כשנתיים אחרי שינוי נהלי המשטרה, האגודה לזכויות האזרח עתרה השבוע (ב') לבג"ץ בדרישה לאסור על המשטרה להפעיל פרשים בפיזור הפגנות, ובבקשה לתיקון הנהלים הנוגעים להפעלת פרשים באופן שיבטיח את בטיחות המפגינים. העתירה מצטרפת לעתירת עמותת "תנו לחיות לחיות" שהוגשה בנובמבר 2024 ועוסקת בפגיעה בסוסים עצמם.
בעתירה תיארו באגודה כי השימוש בסוסים ובפרשים לפיזור הפגנות חורג מהפעלת כוח סביר, ופוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשלמות הגוף, לביטחון אישי, לכבוד האדם ולחופש הביטוי והמחאה. עוד צוין כי השימוש בפרשים ״יוצר אפקט מצנן המרתיע את המפגינים ואת הציבור ממימוש חופש המחאה והביטוי הפוליטי, ופוגע בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי״.
״פיזורן של הפגנות על ידי פרשים מלווה באלימות קשה, עוצמתית ולעיתים בלתי מובחנת כלפי מפגינים״, נכתב בעתירה. ״עולה תמונה של התנהלות משטרתית מסוכנת ביותר ולעיתים אף בלתי יעילה של שימוש בבעל חיים מסיבי שהתנהגותו אינה צפויה, ובמידה רבה אינה נשלטת. התנהלות זו גורמת לא פעם לפציעות חמורות של מפגינים והיא מטילה אימה על המפגינים ומרתיעה אותם מהשתתפות בהפגנות״.
הקלה בנהלים – פגיעה במפגינים
פיזור הפגנות באמצעות פרשים מלווה לא פעם באלימות קשה, עם מפגינים שנרמסים תחת רגלי הסוסים, סופגים הצלפות, ולעיתים גם חבטות באלות מצד הפרשים. העותרים פירטו על ״שברים מורכבים, חתכים וחבלות פנימיות, כמו גם פגיעות נפשיות קשות כגון התקפי חרדה״. למרות הפגיעות החוזרות והביקורת הציבורית הנוקבת, בספטמבר 2023 שונו נהלי השימוש בפרשים, כאשר המשטרה ביטלה הוראות בטיחות, הקלה בנהלים, והגדילה את הסיכון לפגיעה במפגינים.
בין הסעיפים שהוסרו נמנה סעיף שעסק במניעת הסלמה בשטח בשל נוכחות וגודל הסוס, כמו גם סעיף שאסר על הפעלת אמצעים לפיזור הפגנות במקביל לשימוש בסוס. בנוסף, הוסר סעיף שחייב דיווח ורישום ביומן היחידה על אירועים חריגים, כמו פציעה וחבלה בבני אדם, בסוסים, או בעיות התנהגות שהתעוררו בפיזור בקרב הסוסים. לצידם נוספו סעיפים שהרחיבו את יכולות השימוש בפרשים, כמו היתר שימוש במושכות להצלפה במפגינים במצבים של הגנה עצמית, כולל מפני ״תקיפה״ באמצעות דגל, שלט או זמבורה.
שינוי הנהלים התרחש חמישה חודשים בלבד לאחר שפרש המשטרה, שי פרץ, תועד מצליף במפגינה בנתיבי איילון במחאה נגד המהפכה המשפטית. בעקבות התקרית נפתחה חקירת מח"ש והוגש כתב אישום, ובמאי 2025 הוא הורשע בתקיפה במהלך מילוי תפקידו. לעתירה צורפו עוד ארבע דוגמאות למפגינים שנפצעו בדרגות שונות מהפרשים, בהם גם מולי אהרונסון בן ה-72, שננגח על ידי אחד הסוסים, הוטח על הקרקע, וסבל משבר בצוואר הירך ומפגיעה בארובת העין.
פגיעה בבני אדם ובבעלי חיים
עתירת האגודה מצטרפת לעתירה שהוגשה בנובמבר 2024 על ידי עמותת "תנו לחיות לחיות", באמצעות הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב. האגודה לזכויות האזרח ביקשו לאחד את הדיונים בעתירות, שכן שתיהן עוסקות באותו הנושא – האחת בפגיעה בזכויות האדם, והשניה בפגיעה בסוסים.
בעתירתם טענו אנשי הקליניקה המייצגים את עמותת "תנו לחיות לחיות" כי השימוש שעושה המשטרה בסוסים בפיזור הפגנות פוגע באופן ממשי ברווחתם ומסכן אותם ואת הציבור. לעתירה צורפו נתונים המצביעים על שיעור תחלופה גבוהה של סוסים, ועל הוצאת רבים מהם מהמשטרה לאורך השנים בשל בעיות התנהגותיות ורפואיות. עוד עלה כי זן הסוסים בהם עושה משטרת ישראל שימוש נבחרו ככל הנראה בשל חזותם המאיימת, ולא בשל התאמתם לעבודה מול קהל. מה שעלול להעצים הן את הפגיעה בבעלי החיים והן את הסיכון לבני אדם סביבם.
המשטרה הודיעה מצידה כי תתקן את נוהל ההפעלה המבצעית של הסוסים כך שמשך העבודה הרציפה יקוצר בחצי – עד שלוש שעות במקום שש שעות, כפי שנקבע בנוהל שהיה בתוקף בזמנו. עם זאת, ההודעה לא כללה מענה לטענות נוספות שהועלו בעתירה, תוך התעלמות משורה של סוגיות וכשלים שלטענת העמותה מראים כי שהפגיעה בסוסים מהווה התעללות אסורה לפי חוק צער בעלי חיים.
בעתירה הודגש כי סוסים הם בעלי חיים רגישים במיוחד, הנוטים לברוח במצבי סכנה, וכי תהליך האילוף אינו יכול לדמות את תנאי השטח הסוערים בהם הם נאלצים לפעול. תחושת הפחד והסטרס נותרת בעינה גם כאשר אינה מתבטאת החוצה, בעוד שהמשטרה כלל אינה מנטרת מדדים בסיסיים הנוגעים לרווחתם.
