ביום רביעי האחרון נחשפה בשער של "ידיעות אחרונות" וב-ynet עדות נוספת נגד איתי פנקס. על גבי כפולה שלמה בעיתון ובאתר, נחשף סיפורו של ד' שהיה בקשר ממושך עם פנקס, וסיפר כיצד נאנס וצעק מכאב, גם לאחר שביקש מפנקס להפסיק. "לעולם אל תגיד לי לא", העיד ד' כי פנקס אמר לו, וגרסתו אומתה בפוליגרף. פנקס, שהתפטר מעיריית תל אביב, טען בתגובה שלא עבר על החוק. זוהי העדות שלישית נגד פנקס שפרסמו בידיעות, בהמשך לשתי עדויות על מפגשים מיניים של פנקס עם בני 17 לאחר הרצאות בארגון הנוער הגאה איגי.
אלא שבניגוד לכל דרך פעולה עיתונאית מקובלת – העדות הזו פורסמה בניגוד לרצונו של ד' ותוך התעלמות המערכת מבקשתו המפורשת. ערב לפני הפרסום הוא דרש מכתב ידיעות אחרונות, אדם קוטב והעורך שלו ניר (שוקו) כהן – שלא לפרסם את עדותו מכיוון שאינו חש בנוח עם הפרסום, ואף טען שיש בה דברים לא מדויקים. ד' ביקש להמתין עם הפרסום, והתעקש שעדותו תתפרסם לצד עדויות נוספות הקיימות לכאורה נגד פנקס, ולא לבדה, כפי שסוכם עמו קודם לכן. בקשתו לא כובדה ועדותו התפרסמה כאמור לבדה בשער של ידיעות למחרת.
שיחות והודעות שהועברו לידי המקום הכי חם מתעדות את השעות בהן ניסה ד' למנוע את פרסום העדות שלו: "העורך רוצה לתת את הבמה לסיפור שלך מכיוון שעוצמתו אדירה ומטורפת", כותב קוטב לד' בשעות אחר הצהריים, יום לפני הפרסום. "כשאני מתכוון לבמה אני מדבר על פרסום כתבה בעיתון הכי נפוץ במדינת ישראל – ידיעות אחרונות, כמו כן תעלה כתבה לאתר ynet. העדות שלך יותר חזקה משתי העדויות שפרסמתי בתחקיר הראשון. כך אומר העורך".
ד' כאמור לא רצה שעדותו תתפרסם לבד, ללא עדויות נוספות לצדה, אלא כתוספת לתחקיר עם עדויות נוספות שנמצא בעבודה. הוא אף טוען שכך סוכם איתו תחילה. אך הכתב ניסה לשכנעו: "העורך אמר שאם נפרסם את העדות שלך לצד עוד עדויות, אנחנו נאבד את המשמעות של הסיפור שלך שהוא גדול בעוצמתו".
ד' השיב שאינו מסכים עם העורך: "העדות שלי בלבד היא מילה שלי נגד המילה שלו", ומבקש להביא אחרות, "צריך למלא בסיפורים נוספים על נערים מתחת לגיל 22". השניים מסכמים שהוא יעבור על הטקסט והם ימשיכו הלאה.
בשיחת טלפון שמתקיימת ביניהם בשעות אחר הצהריים, ד' שוב מבהיר לכתב שהוא ציפה לכתבה אחרת, שהוא אינה עומד במרכזה לבדו, וגם שהציפייה שהכתבה תתפרסם מחר – היא לא נוחה מבחינתו. "זה לא יכול לקרות מחר, עדיין לא קראתי את הטקסט. זה נשמע לי בלתי סביר שאצליח לקרוא הכל ולשמור מרחק רגשי מסוים".
ד' השיב שאינו מסכים עם העורך: "העדות שלי בלבד היא מילה שלי נגד המילה שלו", ומבקש להביא אחרות, "צריך למלא בסיפורים נוספים על נערים מתחת לגיל 22". השניים מסכמים שהוא יעבור על הטקסט והם ימשיכו הלאה.
לאחר מכן, באותו ערב, קוטב שולח לד' כמה נקודות לא ברורות בכתבה שהוא מבקש שירחיב עליהן, ושואל אותו אם יש דברים להוסיף. ד' מסכים, אך מבקש לא ללחוץ עליו. "כבר אומר, אל תלחץ, לא מחר". הכתב משיב לו: "אנחנו רוצים לתת לסיפור את המקום הטוב ביותר, ביום הכי טוב. העורך רוצה לפרסם את הכתבה מחר בעיתון. יש לך עוד זמן להוסיף מה שאתה רוצה. העיתון יורד לדפוס בעוד כמה שעות כך שתוכל להוסיף ולחזק את הטקסט".
ד' משיב לו: "אדם לא יכול לכתוב מתוך רגש, לטובת הכתבה שלך. למען טיב הכתבה הרגש לא יועיל. תבין משהו, אף אחד לא רוצה להיות קורבן. לא תווית שתעזור לי בחיים". קוטב כותב לד' שישלח לו טקסט חדש לעבור עליו. ד' שוב משיב: "אם רוצים לפרסם משהו שקשור אליו מחר, לא עליי".
קוטב משיב לו ב-20:00 (כארבע שעות לפני הדדליין של העיתון): "אני יכול לשלוח לך טקסט סופי עוד 10 דקות. אני שולח לך, תעבור על זה בסבלנות. ד' משיב לו בשורה של הודעות: "לא עובר על זה היום, לילה טוב", הוא מציע לו לפרסם עדויות אחרות שיש לו, לטענתו.
שעתיים לאחר מכן, ב-22:40, כותב ד' לקוטב: "קראתי. כתוב מעולה, אך עם מלא אי דיוקים. אם תפרסם את מה שקראתי, תפרסם עדות שכוללת אי אמיתות. אני בחרתי לקחת מזה הפסקה למספר ימים למען היציבות הנפשית שלי. היום אני מעדיף להשקיע את האנרגיות שלי שם…אתקן את האי דיוקים בימים הקרובים".
"כבר אומר, אל תלחץ, לא מחר". הכתב משיב לו: "אנחנו רוצים לתת לסיפור את המקום הטוב ביותר, ביום הכי טוב. העורך רוצה לפרסם את הכתבה מחר בעיתון. יש לך עוד זמן להוסיף מה שאתה רוצה"
25 דקות מאוחר יותר, ב-23:11, מעט לפני שעת הסגירה, כותב ד', שמבין שעדותו כנראה צפויה להתפרסם: "הגיעו אלי שמועות, אני מקווה שזה לא אני". למחרת בבוקר היתה הכתבה על השער של העיתון. ד' היה המום.
לאחר שורה של הודעות כועסות בשעות הבוקר המוקדמות, קוטב עונה לד' ושואל אם משהו מפריע לו באייטם. "לא קיבלת אישור", עונה לו ד', "כל ההתנהלות היתה בלתי מקצועית, חסרת רגישות. גם בסוף התעלמת מהאלמנט האנושי. חוצפה שלא תיאמן".
קוטב משיב לו: "תקשיב ההיפך הוא הנכון. אני כאן איתך. לא נעלמתי, אני לא לא עונה. אני איתך לאורך כל הדרך". קוטב שוב שואל אותו אם יש משהו להוסיף באייטם, אם יש משהו שירצה לחדד או להוסיף, וכותב, "אני אהפוך עולם בשביל זה, כדי שזה יקל עליך". ד': "תחסוך ממני את ניסיון ההתממות שלך. תאמר לניר (העורך – ת"מ) שאני מחכה לתגובה רשמית מהמערכת למייל שלי".
קוטב מסביר לו שלא הכל בידיים שלו: "אם חלילה מישהו יטריד אותך בנושא, אנחנו איתך ונעזור בהכל. זה לא זבנג וגמרנו. אנחנו נצמדנו לעדות שלך מילה במילה. אני מודה לך שנתת בי את האמון שלך…כולנו על הרגליים בשבילך".
ד' הזועם משיב לו: "דבר של יעשה. אתה תישא באחריות. תודיע לניר כהן שיתקשר אלי"
בהמשך פונה ד' גם לעורך ניר (שוקו) כהן, שאינו זמין ומבטיח שיחזור אליו בהקדם. "ישנת טוב כשירד לדפוס, אני לא. תחזור לאימייל", מפציר בו ד'. "עוד לפני שירד לדפוס יצרתי איתו קשר (עם קוטב; ת"מ) והוא התעלם. אני באמת לא מכיר אותך", אמר לו ד'. העורך כהן השיב לו: "עברנו שוב על הפוליגרף, אם יש דברים שתרצה להבהיר, להוסיף, לחדד – יש דרכים לעשות את זה. נצמדנו לעדות שלך אחד לאחד. בכל מקרה חשוב לי שנדבר".
בידיעה שפורסמה בשישי ב-YNET דווח כי המשטרה פתחה בחקירה בחשד לאונס בעקבות העדות של ד'. בידיעה נכתב כי העדים הראשונים נגד פנקס, שבעקבותיהם הסכים המתלונן ד' להיחשף ולספר את סיפורו, מחזקים אותו.
בשיחה עמו טוען ד' שזה אותו נרטיב שקרי לדבריו שחזר על עצמו, שכן לא הסכים להיחשף. "הם פשוט חסרי בושה. בא לי לבכות. הם פגעו באמוני, ופגעו בתהליך ההחלמה לו קיוויתי", אומר ד' למקום. עוד הוא אמר כי הוא מקווה שהחוויה שעבר ושהוא מתאר – לא תפגע בתחקיר נגד פנקס. "אני רוצה לקרוא לאנשים נוספים שנפגעו על ידי פנקס לדווח במשטרה, או לפנות למקור תקשורת אחר שמכבד נפגעים".
מידיעות אחרונות ומ-ynet לא נמסרה תגובה.
