מעטים האנשים ששמעו על חברת אדיוסיסטמס. מדובר באחת מעשרות החברות שנכנסו בשנים האחרונות לתחומי הפעלת פרויקטים טיפוליים וחינוכיים ממשלתיים שבעבר היו ציבוריים, אבל הועברו על ידי המדינה לידיים פרטיות.
החברה, שנרכשה על ידי קבוצת מלם תים בבעלות שלמה אייזנברג באוקטובר, גרפה לכיסה הכנסות של כ-100 מיליון שקל מכספי המסים בחמש השנים האחרונות, עבור ניהול תכניות הדרכה של משרדי החינוך (מתן שרותי הדרכה והנחייה בנושא טיפוח מורשת יהדות אתיופיה למשל), התרבות (כמו הפעלת מרכז למידע ולמחקר תרבות) והרווחה (הפעלת שירות המבחן לנוער לדוגמה).
כעת מתברר שלמרות תלונות של עובדים (שהועסקו דרכה כנותני שירותים במכרזים) על פגיעה בשכרם ובתנאי ההעסקה – תלונות שהועברו לחשב הכללי באוצר ולמשרדי החינוך, הרווחה והתרבות – היא ממשיכה להפעיל פרויקטים רגישים הנוגעים לעבודה עם בני נוער בסיכון, מסגרות טיפוליות וחינוכיות.
ב-2018 זכתה החברה במכרז להפעלת תוכנית סלע, תוכנית חונכות אישית וקבוצתית לבני נוער עוברי חוק ובמצבי סיכון ומצוקה. לפי מידע שהגיע למקום הכי חם, אדיוסיסטמס פגעה בצורה שיטתית בתנאי השכר ובזכויות הסוציאליות של העובדים במיקור חוץ.
בין היתר התלוננו עובדים שהועסקו על ידי אדיוסיסטם בחוזים קצרי טווח על שכר שלא משולם להם בזמן, על התקשרות עמם במסגרת "שכר מרצה", שמונע העברת התנאים הסוציאליים, על סכומים נמוכים שמשולמים להם עבור הדרכות ועוד.
למרות שעובדים בתכנית העבירו תלונות על פגיעה בתנאי ההעסקה שלהם כבר ב-2019 למשרדי הרווחה והאוצר, ההתקשרות עם החברה בוטלה רק באפריל 2020.
כשבגלי צה"ל עשו כתבה על סגירת הפרויקט והעלו את החשש מהשפעת סגירת התוכנית על הנערים והנערות, התייחס שר הרווחה איציק שמולי לסגירת התוכנית כאקט שנובע מקיצוץ תקציבי והוסיף: "מדובר בדבר שלא יעלה על הדעת". אלא שכפי שציינה העיתונאית ניב יגור מגל"צ, "הבעיה קשורה לנותן השירות", ולתלונות שהתקבלו לגביו. גם בתגובה של משרד הרווחה לאייטם צוין שהשירות הופסק "עקב שירות לקוי של המפעיל הנוכחי".
"עובדים בשיטת מצליח"
אדיוסיסטמס, שלפני כ-25 שנה פעלה בתחום ״טכנולוגיות המידע בחינוך״ וניהלה פרויקטים ״פדגוגיים משולבי מחשב״, הפכה עם זכייתה בעוד ועוד מכרזים ממשלתיים ל״מתמחה בחדשנות בניהול ותפעול פרויקטים רב תחומיים ורחבי היקף במגזר הציבורי״.
בראש החברה עומדת זהבה אסא-אדם, שמכרים שלה מתארים אותה כ"אישה אמביציוזית, חכמה, עם דרייב מטורף, שבנתה את עצמה בעשר אצבעות, לבד, ללא סיוע. היא לא נולדה עם כפית זהב בפה, להיפך".
בתחילת הדרך היו בחברת אדיוסיסטמס כחמישה עובדים, והם עסקו רק בחינוך, אבל בהמשך, כפי שמתארת מי שעבדה איתה באותם ימים, "זהבה רצתה חברת פרויקטים ענקית, פחות עניין אותה תחום החינוך".
באוקטובר 2020 רכשה כאמור מלם תים, 70 אחוז מחברת "אדיוסיסטמס פרויקטים" על 250 עובדיה תמורת כ-39 מיליון שקל. בהודעה על העסקה בדה מרקר נכתב כי היא נועדה כדי "להרחיב פעילות מיקור החוץ של מלם תים וליהנות מצבר הזמנות בסך של 140 מיליון שקל אותו היא תוכל לממש החל מ-2021״. מחזור ההכנסות של אדיוסיסטמס פרויקטים במחצית הראשונה של 2020 היה 23 מיליון שקל, והניב לה רווח תפעולי של 5.7 מיליון שקל. הבעלים של מלם תים, שלמה אייזנברג, ריצה בעבר שנת מאסר בכלא על עבירות ניירות ערך.
אחד מתנאי הסף לבחירת הזוכה במכרזים ציבוריים מתייחס לציון הניתן על איכות ההתקשרויות הקודמות עם המפעיל, בדיוק כדי למנוע מקרים בהם חברות הפוגעות בזכויות העובדים או מספקות ״שירות לקוי״ יזכו במכרזים נוספים. למרות התלונות, תנאי ההעסקה של החברה לא נבדקו בידי מי שהיו מחויבים לעשות זאת במשרד הרווחה, וציון החברה לא נפגע.
למרות התלונות, תנאי ההעסקה של החברה לא נבדקו בידי מי שהיו מחויבים לעשות זאת במשרד הרווחה, וציון החברה לא נפגע
תלונה מפורטת, על כך שהחברה פוגעת כביכול בעובדים, מלינה שכר, ומפלה בין יהודים לערבים, הועברה, בין היתר, למנהלי אגף תקון במשרד הרווחה ולחסן אסמעיל, מי שהיה באותו הזמן סגן בכיר לחשב הכללי, והממונה על תחום הביקורת במשרד האוצר. כשפנינו למשרד האוצר בשאלה מה עשו עם התלונה, טענו באוצר כי מעולם לא הגיעה אליהם פניה, זאת, למרות שבידי ׳המקום הכי חם׳ תיעוד של התכתבויות המעידות שבמשרד האוצר קיבלו את התלונה והתחייבו לטפל בה. במשרד הרווחה טוענים, שגם אליהם לא הגיעו תלונות של עובדים.
אל המקום הגיעו מכתבי תלונה של עובדים פרילנסרים מפרויקטים אחרים, שמהם עולה התנהלות חוזרת של אדיוסיסטם כלפיהם: אי תשלום החזר נסיעות, אי המרה של דמי חופשה לכסף, תלושי שכר שלא נשלחו, הורדה של דמי מחלה למרות שהעובד לא הצהיר על מחלה ועוד. משיחות שערכנו עם עובדים עולה כי כשהם פנו לחברה, נאמר להם שמדובר בטעות אנוש.
"הורידו לי כספים על נסיעות וימי חופש באופן שרירותי. הם לא אמורים לגעת בימי מחלה אבל כל הזמן שיחקו לי עם זה", מספר רכז מאחת התוכניות. "הם עובדים בשיטת מצליח. עוד גרוש ועוד גרוש שמורידים לעובדים שמצטברים בסוף להרבה גרושים. לרוב האנשים אין כוח להתעסק איתם על הסכומים האלה, הם לא עונים לטלפון. ועד שהם עונים הם אומרים טעות אנוש, נתקן. זו לא טעות אנוש כשזה קורה פעם אחר פעם.
"אחרי שהתרעתי על הבעיות בפני אנשים אחרים שעבדו איתי בתוכנית והם גילו שגם להם יש טעויות בתלוש, החליטו להעביר אותי מתוכנית אחת לתוכנית אחרת שמרוחקת עשרות קילומטרים ממקום היישוב שבו אני גר, לתפקיד שכלל לא תאם את הכישורים שלי. אחרי העזיבה לא העבירו לי טופס למשיכת הפיצויים וגיליתי שלא שילמו לי את כל מה שצריך מבחינת הפנסיה. אחרי מאבק ודיונים אינסופיים החזירו לי משהו קטן – שאשתוק".
מתנערת מהעובדות
למרות שדוברי משרדי הממשלה טוענים שנגד החברה לא היו תלונות – בירור פשוט במאגר בתי המשפט היה מגלה להם שלבית הדין לעבודה ולבתי המשפט לתביעות קטנות הוגשו בשנים האחרונות מספר תביעות נגד אדיוסיסטמס שנסגרו בפשרה.
בפברואר 2021 הסתיימו ההליכים בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד אדיוסיסטמס ממורה שהועסקה על ידי החברה במתן שיעורי תגבור לתלמידים הניגשים לבגרות ולא קיבלה את שכרה עבור 127 שעות לימוד, גם אחרי תשעה חודשים.
"לא ברור הכיצד סבורה אדיוסיסטמס כי תוכל להתנער מעובדות אשר מוגבות בראיות מהימנות ובמסמכים אותנטיים, אשר יעידו על כך שהיא זו שהעסיקה את התובעת", כתבה רשת אורט במסמכים שהוגשו לבית המשפט. "… אין לאורט אלא להצר על… התנהלותה החמורה והמבישה במסגרת תהליכים אלו, אשר כשם שנודע לאורט אינם היחידים המנוהלים כנגדה על ידי עובדים נוספים מהם היא מנסה להתנער באותה שיטה". לבסוף הגיעו הצדדים ״להבנות שמייתרות את המשך כלל ההליכים בתיק".
ביוני 2020 הגישה מורה אחרת מתיכון בירושלים תביעה לבית הדין לעבודה בירושלים בנושא דומה: לפי התביעה היא הועסקה כמורה לתגבור לקראת הבגרות בספרות, הועסקה במשך 95 שעות ולא קיבלה את שכרה – 9,500 שקל – במשך שנה. בכתב ההגנה, שמשפטים ממנו זהים לכתב ההגנה שהוגש במקרה הקודם, דחתה החברה את התביעה.
"לא ברור הכיצד סבורה אדיוסיסטמס כי תוכל להתנער מעובדות אשר מוגבות בראיות מהימנות ובמסמכים אותנטיים, אשר יעידו על כך שהיא זו שהעסיקה את התובעת"
במקרה אחר ב-2018 נתבעה החברה בבית הדין לתביעות קטנות בעכו על ידי מפעילה שערכה קייטנות פסח בגנים בנהריה. לדבריה, החברה לא שילמה את שכרה במשך שלושה חודשים תוך שהיא "דוחה את התובעת בלך ושוב". הסטטוס של התיק נותר סגור.
הלנות שכר והתחמקויות
נושא הלנת השכר של חברת אדיוסיסטמס כלפי עובדיה אינו חדש, כך מתברר מכתב תביעה שהגישה מורה על שלא קיבלה את השכר שהגיע לה עבור עבודה ביוני 2014 במשך שנה וחצי. השופטת מבית הדין האזורי בתל אביב הורתה לאדיוסיסטמס להשיב לתובעת את שכרה בהליך "פשרה ללא הנמקה".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בינואר 2020 טען מורה שבחודשים מאי ויוני עבד במשך 34 שעות בבית ספר בירושלים ולא קיבל את שכרו וגם לא פדיון של ימי חופשה. "נעשו ניסיונות רבים ומתישים מצדי לקבל את שכרי ולברר מדוע הוא אינו מועבר, אך זכיתי לתירוצים שונים והתחמקויות".
בחלק מהתביעות בחרה החברה להגיש כתבי הגנה שעליהם חתומה המנכ"לית אסא אדם. הם נפתחים במשפט: "כאשת חינוך וכמנכ"לית אדיוסיסטמס עלי להכחיש את התביעה"; ממשיכים עם כך שאדיוסיסטמס עוסקת בפעילות חינוכית בבתי ספר מזה 25 שנה; ומסתיימים ב: "ככל הנראה מאחר וקל יותר לתבוע חברה מאשר ממסד, בחר התובע להפנות את התביעה כלפינו", אף כי הם המעסיק הישיר.
"נעשו ניסיונות רבים ומתישים מצדי לקבל את שכרי ולברר מדוע הוא אינו מועבר, אך זכיתי לתרוצים שונים והתחמקויות"
מורה אחרת מבית ספר ברמת גן שביצעה עבודה בחודש יוני 2012 ולא קיבלה את שכרה שעמד על 1,250 שקל, כתבה בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לאחר שמונה חודשים: "בהתחלה ניסו לדחות את התשלום בטענה שיש בעיה במחלקת שכר לאחר מכן התעלמו מכל דרישותיי". התובעת קיבלה את כספה לאחר הגשת התביעה והתיק נסגר.
שכר נמוך וחוסר מיצוי
אחת התוכניות שאדיוסיסטם מפעילה כיום היא פרויקט של"צ (שירות לתועלת הציבור), תוכנית חינוכית-טיפולית עבור נערים עוברי חוק המטופלים בשירות המבחן לנוער. החברה מעסיקה מערך של מתאמי של“צ האחראים לשיבוץ הנערים במקומות ההשמה ולליווי צמוד שלהם.
המתאמים סיפרו למקום כי התשלום שהם מקבלים עבור שיבוץ הוא 45-50 שקלים (כולל פגישות, מציאת מקום מתאים לנער, שיחות טלפון עם הגורמים המתאימים ועוד). ובסיום הליווי של הנער – תהליך שאורך כארבעה חודשים – הם מקבלים עוד 110-100 שקלים. אם הנערים לא מסיימים את התהליך, מה שקורה לעתים, המשבצים אינם זכאים לתשלום.
אחד המשבצים סיפר שבהתאם לשעות העבודה שהוא משקיע בפרויקט, השכר הממוצע לשעה שמתקבל עומד על כ-23 שקלים, הרבה מתחת לשכר המינימום (29 שקלים). "התגמול לא טוב אבל אני נשאר בגלל הנערים, בגלל תחושת השליחות, כי אני מרגיש שאני עושה משהו טוב".
ייתכן כי השכר הנמוך המשולם למתאמים הוא הסיבה לכך. לפי דו"ח של מכון ברוקדייל ובחן את התכנית, "במקרים רבים הפוטנציאל השיקומי שלה (של התוכנית) אינו ממומש עד תום". מהדוח, שנכתב עבור משרד הרווחה, עולה כי "ליווי הנערים מבוצע חלקית, ובמקרים רבים הקשר השבועי בין המתאם ובין הנער אינו מתבצע בקביעות.
"התגמול לא טוב אבל אני נשאר בגלל הנערים, בגלל תחושת השליחות, כי אני מרגיש שאני עושה משהו טוב"
"אצל 42% מן הנערים לא נערך ביקור של המתאם במקום ההשמה, כנדרש. בקרב 37% מן הנערים לא התקיימה שיחה בין המתאם ובין קצינת המבחן על הנער ועל תפקודו. בנוגע ל-28% מן הנערים מתאמי השל"צ כלל לא העבירו דיווח שוטף לקצינות המבחן המטפלות. במרבית המקרים מעורבות של קצינות מבחן מתרחשת רק במקרים של בעיות בתפקוד הנערים".
תגובה משרד החינוך: "במשרד התקבלו תלונות מעובדי ועובדות חברת אדיוסיסטם בנוגע לתשלום שכרם. המשרד מבצע בירור מקיף ובדיקה מעמיקה בנוגע לתלונות, ובעקבות הבירור חלק מהעובדים והעובדות של חברת אדיוסיסטם קיבלו את מלוא שכרם.
"נבקש לציין כי הפעילות מול חברת אדיוסיסטמס הופסקה ובשלב זה למשרד החינוך אין התקשרות מול החברה. יחד עם זאת, על אף שההתקשרות מול החברה הגיעה לסיומה, המשרד לא יסיים את הליך ההתחשבנות מול החברה, אלא רק לאחר שכלל העובדים יאשרו שאכן קיבלו את מלוא שכרם".
תגובת משרד התרבות, הרווחה וחברת אדיוסיסטמס לא התקבלו.
