקרה שלי מדובר בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר של שנת 2023, לכן הם מחשבים הכל מחדש ולוקחים ממני כמה עשרות אלפי שקלים״, כתב סתיו. 

13 אלף שקל חוב למדינה 

באתר הביטוח הלאומי נכתב כי ״תיקון החוק מאפשר לנו לחשב באופן אוטומטי את התגמול לפי השומה הסופית או ההכנסה ששימשה בסיס למקדמות ששולמו – הגבוהה ביותר, כך שבחירה זו תטיב עם משרת המילואים ותימנע יצירת חובות״. עם זאת, עדויות על התופעה שעלו ברשתות החברתיות מבהירות שהחוק לא צלח את במשימתו למנוע חובות. 

 בקבוצת הפייסבוק ״מילואימניקים ומילואימניקיות שורדים ביחד״ כתב אחד המשרתים כי ״קיבלתי עדכון מביטוח לאומי שיש לי חוב בגלל המילואים, קרה לעוד מישהו? יש דרך לברר למה זה קרה?״. לפוסט הוא צרף צילום מסך מאתר הביטוח הלאומי שהציג יתרת חוב כוללת על שירות מילואים בסך 13,003 שקלים, המורכבת מחוב מקורי של 12,718 שקל ועוד הצמדה בסך 285 שקל. מגיב נוסף ציין כי על שירות המילואים שלו צבר חוב של כ-22 אלף שקל. ״עד עכשיו לא הצליחו לפרט לי על מה החוב״.

התופעה מעוררת תסכול בקרב המשרתים, שהביעו ביקורת על הקיצוץ בתנאים של משרתי המילואים, כפי שכתב סתיו: ״לא עזר ששלחתי אינספור תלושים שמוכיחים שהשכר הממוצע שלי, וממילא ההפסדים מן השירות, גבוה פי כמה. כל עוד אין 3 חודשים רצופים בלי מילואים – אין מה לדבר". הוא הוסיף ביקורת על המצב: "רק תמחלו לי אם יש בי קוצר רוח מסוים לנחישות של צה"ל והממשלה לקצץ עוד ועוד תנאים למשרתי המילואים״.

הנידון: מילואים

בביטוח הלאומי הפנו את האצבע אל עבר המחוקק ומשרד האוצר, יוזמי המהלך. רק הבוקר (ג׳) נודע כי 900 מיליון שקל הכונסו לראשונה לבסיס התקציב עבור הישיבות, וזאת בצל היעדר חוק הגיוס. זאת לצד 400 מיליון שקל שיועברו למשרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, 100 מיליון שקל שיועברו לחטיבה להתיישבות, 95 מיליון שקל ישירות כסיוע להתנחלויות, 25 מיליון שקל לגרעינים משימתיים ו-175 מיליון שקל לזהות יהודית ותרבות יהודית.

״אלו מקבלי ההחלטות, אי שם למעלה, שהחליטו למשל ששכר בסיס יומי של לוחם קרבי הוא 300 שקלים, והחליטו להתעלם מנתוני שכר שהם לא 3 חודשים רצופים״, הבהיר סתיו בפוסט נוסף שפרסם אחרי שיחה עם נציגת הביטוח הלאומי. ״הם החליטו שלא מתייחסים למילגה כהכנסה מוכרת, לדרוש כספים בדיעבד ממי שכבר קיבלו אותם ובנו עליהם תכניות, לקצץ את היציאות למינימום שלא מאפשר לעבוד, לקצץ את ימי ההתארגנות והעיבוד, ולזמן מילואימניקים ל-60 יום בשנה במקום להרחיב את הצבא הסדיר״.

משרתי מילואים דיווחו על הקשחה כללית בהתנהלות מול הקרן, כפי שדווח במקרה של דורון שבתי ברשת x: ״ביליתי חצי מאתמול בלנסות למצוא פתרון לזה שקרן הסיוע מסרבת לתת פיצוי לנשות מילואים שהאריכו חל״ד כי נכנס לה גרוש וחצי על עבודה שהיא עשתה חצי שנה לפני כן. פעם הקרן הייתה מבקשת הוכחה שהכסף נכנס על עבודת עבר. היום זה לא משנה שוללים פיצוי בכל מקרה״. 

קרן הסיוע למשרתי ומשרתות המילואים שינתה לאחרונה את מתווה ההחזרים עבור שירותי שמרטפות כך שגובה ההחזר ירד משמעותית. בנוסף הוכנסה הבחנה בין משרתים לוחמים לבין תומכי לחימה, ונוספה תוספת החזר רק עבור משפחות בהן ההורה שלא גויס הינו עובד חיוני.