ביום חמישי לפנות בוקר, פרצו פקחי משטרת ההגירה לבית בהרצליה בו מתגוררת אשורה אפריטה, מהגרת עבודה מנפאל שאשרת השהייה שלה בישראל פגה. אפריטה ושני ילדיה, מיכאל בן ה-8 ושירה בת ה-4 נעצרו וכלואים מאז בכלא גבעון שברמלה. אתמול, חבריו של מיכאל חזרו ללימודים בבית הספר ויצמן בעיר ועלו לכיתה ד'.
הבוקר התקיים דיון בבית הדין למשמורת בעניין המשפחה והוחלט להמשיך להחזיקם במעצר, למרות הבקשה שהגישה עורכת דינם אורטל שצמן-שמסי לשחרור המשפחה בערבות. נכון לעכשיו, השלושה יישארו במעצר עד לתום ההליכים. בכוונת עו"ד שצמן-שמסי להגיש ערעור בבית הדין לעררים כמו גם בקשה הומניטרית לוועדה הבינמשרדית לאור חשש האם לחזור למולדתה משום שבני משפחתה נרצחו שם על רקע פוליטי לטענתה.
דיין בית הדין רג'א מרזוק לא מצא שמתקיימים בשלב זה טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים את שחרור האם והילדים ממעצר, על אף שבנה מיכאל סובל מבריחת שתן שנובעת ממצבו הנפשי שקדם למעצר. עוד הוסיף הדיין שהראיות שהוצגו בפניו לא שיכנעו אותו כי מדובר בקטין מוכה, "אמנם נטען הדבר על ידי הפסיכולוג", ציין, אך הוסיף שאין לדבר עדויות בחוות הדעת של הרווחה או באישורים מטעם בית הספר. "מה גם כי המוחזקת לא הגישה תלונה כלשהי על אלימות מצד הבעל", ציין.
לא רק שהדיין ציפה מאישה ששוהה לא כחוק לסור לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה בה, אלא שלטענת שצמן-שמסי, האם לא חשפה את מצב האלימות שהיתה נתונה לה ואת השלכותיה על הילדים בפני גורמים בבית הספר ורשויות הרווחה משום שחששה שהילדים ילקחו ממנה.
אפריטה מתגוררת עם בן זוג ישראלי בהרצליה ואף הגישה בקשה לגיור לאחרונה. לטענתה, גם החזרה לנפאל פירושה גזר דין מוות מבחינתה. "באתי לישראל לשמור על החיים שלי ולא רק לעבוד", סיפרה היום בדיון שהתקיים בעניינה, "הרגו את המשפחה- אבא, אמא ואח שלי. אבי היה פוליטיקאי". אחותה של אפריטה ברחה גם כן מנפאל ומתגוררת בקפריסין.
"המשפחה מוכרת לגורמי הרווחה בהרצליה", סיפרה אביבה, שבביתה עבדה האם, "מדובר באם חד הורית ויש כאן קהילה שעוטפת אותה – הם מקבלים סעד מבחינת מזון, צהרון בחינם ונתמכים על ידי פסיכולוג קליני מטעם העירייה. המשפחה היא חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו וילדיה יודעים רק עברית. זה לא יאמן שהם יושבים עכשיו בכלא". אביבה שוחחה בטלפון עם אפריטה וילדיה. "הם משתינים על עצמם מרוב חרדות ולא מפסיקים לבכות", היא מספרת. "פניתי למועצה לשלום הילד והם אמרו לי שאין להם איך לעזור כרגע".
"המשפחה היא חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו וילדיה יודעים רק עברית. זה לא יאמן שהם יושבים עכשיו בכלא"
לדברי אביבה, המעצר הפתיע מאוד את אפריטה. "היא לא היתה מודאגת במהלך הקיץ בכלל ולא חשבה שיכול להיות שתיתפס. היא חשבה שילדיה כבר נולדו כאן ולכן הכל יהיה בסדר".
מה שהדאיג את אפריטה הקיץ הוא דווקא אבי ילדיה, עובד זר מהודו ששוהה בישראל ללא רשיון. האב סועד קשיש בגליל ולכן, לטענת בית הדין לא ניתן היה לעצור גם אותו. הקשר בין אפריטה ואבי ילדיה נגמר עקב אלימות, אולם הוא מגיע לבקר את הילדים אחת לשבועיים. "האישה מוכה על ידי אבי הילדים ההודי, הילד מוכה על ידי אביו. בגלל זה מדובר על ילדים הסובלים מחרדות. הילד מיכאל סגור, מופנם וחרדתי", ציינה שצמן-שמסי בדיון שנערך היום בבית הדין לביקורת משמורת בכלא גבעון.
"האב דרש ממנה שוב ושוב לשלוח את הילדים להודו לחיות תחת חסותו כשיחזור לשם", מספרת אביבה, "אבל יש לו שם אישה וילדים. היא נהגה לומר שאין שם חוקים וכללים, שאם תגיע להודו כנראה שירצחו אותה. איך אנחנו יכולים לחשוב על לשלוח ילדים שנולדו כאן וגדלו בישראל – למקום שאיננו יודעים בוודאות שיהיו מוגנים בו?", שואלת שרה, ושצמן-שמסי מוסיפה "נקרע הלב לראות את הילדים בכלא".
תלמידי והנהגת הורי בית הספר ויצמן בהרצליה קוראים לשחרורם של מיכאל, שירה ואשורה, בתקווה להחזיר את מיכאל לספסל הלימודים במהרה, ועל מנת למזער את הנזק שנעשה לילדים בעצם הימצאותם מאחורי סורג ובריח. אמיר דקל מהנהגת ההורים בבית הספר אמר: "נעשה כל מה שניתן כדי לעזור למיכאל ומשפחתו".
מהגרות ומהגרי עבודה שהקימו משפחות בישראל ובעקבות כך נשללה אשרת שהייתם קיוו שעם תחילת שנת הלימודים ייפסק הגירוש כפי שהיה בשנים האחרונות. עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה כי בניגוד למדיניות שננקטה בעבר, מאמצי הגירוש לא ייפסקו גם במהלך שנת הלימודים הנוכחית על אף שתמנע ממעצר ילדים בדרכם לבית הספר או בחזרה ממנו.
"איך אנחנו יכולים לחשוב על לשלוח ילדים שנולדו כאן וגדלו בישראל – למקום שאיננו יודעים בוודאות שיהיו מוגנים בו?"
בשבוע שעבר הגיש עו"ד דודי תדמור עתירה לבג"צ בשמן של שלוש ילדות העומדות בפני גירוש, אימן, חבריהן ופעילים חברתיים. העתירה מנסה למנוע את שינוי המדיניות של משרד הפנים בכל הנוגע לגירוש ילדי מהגרות עבודה בגילאי בית הספר במהלך שנת הלימודים, מצב שיימנע מילדי המהגרות את זכותם לחינוך חובה.
בעתירה נכתב "בתקופה של ממשלת מעבר, בסמוך לבחירות, אוסר הדין על שינוי מדיניות כזה. אנחנו גם סבורים כי המדיניות עצמה אינה חוקית – בנוסף להיותה מנוגדת לערכי היהדות, המוסר, הדמוקרטיה וקורות עם ישראל לדורותיו."