המאבק האתיופי: כרונולוגיה של מחאה עיקשת

המאבק נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה ובכלל עלה השבוע מדרגה. הכל צף: הגזענות היומיומית, אלימות השוטרים שירו באזרח שני ממוצא אתיופי תוך חצי שנה, תפקידה של התקשורת כמגינת הסדר הטוב ומפיצת הנראטיב של המשטרה ("הכדור ניתז"), "ההבנה" שמגלים אזרחים כלפי "העדה", עד שהם מאבדים אותם כי העזו לצאת לרחובות ולחסום כבישים. הבוז, הזלזול והגזענות שממהרים בעקבות המחאה של ה"לא נחמדים".

חמש שנים אנו מלווים את המאבק נגד אלימות משטרתית, נגד קבוצות שונות ונגד יוצאי אתיופיה בפרט. מאז חשפנו לראשונה את פרשת מותו של יוסף סלמסה ז"ל, מחויב המקום הכי חם לקחת עמדה במאבק, ולשמור על הקו המדויק שמנחה אותנו: להיות בלב מוקדי האש, לחפש את הזווית שממנה נראית המציאות מדויקת ואמיתית ככל האפשר, ולדווח על מה שאנו רואות ורואים.

זה מה שעשינו גם השבוע. היינו עושות ועושים הרבה יותר, יש כל כך הרבה להראות ולספר, אבל המקום מופעל על ידי מערכת זעירה ונחושה, שלושה כתבים ועורך, שמנסים להיות כל הזמן בכל מקום. זה הזמן לתמוך במקום הכי חם בגיהנום, כדי שנוכל להמשיך לעשות עיתונות חוקרת, עצמאית, שאינה מחויבת לשום דבר – רק לאמת.