בתחילת השבוע פרסם דובר צה"ל לשעבר והפרשן אבי בניהו ציוץ חריף בחשבון ה־X שלו, בו תקף את משטרת ישראל בעקבות תמונה ששיתף ובה נראה שוטר כשפניו מכוסות בבנדנה והוא לא עונד תג מזהה כפי שנדרש בפקודת המשטרה. "ממי הוא חושש? מה הוא מסתיר?", שאל בציוץ בניהו את מפכ"ל המשטרה דני לוי, והוסיף כי "אזרחי ישראל הם הבעלים של המשטרה והלקוחות שלה. השוטרים אמורים לשרת את הציבור – לא להטיל עליו אימה מראש".
בדוברות המשטרה מיהרו להגיב לציוץ וטענו שמדובר בפרסום שקרי שכן זוהי תמונה ישנה שצולמה בתקופת הקורונה, והשוטר עטה את הבנדנה בתור מסכת הגנה מפני הנגיף, שהתמונה ערוכה ושבעת האירוע השוטר ענד תג זיהוי תקני, וכן שהשוטר בתמונה אינו משרת עוד במשטרת ישראל מזה כשנה. בסוף התגובה המשטרה הזהירה ששיתוף התמונה עלול לחשוף את המפיצים, כולל המפרסם עצמו, בניהו, לתביעת דיבה.
בעקבות הדברים העיתונאי אבישי גרינצייג פרסם ציוץ ביום שלישי בצהריים וסיפר שהחליט לברר את האמת מאחורי התמונה וטענות המשטרה. לאחר חיפושים, סיפר גרינצייג, הצליח להשיג את מספר הטלפון של השוטר, אמיר בן-צבי, ושאל אותו בשעה חמש לפנות בוקר ממתי התמונה. בן-צבי השיב שאכן מדובר בצילום ישן מתחילת תקופת הקורונה, ולכן כיסה את פניו ואת אפו.
"מה לגבי תג השם?" תהה, "פניתי לשני מומחים, שאמרו לי כי נראה די ברור שהתמונה עברה עריכה. יש את הסקוץ' משמאל שעליו אמור להיות השם – אלא מה?", וטען גם הוא שענד תג זיהוי תקני בעת האירוע, והוסיף כי כיום אכן אינו משרת עוד במשטרה. גם כתב ידיעות אחרונות לירן תמרי תקף את בניהו וצייץ שהוא "מצפה מדובר צה"ל לשעבר לעשות מינימום של בדיקה", וטען אף הוא שהתמונה צולמה בתקופת הקורונה ושהשוטר המופיע בה אינו משרת עוד במשטרת ישראל מזה כשנה.
בעקבות הדברים בניהו פרסם ציוץ הבהרה בו קבע מדובר בשוטר שפרש מהמשטרה וכי הצילום אכן מתקופת הקורונה. "תג השם נמחק בפוטושופ (לא יודע)", כתב בניהו, והותיר סימן שאלה לגבי הטענה על עריכת התמונה. בניהו אף הודה לגרינצייג "על הזמן שהשקיע לבדיקה ועל העדכון".
אלא שעל פי בדיקת המקום הכי חם בגיהנום השוטר, אמיר בן-צבי, לקח חלק פעיל כשוטר ביס"מ תל אביב, ותועד תוקף מפגינים מספר פעמים במהלך 2025. בינואר השנה תועד בן-צבי בצעדה שיצאה מכיכר הבימה לכיוון כיכר החטופים, כאשר הוא עוטה בנדנה סביב צווארו.
חרף הניסיון של גרינצייג להציג את הסקוץ' על המדים כהוכחה לכך שענד תג זיהוי תקני, תופעה של שוטרים המשתמשים בסקוץ' על מנת להסיר את תג הזיהוי, במיוחד באירועים בעלי פוטנציאל נפיץ שעלולות לעלות בהם טענות לאלימות מצד שוטרים, תועדה בהפגנות לא אחת.
"באלפי התיעודים המגיעים אלינו ב-אלימות אנו מזהים דפוס חוזר בו שוטרים מסרבים להזדהות כפי שהחוק מחייב אותם", אומרים מארגון אלימות ישראל. "פעמים רבות שוטרים פועלים רעולי פנים או ללא תגי שם. התנהלות זו גורמת לרתיעה וחוסר אמון במשטרה ופוגעת בשקיפות ובשלטון החוק. אנו קוראים לרשויות למגר את התופעה."
אלימות משפטית
תגובת דוברות המשטרה, שהזהירה כי שיתוף התמונה עלול לחשוף את המפיצים לתביעות דיבה, מהדהדת את הפרקטיקה המוכרת בה משתמש בן-צבי עצמו. מערך עוטף עצורים מטפל נכון להיום ב-18 תביעות לשון הרע שהגיש בן-צבי באמצעות עו״ד יוני ג׳ורנו נגד אזרחים ששיתפו או הגיבו לפוסט שפורסם בעקבות התנהלותו בהפגנה שהתקיימה ביולי 2023, ובין היתר כינו אותו ״אלים״.
הסערה סביב צילום בודד חושפת שורה של תופעות מוכרות: הסרת תגי שם, הסתרת פנים ושימוש בתביעות דיבה. מה שנפתח כוויכוח ברשתות חושף סיפור רחב יותר על שקיפות, אחריות והכוח של המשטרה במרחב הציבורי והוירטואלי.
תביעות של שוטרים נגד אזרחים, בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, הפכו בשנים האחרונות לתופעה וגורמים משפטיים וארגוני זכויות אדם הצביעו על מגמת עליה בהיקף התופעה, שלדבריהם עלולה לצנן את השיח הציבורי בכלל ועל אלימות שוטרים בפרט. עו"ד אברהם גל, המייצג 7 מהנתבעים, רואה בחומרה את ה"טרנד" של תביעות שוטרים נגד אזרחים, הנתפס על ידו כהמשך האלימות נגד אזרחים באמצעים משפטיים. לדבריו בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום אלו הן ״תביעות השתקה שנועדו להלך אימים על אזרחים ולגרום לסתימת פיות. המשטרה ועורכי-דין פרטיים מעודדים מהלכים אלה, וחלק גדול מהתביעות הללו מונפקות בשיטת ׳העתק-הדבק׳, בשינויים מזעריים".
הסערה סביב צילום בודד חושפת שורה של תופעות מוכרות: הסרת תגי שם, הסתרת פנים ושימוש בתביעות דיבה. מה שנפתח כוויכוח ברשתות חושף סיפור רחב יותר על שקיפות, אחריות והכוח של המשטרה במרחב הציבורי והוירטואלי.
ממשטרת ישראל נמסר: "כפי שציינו, מדובר בפרסום שקרי ובתמונה ערוכה שצולמה בתחילת התפשטות נגיף הקורונה, השוטר- שאינו בשירות כשנה, היה עם תג שם תקני, מתועד בתמונה כשהוא מתמגן מפני הוירוס. שיתוף של התמונה והפרסום השקרי חושף את המפרסם לתביעת דיבה ולפגיעה בשמו הטוב של המצולם".
