הבוקר הוועדה לביטחון לאומי דנה בהצעת חוק עונש מוות למחבלים לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית שתתקיים מחר (ד׳). הצעת החוק מקודמת על ידי הנציגים האלימים והקיצוניים ביותר של הימין המשיחי, קוראת להטיל עונש מוות על מי שהורשע ברצח אזרח ישראלי במטרה לפגוע ״בתקומת העם היהודי״, ומתחמקת בכך מהטלת דין אחיד למחבלים באשר הם, ובכללם יהודים ששרפו פעוטות בני יומם או נערים חפים מפשע. כאילו מעשים נפשעים אלו נעשו לשם תקומת העם היהודי. משכך, החוק איננו מציין מפורשות את הפלסטינים כקהל התחולה העיקרי שלו על מנת להימנע מפסילה מיידית בבג״ץ אולם ההתמקדות בשינוי סדרי הדין בבתי המשפט הצבאיים הופכת אותו, הלכה למעשה, לחוק עונש מוות לערבים.

גלגולו של עונש המוות
ממסורת של "הקפאה" ועד ליוזמות החקיקה של 2026: מבט על ההיסטוריה המשפטית.
בנתיים בעולם – גל ביטולים לעונש המוות
בעוד שרוב מוחלט של מדינות העולם (כ-130) הצביעו בעד הקפאת הוצאות להורג, רק קומץ של 15 מדינות ביצע הוצאות להורג מתועדות ב-2024. בעוד יבשות כמו אירופה ואפריקה מובילות גל של ביטולים, אסיה, ובכללה המזרח התיכון, ממשיכה להוביל בשימוש בעונש. מדינת ישראל מוגדרת כמי שביטלה את העונש לעבירות ״רגילות״, כאשר ההוצאה להורג האחרונה הייתה זו של אדולף אייכמן ב-1962. האם הצעת החוק הנוכחית תסמן נסיגה ממעמד בינלאומי זה, ותכניס את ישראל לקבוצה המצומצמת של המדינות שמשמרות את העונש?
130 מדינות הצביעו בעד החלטת העצרת הכללית של האו"ם הקוראת להפסקה של ההוצאות להורג.
מספר המדינות שבפועל מבצעות הוצאה להורג מדי שנה הגיע לשפל היסטורי בשנת 2024.
1,518 הוצאות להורג תועדו ברחבי העולם, עלייה של 32% לעומת 1,153 בשנת 2023.
סטטוס משפטי עולמי
המובילות בהוצאות להורג (91% מהמקרים)
*אלפי הוצאות להורג נוספות בוצעו ככל הנראה בסין, אך היא שומרת על נתוניה כסוד מדינה.
מגמות אזוריות
אפריקה: יבשת אפריקה מובילה לאחרונה את גל הביטולים. זימבבואה ביטלה את עונש המוות לעבירות רגילות בדצמבר 2024, זמביה אשררה את הפרוטוקול הבינלאומי. מצטרפות לגאנה וסיירה לאון.
אמריקה: במרכז ודרום אמריקה העונש כמעט ואינו קיים, כאשר ארה"ב נותרת המדינה היחידה ביבשת שמבצעת הוצאות להורג.
אירופה: יבשת נקייה כמעט לחלוטין מעונש מוות (למעט בלארוס).
נתונים נוספים (2024)
- 2,087 גזרי דין מוות חדשים הוטלו בשנת 2024 ב-46 מדינות (ירידה של 14% לעומת 2,428 ב-2023).
- 42% מכלל ההוצאות להורג המתועדות (637 מקרים) היו על עבירות סמים.

השינויים המרכזיים בנוסח הסופי של הצעת חוק עונש מוות למחבלים (ינואר 2026), מהפיכת הענישה לחובה ועד למנגנון ההוצאה להורג.
המהפכה: מעונש "רשות" לעונש "חובה"
בעוד שבגרסאות קודמות דובר על "אפשרות" לעונש מוות, הנוסח הסופי קובע עונש חובה: שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל ביו"ש לתקן את הצו כך שעל עבירת גרימת מוות בכוונה (רצח) יבוא המשפט "ועונש זה בלבד". עוד נקבע מפורשות כי לא ניתן להקל, להמיר או לבטל את העונש לאחר שניתן גזר דין סופי ביו"ש.
90 יום לתלייה
שיטת הביצוע נקבעה רשמית כתלייה, והיא תבוצע תוך 90 יום מיום פסק הדין הסופי.
- ביצוע גזר הדין תוך 90 יום.
- שיטת הביצוע: תלייה.
- איסור מוחלט על המתקת עונש.
מעטה סודיות
המבצע יהיה סוהר שימונה על ידי נציב שב"ס, זהותו תישמר בסוד והוא והמדינה לא יישאו באחריות פלילית או נזיקית בגין ביצוע גזר הדין.
נוכחים: מנהל הכלא, שופט, מבקר ומשפחת המורשע.
פיקוח: לא תהיה שום אפשרות פיקוח ציבורית.
היקף התחולה
הנוסח הסופי מוסיף פרק "מטרה" המגדיר כי החוק נועד למנוע תמריץ לחטיפות. הסרת ההתייחסות הספציפית ל-7 באוקטובר נועדה להפוך את החוק לכללי וקבוע.
- רצח אזרח מתוך גזענות ופגיעה ב"תקומת העם היהודי".
- עבירות פגיעה בריבונות, סיוע לאויב במלחמה (כעונש אפשרי).
בידוד מוחלט
כליאה של נידונים למוות תהיה בנפרד מכל אסיר אחר. לא תתאפשר גישה לאסיר למעט סוהרים ומבקרים רשמיים.
איסור שחרור בעסקאות
נקבע סעיף המונע הכללת נידונים למוות (או חשודים בעבירה שעונשה מוות) בכל החלטה על שחרור אסירים במסגרת עסקאות.
הערת שוליים: מנגנון "עוקף רופאים"
הנוסח הסופי משתמש במונח עמום לפיו "גורם מוסמך יקבע את מותו של האסיר". הוא אינו נוקב במילה "רופא", מה שמחזק את ההערכה כי המדינה נערכה לסירוב רופאים להשתתף בהליך.

החקיקה המוצעת תעמוד בהפרה ברורה של משפט זכויות האדם הבינלאומי, המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ועקרונות יסוד של החוק הישראלי.
01. חקיקה מוכוונת גזעית
האופי המפלה של הצעת החוק ניכר מהליך החקיקה – שבמהלכו מחוקקים הצהירו שוב ושוב כי החוק נועד לחול על פלסטינים כעונש על הרג ישראלים. המנגנונים שהיא קובעת מפעילים סמכות שיפוט אך ורק על פלסטינים. המנגנון תחת החוק האזרחי דורש שהמעשה יבוצע נגד אזרח או תושב ישראלי, ובכך מחריג עבירות דומות המבוצעות על ידי אזרחים ישראלים נגד פלסטינים.
- התמקדות גזעית: יוזמת החוק הצהירה: "אין דבר כזה מחבל יהודי".
- הפרת שוויון: יצירת מערכת משפטית כפולה (Racialized) המפרה את האיסור על אפליה גזעית ועל שלילה שרירותית של חיים תחת המשפט הבינלאומי.
02. פגיעה שרירותית בזכויות לחיים ולמשפט הוגן
הצעת החוק מפרה את הזכות לחיים כפי שנקבעה באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) ובהערה כללית מס' 36. היא קובעת את עונש המוות כעונש חובה לבתי משפט צבאיים, מה שהופך את יישומו לשרירותי ובלתי חוקי.
- הפרת ערובות למשפט הוגן: ההליך הפלילי הצבאי כרוך ממילא בהפרות רבות של ערובות למשפט הוגן (ראיות סודיות, תקופות מעצר ארוכות, מניעת גישה לייעוץ משפטי).
- שרירותיות: במערכת שהיא מפלה וחסרה הגנות, כל עונש מוות שיוטל במסגרתה יהיה שרירותי ובלתי חוקי מיסודו.
03. הפרת הזכות לחופש מעינויים ויחס בלתי נאות
עונש המוות עצמו הוכר על ידי מומחי זכויות אדם בינלאומיים כאכזרי ובלתי אנושי וכמפר את האיסור המוחלט על עינויים. ועדת האו"ם נגד עינויים הביעה דאגה ספציפית לגבי תלייה, בציינה ב-2022 כי היא "מחמירה את האכזריות" של עונש המוות.
- הרשעה על בסיס עינויים: קיים חשש ממשי כי גזר הדין יתבסס על הודאות שחולצו בחקירות שב"כ הכוללות לחץ פיזי ופסיכולוגי.
- איסור מוחלט: כל הרשעה המבוססת על מידע שהושג בעינויים מפרה את האיסור הבינלאומי המוחלט.
04. הפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי
החקיקה מפרה גם את המשפט ההומניטרי הבינלאומי הנוגע להליכים פליליים והטלת עונש מוות על תושבי שטח כבוש. החלת הצעת חוק זו בשטח הכבוש מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי.
- פשע מלחמה: הטלת עונש מוות על פלסטינים בשטחים הכבושים (OPT) ללא כל ערובות למשפט הוגן (אמנת ז'נבה הרביעית) עשויה להיחשב לפשע מלחמה.
- חריגה מסמכות: לכנסת אין את הסמכות להחיל את החוק הישראלי באופן אקסטרא-טריטוריאלי בשטח כבוש, אשר נשלט במקום זאת על ידי דיני הכיבוש המלחמתי.
מסקנה: ישראל נגד העולם
המגמה בישראל
אם תחוקק, הצעת החוק תהווה הרחבה של המדיניות הרחבה יותר של ישראל לאלימות מדינתית קטלנית בלתי חוקית. זה כולל הוצאות להורג ללא משפט ועיגון בחוק של הוצאה להורג ללא פיקוח. החקיקה תבצר ותחריף מערכת קטלנית ממילא, ותחשוף פלסטינים לאיום חמור ומכוון גזעית על חייהם.
המגמה העולמית
יותר מ-70 אחוזים מהמדינות ברחבי העולם – כולל הרוב המכריע של המדינות הדמוקרטיות וכל המדינות החברות באיחוד האירופי – ביטלו את עונש המוות. הצעת החוק סוטה בחדות מהמגמה הבינלאומית הרווחת לקראת ביטול, ומערערת את התחייבויותיה של ישראל בפורומים בינלאומיים.


"לקרוא לכל מוות שהוא – אפילו של אדם אחד ויחיד, אפילו של אדם שהוא רוצח בעצמו – הכרחי ונדרש, זאת עדות לשפל שהאנושות הגיעה אליה. יש בתורה שלושים-ושש עבירות עליהן מושת עונש מיתת בית-דין, ולמשל אם ניקח מיקרה רצח, גם אם יש שני עדי-ראייה, התורה שבעל-פה כורכת עדותם באזהרה והתראת הרוצח בטרם ביצוע הרצח, דבר המצמצם את ביצוע גזר הדין לכדי אפס, ולמעשה אין מיתת בית-דין אפשרית, ובסופו של תהליך מוכנס הרוצח לכל ימיו לכיפה שהיא מעין כלא. אני אינני פציפיסט, ובני אדם כגון היטלר ואייכמן יש להורגם, אולם שום מערכת משפטית אינה רשאית לחוקק חוק המחייב עונש מוות״."
"אם הרעיון לעונש מוות כעונש מירבי הוא רעיון פסול ושגוי הרי שעונש מוות חובה הוא בגדר מעשה שלא ניתן להעלות על הדעת, והנו הפרה בוטה וחמורה של דיני זכויות האדם. אין אף מדינה בעולם המערבי המטילה עונש מוות כעניין שבחובה. יש לצפות כי פרקליטים ושופטים יסרבו לשתף פעולה עם מעשה כזה, הכופה עליהם לשמש תליינים ללא שיקול דעת כלל״"
"מדובר לא רק בהצעה המבזה את קדושת החיים וכבוד האדם, אלא בהצעה שהיא גם מפלה וגזענית, ומבקשת להשית עונש מוות על בסיס אתני-לאומי. מדובר בחקיקה שלא תעלה על הדעת במדינה דמוקרטית״."
"עונש המוות הוא חריגה מהחוק שמוצגת כחוק. זהו רצח מתוכנן, קר ובירוקרטי, המבוצע בשם הצדק כדי להסתיר את אופיו כנקמה. עונש המוות אינו עוצר את הפשע; הוא רק מעניק למדינה את הסיפוק שבסימון גבולות כוחה על גוף האדם."
"עונש המוות הוא הרצח המתוכנן ביותר, ששום מעשה של פושע, ולו המחושב ביותר, לא ישווה לו. כדי שתהיה כאן השוואה, צריך היה שקיים עונש מוות לפושע שהודיע לקורבנו מתי ימית אותו במועד רחוק בעתיד, ומאותו רגע ועד מועד זה יכלא אותו לחסדי אחרים. מפלצת כזאת אינה בנמצא בחיים הרגילים. אם החברה מצדיקה את עונש המוות בצורך בדוגמה, עליה להצדיק את עצמה באמצעות הפרסום הנחוץ. עליה להראות את ידיו של התליין בכל פעם ולכפות על כולם להסתכל בהן. אחרת, החברה מודה שהיא הורגת מבלי לדעת מה היא אומרת או עושה".
"עונש המוות הוא הסימן המיוחד והנצחי לברבריות״"
"סנהדרין ההורגת אחד בשבוע [שבע] שנים – נקראת חובלנית [קטלנית/הורסת]. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין – לא נהרג אדם מעולם."
"הוצאה להורג, אפילו של פושע נתעב, היא פגיעה בצלם אלוהים. גם הרוצח נברא בצלם… החברה צריכה לשאול את עצמה לא רק מה מגיע לפושע, אלא מה המעשה הזה עושה לנו כחברה."
"הדיבר 'לא תרצח' מעולם לא התכוון שרצח הוא הפריבילגיה של המדינה… אינני מאמין שליטול את חייו של אדם, תהא אשר תהא אשמתו, הוא מעשה שיש בכוחו לרפא את הפצע שנפער בעולם על ידי הפשע."
"לקחת חיים כאשר חיים נלקחו אינו צדק – זו נקמה. חברה שמענישה ברצח היא חברה שמאבדת את המוסר שלה".
"אני מתנגד לעונש מוות באופן עקרוני. אנחנו, כעם שנרדף והוצא להורג לאורך הדורות, צריכים להיות האחרונים שתומכים בעונש כזה."
"שום מדינה דמוקרטית ונאורה אינה יכולה להרשות לעצמה להיות תליין. עונש המוות אינו מרתיע, והוא מעמיד את המדינה בשורה אחת עם הרוצחים."





שיחה על זה post