כמה חיילים נפצעו במלחמה? תלוי את מי שואלים. לפי צה"ל יש 5,881 פצועים. לפי אגף השיקום במשרד הביטחון, המספר גדול פי 3 ועומד על כ- 15 אלף חיילים פצועים (ועוד עשרה אחוז כוחות הביטחון). אפשרות אחת היא שצה"ל מחרטט מספרים. אפשרות שניה היא שאגף השיקום מגזים במספרים. האפשרות השלישית היא בכלל שאלה: מי נחשב פצוע?
הדיון הזה מעניין במיוחד נוכח עמדת צה"ל בתחילת המלחמה, שעמד על סירובו לפרסם את מניין הפצועים. הודעות דובר צה"ל היו נטולות התייחסות לפצועים, רק המתים נחשבו. המספר הראשון שיצא החוצה היה ב-27 בנובמבר 2023, בדיווח של עידו אפרתי שבו נכתב כי לבקשת הארץ צה"ל מסר שכאלף חיילים נפצעו מתחילת המלחמה – כלומר במהלך כחודש וחצי.
שבועיים אחר כך, ב- 8 בדצמבר 2023, דיווחה כתבת ידיעות אחרונות, חן ארצי סרור, ש"יותר מ-5,000 חיילים פצועים הגיעו אל בתי החולים ועוד כאלף פצועים הם חיילים בסדיר ולכן הטיפול בהם הוא צה"לי". למחרת הפרסום, הנתון המרעיש, שהפך מטבע הדברים לכותרת הגרסה האינטרנטית בווינט, נמחק כלא היה. הכותרת הוחלפה בנתון מפוצץ בפני עצמו על 2,000 נכי צה"ל חדשים שהצטרפו למועדון מאז ה-7 באוקטובר.
לאחר הסירוב העיקש של דובר צה״ל, העיסוק העיתונאי במספרי הפצועים עשה את שלו. ב-10 בדצמבר 2023 צה״ל החל לעדכן את הציבור על בסיס יומי במספר החיילים הפצועים במלחמה. נכון לאותו יום עמד המספר על 1,593 פצועים במהלך חודשיים ושלושה ימים. שבוע לאחר מכן לימור לוריא בדיון, ראש אגף השיקום, דיווחה בכנסת על 2,816 פצועים שנקלטו באגף מאז המלחמה. זאת כאשר חיילי הסדיר לא נכללו במספר.
עשרת אלפים נעלמים
על פי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, מספר הפצועים הרשמי עומד כיום על 5,881 מאז תחילת המלחמה. ואולם, לפני חודשיים ב-9 במרץ – עשרה ימים לפני שישראל הפרה את הסכם הפסקת האש, ציין הכתב הצבאי של ווינט יואב זיתון במסגרת כתבה על העומס שיוטל על חיילי הסדיר עם החזרה ללחימה, כי ״יותר מ-10,000 חיילים ירדו מהמצבה הצה"לית בעקבות המלחמה. לפי נתוני צה"ל, כ-12 אלף חיילים, רובם לוחמים, נפלו או נפצעו מאז 7 באוקטובר״. כלומר לפי צה"ל ישנם 2,000 חיילים שנפצעו אך לא ירדו ממצבת כוח האדם.
באופן תמוה בצה״ל החליטו שלא לספור את מי שלא הוגדר פצוע בסיווג קל ומעלה או מי שלא אושפז. כך גם לא נספרים נפגעי הנפש. החלטה שמאפשרת לצבא להציג אומדן נמוך בהרבה של מחיר המלחמה
באותו יום, 9 במרץ 2025, קיימה הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת לבחינת הצרכים של פצועי ונכי צה"ל בעובדי סיעוד זרים. במהלך הדיון חשפה ליבי זיק, ראש יחידת אפיון שירותי רפואה במשרד הביטחון, את נתוני הפצועים מהמלחמה: "ערב חרבות ברזל הינו עם 62,000 פצועים ויש כיום 78 אלף פצועים. עלינו ב-8,000 פצועים נוספים מאז הדיון הקודם. הרוב הם מילואימניקים ו-51% מהפצועים (הם) עד גיל 30".
כיצד אם כן, ניתן ליישב את הפער בין 16 אלף פצועים על פי משרד הביטחון, 12 אלף על פי דיווח של יואב זיתון הנשען על ״נתוני צה״ל״, וכ-5,900 פצועים של אכ״א? המקום הכי חם בגיהנום עושה סדר.
למזער את המחיר
באתר צה״ל הגיעו למספר "הצנוע" יחסית בעקבות החלטה שלא לכלול בו את החיילים ש"מפונים בשגרה, שלא כתוצאה מאירוע מבצעי". בנוסף, באופן תמוה, החליטו שם שלא לכלול את מי שלא הוגדר כפצוע בסיווג כלשהו, כולל קל ומעלה, או מי שהגיע למיון ולא אושפז. כך למשל לא נספרים נפגעי הנפש. ההחלטה שלא לכלול אותם במניין הפצועים מאפשרת לצבא להסתיר את המחיר האמיתי של המלחמה. במקום להנגיש את המידע המלא, הוא עושה עליהם מניפולציה זולה.
חשוב להזכיר שאין בהכרח קשר בין סיווג הפציעה לבין חומרת הלקות שהפצוע יצטרך לחיות עמה אחרי שיצא מסכנת חיים. לדוגמה, מי שסובל מאיבוד דם חמור הוא פצוע קשה, שעשוי להחלים לחלוטין אם יקבל טיפול דחוף. לעומתו, מי שנפגע מרסיסים בעיניו עשוי שלא להיות בסכנת חיים כלל, אך עלול להתעוור ולסבול מלקות קשה למשך שארית חייו. וכמובן שאינו יכול להישאר במצבת הלוחמים של צה״ל בהיותו עיוור.
"האינטרס של צה"ל הוא להקטין את מספר הפצועים ובכך להקטין את מחיר המלחמה. לייצר לגיטימציה למלחמה, שהציבור יהיה מוכן לשלם את המחיר״
בניגוד לצה״ל, אגף השיקום סופר את כלל המטופלים תחת חסותו, בהם גם אלו המתמודדים עם תגובות קרב או כאלה שלא אושפזו. כפי שפרסמנו בדצמבר, האגף החל לכנות את הסובלים מתגובות קרב כפצועי נפש או פצועי פוסט טראומה. בתחילת מרץ פרסמנו כי נכון לדצמבר האחרון 6,410 חיילים ביקשו הכרה כנכים בגין פגיעה נפשית. מאז אוגוסט, אז דווח על 3,800 אלף מבקשים, חל זינוק של 66 אחוזים. באפריל השנה המספר זינק המספר ל-7,300.
באגף השיקום מסבירים שישנם חיילים שמגיעים למיון ומשתחררים אחרי שני לילות, אבל כן זקוקים לשיקום, או שוחררו בגלל פציעה קלה ומבקשים הכרה מאגף השיקום בדיעבד- שאינם נספרים בצבא, אבל כן נספרים באגף השיקום.
ההיסטוריון ד"ר לי מרדכי שעוקב באדיקות אחרי תמונת המצב המשתנה של המלחמה ומנטר את נתונים אודותיה מראשיתה, לא יכול היה שלא להבחין בפערים בין הפרסומים השונים. לטענתו המקור לפערים בין הגופים הרשמיים הוא האינטרס השונה של כל אחד מהם. "האינטרס של צה"ל הוא להקטין את מספר הפצועים ובכך להקטין את המחיר שהציבור משלם על המלחמה. זה משתלב עם מדיניות רחבה יותר לייצר לגיטימציה למלחמה, שהציבור יהיה מוכן לשלם את המחיר״.
לא אומרים לנו את האמת ולא לוקחים אותנו ברצינות. אפשר להפנות אצבע לכתבים הצבאיים שקיבלו את הדברים ולא הטילו ספק במספרים. פשוט עשו קופי פייסט
כל זה מחזק את החשש שלא אומרים לנו את האמת?
"שלא אומרים לנו את האמת ושלא לוקחים אותנו ברצינות. אפשר להפנות אצבע לכתבים הצבאיים שקיבלו את הדברים של הצבא אחד לאחד ולא הטילו ספק במהימנות של המספרים. הם פשוט עשו קופי פייסט מהאתר. בגלל שהנתון של הצבא מתפרסם באתר רשמי של צה"ל הוא זוכה לחשיפה והקול שלו נשמע חזק יותר מאחרים. הסיבה שדובר צה"ל התחיל לחשוף את מספר הפצועים להערכתי הוא שאגף השיקום התחיל להדליף את המידע וכשהתחילו לדבר על כמה חיילים הם אמורים לשקם בעתיד. כל העניין הזה חשוב כדי שהציבור יבין את המחיר האמיתי של המלחמה, כמה אנשים באמת נפצעים במלחמה".
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה רשמית