״כל הנשים שמגיעות אלינו נכנסות לי ללב, אבל יש כאלה שמשאירות בו חותם", אומרת טל חמווי, שיחד עם איריס שטרן-לוי ייסדה את "המכללה", הפועלת למען שיקום תעסוקתי לנשים שורדות זנות ואלימות.
"לפני שש שנים, כשרק היינו בשלב הפיילוט של המכללה, הגיעה טרנסית צעירה לקורסים שלנו. היא היתה מגיעה ונעלמת, מגיעה ונעלמת. ככה כמה פעמים. היא עברה תופת בחוץ ובכל זאת לא ויתרה, ואני בכל פעם מחדש הייתי נדהמת מהכוח שלה ומהרצון שלה להילחם על החיים ולחיות.
״באחד המפגשים היא נפתחה ובעיניים נוצצות סיפרה על האהבה שלה לתיאטרון ולקריאה. זה לכאורה היה רגע קטן – אבל הוא קרע לי את הלב. אז היא למדה אנגלית, ועשתה קורס של הפקה מרעיון לתסריט, וקורס מטפלות וסייעות. היום היא עובדת כמטפלת ושואפת גבוה".
בשלוש שנות הפעילות של המכללה בוצעו 41 הכשרות שונות, 79 נשים יצאו מהזנות ומתוכן 74 מצאו עבודה. "יש מישהי שהגיעה אלינו אחרי עשר שנים ברחוב, עם כל מה שקשור בזה: זנות, עוני מחפיר, הומלסיות והתמכרות לאלכוהול״, מספרת חמווי , ״היא למדה כמה קורסים אצלנו ובאחד מהם היא התגלתה ככישרון אומנותי מטורף.
״עכשיו היא אחרי האלכוהול והזנות, שוכרת דירה במרכז הארץ, ממשיכה בלימודי המקצוע ומתחילה להתפרנס ממנו. בכל פעם שאני רואה אותה היא כמו פרח שנפתח".
הקורסים שמפעילה המכללה מותאמים באופן כמעט אישי לנשים שמגיעות אליה: מטפלות לגיל הרך, ניהול משרד, מכירות אופנה, אנגלית, טבחות, וגם דברים פחות צפויים: "חלק מהקורסים נפתחים לפי בקשה של נשים", חמווי מספרת. "היתה טרנסית שסיפרה שהחלום שלה הוא להקים חווה שיתופית, אז פתחנו עבורה קורס של חקלאות אורבנית. מישהי אמרה שהיא רוצה לעצב, אז פתחנו קורס הום סטיילינג. אחת הנשים אמרה שהחלום שלה הוא לדבר מול קהל והרמנו קורס כזה".
על פי ההערכות ישנם בארץ כ-15 אלף נשים וגברים בזנות. מחקרים שונים מעלים ש-76 אחוז מהנשים רוצות לעזוב את העולם הזה, רובן מביעות רצון להתייצב כלכלית באמצעות מקצוע שלמדו או שילמדו, אולם חובות גדולים והצורך לדאוג לפרנסה זמינה לילדיהן – 90 אחוז מעובדות הבוקר בזנות הן אימהות חד הוריות – מונעים מהן לחפש עתיד טוב יותר.
חמווי : "הגיעה אלינו מישהי שהיתה 30 שנה בזנות. היא לא ידעה שום דבר אחר, לא היה לה שום סיכוי. סיפרה על חוויות מזעזעות שעברו עליה ואמרה שהחליטה שהיא עוזבת, שהיא בחוץ. היא נאבקה על ההחלטה, אבל לא מצאה עבודה וחוותה את כל הקושי והסטיגמה ואת חוסר הביטחון, ושמעה פעם אחרי פעם 'לא' מעבודות.
״במשך הזמן הזה גברים התקשרו אליה וניסו לפתות אותה לחזור בסכומים שקשה לסרב להם. היא אמרה לא גם לגבר שהציע לה 6,000 שקל, כי היא ידעה שאחרי הדרך המטורפת שעשתה – פעם אחת תהרוס לה הכל".
עולה עכשיו שוב הטענה, למשל בטור של גלית דיסטל אטרבין בכאן 11, שיש נשים שבוחרות בזנות, וארגונים פמיניסטיים כמו המכללה בעצם פועלים נגד חופש העיסוק, הרצון והזכויות שלהן.
"אני לא מפקפקת באמיתות הטענה שרומי (אישה בזנות המופיעה בסרטון – ג״ע) בוחרת להיות בזנות. אני לא טוענת שהיא בתודעה כוזבת או שהיא מדחיקה משהו שקרה לה והוביל אותה להיות בזנות. אני אומרת ש-76 אחוז מהנשים שנמצאות בזנות רוצות לצאת ממנה, אך לא עושות זאת כי האתגר גדול מדי, כי הן לבד וכי החברה מעדיפה לחשוב שרוב הנשים הן כמו רומי.
״להתעלם מהנתון הזה זו השתקה של נשים שחלום חייהן הוא לצאת מהזנות שגרמה להן לא לאהוב שום דבר בעצמן ולחשוב שהן כישלון".
השאלה אם לא התמכרנו לדימוי הזה של נשים בזנות, כקורבן שאין לו בחירה.
"להיפך, הסברה החברתית שמדובר בנשים מפונקות שרק רוצות להישאר ברמת החיים הגבוהה שאליה התרגלו בזנות, ובניגוד לה – אנחנו פוגשות נשים שמתארות מצב אחר לגמרי. נשים שמספרות לנו שהחלום שלהן הוא 'להיות שמחות', כי הן לא מכירות את הרגש הזה ולא יודעות 'מה זה לחייך'.
גברים התקשרו אליה וניסו לפתות אותה לחזור בסכומים שקשה לסרב להם. היא אמרה לא גם לגבר שהציע לה 6,000 שקל, כי היא ידעה שאחרי הדרך המטורפת שעשתה – פעם אחת תהרוס לה הכל
״פגשתי אישה שהחלום שלה היה ארבע קירות. 'אני לא צריכה כלום בפנים, רק בית שיגידו לי שהוא שלי', היא אמרה לי. 'בית שלא יזרקו אותי ממנו, שאני לא אפחד כל חודש שלא יהיה לי כסף לשלם עבורו. בית שיהיה שלי, עד היום האחרון"".
אחת הנשים שזה הצליח עבורן היא נ'. "הגעתי ל'המכללה' חסרת אמונה, חסרת ביטחון", מספרת נ'. "לא יכולתי להסתכל לאף אחד בעיניים, לא יכולתי להיות בחברת אנשים. עכשיו אני גאה בעצמי, לא חוששת ומסתכלת לכל אחד ואחת בעיניים. אני מבקשת תשימו לב לאנשים שמסביבכם, אולי מישהו זקוק לקצת תשומת לב, לאיזו מילה טובה.
"כמו ש'המכללה' הייתה בעבורי, שהיא הביאה אותי לכאן והיום אני בעלת עסק. לא כמו פעם, כשהייתי אומרת אני בעלת עסק במרכאות. היום אני בעלת עסק. היום אני יכולה להרוויח את הכסף שלי. היום אני יכולה לדבר מול אנשים. בלי לפחד״.
אחרי הקורס היא הגיעה אלינו עם המצלמה שהשאלנו לה ואמרה 'אני מחזירה אותה בתור כבוד אחרון, לפני שאמכור אותה'. גם ממנה לא שמענו מאז
לצד סיפורי ההצלחה יש גם כישלונות, וגם הם צרובים בלב של חמווי . "יש את הכואב מכל, אישה, אמא לשלושה בנים, עם עיניים כחולות וטובות שלמדה באחד הקורסים שלנו לפני ארבע שנים. במהלך הזמן איתנו היא שינתה צורה חיצונית בתהליך שהיה מלווה גם בשינוי פנימי. בטקס סיום הקורס, לפני שהיא קיבלה תעודה – לפעמים זו התעודה היחידה שנשים כמותה מקבלות – בירכתי אותה מכל הלב מול הבנים שלה, שגם הם טובים ויפים כמוה.
"וזהו. היא נעלמה. אנחנו יודעות שהיא באזור התחנה המרכזית כיום. זה כואב נורא. ניסינו לגשת אליה, להגיד לה שאנחנו אוהבות אותה ומתגעגעות אליה, אבל היא בחרה להתעלם ואנחנו צריכות לכבד את הגבולות שלה.
"היתה מישהי אחרת, אישה חכמה, ידענית, לוחמנית ומלאת עשייה, שסיימה תוכנית שיקום והגיעה אלינו לקורס בניית אתרים. אחרי הקורס היא הגיעה אלינו עם המצלמה שהשאלנו לה ואמרה 'אני מחזירה אותה בתור כבוד אחרון, לפני שאמכור אותה'. גם ממנה לא שמענו מאז. אני מתפללת שהיא בחיים ומקווה שהדרכים שלנו יצטלבו".
אירוע ההתרמה של ״המכללה״, הכולל הופעה של נטע ברזילי, יתקיים ב-16 בנובמבר בשעה 20:00 באברהם הוסטל, לבונטין 21 תל אביב. לרכישת כרטיסים: eventbuzz.co.il/nqcuh