פייסבוק, אנחנו לא הכ*שים שלך

דואר היום
אורחות ואורחים
המקום לכותבים שאינם חברי מערכת, להגיב למשהו שפורסם כאן או למציאות שבחוץ.

פייסבוק, אנחנו לא הכ*שים שלך

אוהד מילכגרוב
כמיטב המסורת האמריקאית, פייסבוק מוצאת לנכון להתערב בעניינים שאין לה מושג בהם, בתרבויות רחוקות ולהנחיל להן את הערכים והמנהגים שלה. מיומנו של נחסם סדרתי

בימים האחרונים, כמו המפלצת של פרנקנשטיין, נראה שהאלגוריתם של פייסבוק שוב ברח משלשלאותיו וחוסם את כל מי שנקרה בדרכו. לפעמים לחודש (כי זו כבר הפעם השלישית שהוא זיהה שהם כתבו "קוקסינל" ב-2012), לפעמים לשבוע בלבד (כי הם כתבו "בלבול סופשבוע" ולא ברור מה בא לאלגוריתם לא טוב בפלט, אבל זה בכל זאת עבירה פחות חמורה מ"קוקסינל"), ולפעמים סתם הוסר התוכן, כמו במקרה של גורי אלפי, כי שם הצלם היה "גיא כושי".

זה נורא נוח להאשים את האלגוריתם, כי הוא לא מסוגל לענות. "אלגוריתם טפשון, יו סו קרייזי", אבל האמת היא שמאחורי האלגוריתם המטופש והאקראי עומדים האנשים של פייסבוק, ופייסבוק ישראל בפרט, ולא רוצים לענות למה בניגוד לכל הגיון מתקבל על הדעת הם חוסמים דווקא את הלקוחות הנאמנים ביותר שלה, שהם גם האנשים שמייצרים עבורה בחינם את התוכן שמביא הכי הרבה לקוחות נוספים אל המערכת שלהם, ומעלים את רמת המעורבות של כלל המשתמשים. רוב האפליקציות ואתרי התוכן מתגמלים את המשתמשים הנאמנים שלהם בתארים ובפרסים (ולפעמים גם בכסף), בפייסבוק אתה מקבל חסימה.

והתסכול הנוראי הוא שאין שום סיבה הגיונית לחסימה, וגם שום דרך להימנע מחסימות, כי פייסבוק לא עונה לשאלות, אלא משקרת שהיא חוסמת על סמך הקשר ובעקבות דיווחים.

אני למשל, נחסמתי לפני כשבוע לתקופה של 30 יום על פוסט שכתבתי על שחקן הכדורסל מאנוט בול ביום פטירתו, אי שם ב-2010, וכללה את המילה "כושי". זה קרה פחות מיומיים אחרי שחזרתי מחסימה נוספת של 30 יום בגלל ברכת יומולדת מלפני כחמש שנים שכללה את המילה "כושון", שהגיעה כעשרה ימים אחרי שחזרתי מהשעייה ל-30 יום בגלל המילה "מתחנגל".

אבל התסכול הכי גדול שחוויתי בהקשר הזה היה כשיומיים לפני פטירתו של אבי, כשהוא היה כבר מחוסר הכרה והיה ברור שמדובר בעניין של ימים, פייסבוק חסמה אותי לעשרה ימים בגלל פוסט שיצא כנגד הומופוביה, והשווה בין שנאה להומואים ושנאה לכושים. פוסט שהציג תפיסת עולם שלא רחוקה מהערכים שכביכול פייסבוק מנסה לכפות על משתמשיו. כשניסיתי להגיע בכל דרך אפשרית לאנשים בפייסבוק ישראל על מנת שיסירו את החסימה כדי שאוכל לתקשר עם אנשים ולעדכן אותם בנוגע למצבו של אבי, ומאוחר יותר בקשר למועד הלוויה ומיקום השבעה, נתקלתי בחוסר יכולת להגיע לכל סוג של מענה אנושי.

למה הם לא מבינים שדמוקרטיה זה טוב ולכתוב ניגר זה רע? הם אנטי-אמריקאים או משהו? Maen Zayyad / Shutterstock.com

עבורי ועבור רוב האנשים שנחסמים על ימין ועל שמאל, הרשת החברתית היא האמצעי העיקרי שדרכו אנחנו מתקשרים עם העולם. את שתי העבודות האחרונות שלי מצאתי בזכות הרשת החברתית, עד לא מזמן גם הייתי צריך להשתמש בפייסבוק לצורך העבודה היומיומית שלי. את רוב הזדמנויות הכתיבה שלי קיבלתי בזכות הנוכחות שלי ברשת, וגם את רוב המעגל החברתי שלי הכרתי פה, או שחידשתי את הקשר בזכות הרשת. רבים מהחסומים מאבדים כסף והזדמנויות כי העבודה שלהם מצריכה נוכחות מתמדת. הם מנהלי דפים, הם יוצרי תוכן, או שהם סתם כותבים פרילאנסרים, שהדרך שלהם לתקשר עם העולם נחסמה פתאום.

פייסבוק היא לא איזה סם חיים שהדילר החליט שאנחנו באים לו לא טוב בעין. היא כרטיס הביקור שלנו לעולם. אנחנו עובדים במידה רבה בלייצר תוכן עבור פייסבוק כי למרות שזה עולה לנו בריבים עם בני הזוג ובהפרעות קשב וריכוז ובריבים מיותרים עם ליברטריאנים ותומכים של נפתלי בנט, פייסבוק גם מחזיקה במונופול להזדמנויות הכתיבה שלנו. ואנחנו אוהבים לכתוב.

אבל הדבר הכי חשוב בכך שהרשת אפשרה לי (כמו שהיא אמורה לאפשר לכל אדם) להביע את עצמי, הוא שהיכולת הזאת עזרה לי להתפתח ככותב, אבל בעיקר כבנאדם. מביישן חסר ביטחון הפכתי לבנאדם הרבה יותר פתוח ובטוח.

אם אמצעי התקשורת של פעם נשלטו בידי המדינה או חברות ממשלתיות, היום הם נמצאים בידיים פרטיות. חלקכם אולי תגידו - "נו! תגיד תודה. רק השוק הפרטי מסוגל להקים רשת חברתית שתחבר מיליארדים עם שרתים שיעמדו בעומס, עם יעילות מעולה. הממשלה הייתה מן הסתם מייצרת משהו שאתה יכול לרשום בו את הפרטים שלך פעם בשבוע, אתה צריך להזין ת"ז ושם האב לפני כל חיבור למערכת, ולגלוש רק באקספלורר 10". ואתם צודקים, אבל יש גם אבל.

האבל הוא שמדינה מספקת לך מערכת שאמורה להגן עליך מפני עוולות. היא מספקת לך סט של כללים שאתה יודע שאם לא תפר אותם, היא לא יכולה להעניש אותך, ואם היא תעניש אותך היא תעשה את זה לפי סט של נהלים שיאפשרו לכל אדם להגן על עצמו ותפעיל כלפיך מינימום הכרחי של אלימות בטרם היא תשלול ממך את החירות או זכויות אחרות.

בפייסבוק אין את זה. כי פייסבוק זה שוק חופשי. "לא טוב לך? אתה לא חייב להיות פה", יהיו שיגידו. וזה נכון, אני לא חייב להיות פה. אבל אני גם לא חייב לגור בעיר, אני לא חייב להשתמש בחשמל, אני לא חייב לנסוע במכונית, אני לא חייב לקבל שירותי חינוך, ואתה לא חייב לדבר. אבל לא יעלה על הדעת (במדינה מתוקנת, או במדינת ישראל אם אתה יהודי ו\או בעל אמצעים) לשלול ממך את הזכויות האלה. גם הזכות להביע את עצמך היא זכות חשובה, ופייסבוק היא כרגע פחות או יותר מונופול על הכוח הזה, ופייסבוק לא נמצאת תחת שום רגולציה, ואין בה שום מערכת שתפקידה למנוע מאנשים ליפול קורבנות לחוסר צדק. כלום.

הבלשן וחוקר הספרות היהודי-משומד ויקטור קלמפרר תיאר בזמן מלחמת העולם השניה בדרזדן את התגובות של היהודים כששמעו על מישהו שנשלח ל"יישוב מחדש" במזרח - הם בוודאי עשו משהו, הם אמרו, כדי להרגיע את עצמם שאם הם יצייתו לכללים הכל יהיה בסדר, "הם בטח הסתובבו בלי טלאי נראה לעין, או נסעו בקרון של גרמנים או יצאו מהבית בשעת העוצר", אמרו כדי להרגיע את עצמם שלהם זה לא יקרה. אבל, הוא כותב, הם מתעלמים מזה שהאיסור שעליו הם עברו, הוא בעצמו הפרה של זכויותיהם וכבודם של בני אדם.

אז לפייסבוק יש עוד הרבה מה ללמוד מהנאצים, וכנראה שהם לא יגיעו גם לשם, כי במדיניות החסימות הזו יש לא מעט מהגישה הפוליטית האמריקאית, שמוצאת לנכון להתערב בעניינים שאין לה מושג בהם, בתרבויות רחוקות ולהנחיל להן את הערכים והמנהגים שלה. היא עושה את זה בסוג של קביעה גורפת של מה נכון ומה לא נכון, ולא טורחת לבצע את ההתאמות התרבותיות או להבין אותן בכלל.

התוצאה היא לא הנחלה של הערכים, אלא התקוממות מקומית, ורגש בוז ושנאה, מה שלא ישנה את העובדה שבפעם הבאה הם ינהגו בדיוק ככה. קוריאה נכשלה? אז בווייטנאם נשתמש בעוד יותר כוח. נכשלנו בעירק בפעם הראשונה? נפרק אותה לגמרי בפעם הבאה. חסימה של יום לא גרמה לו לתקן את דרכיו ולמחוק את כל הפוסטים שלו מלפני חמש שנים? חודש בטח יעשה את זה. אוף! למה הם לא מבינים שדמוקרטיה זה טוב ולכתוב ניגר זה רע? הם אנטי-אמריקאים או משהו?

וההרס שנזרע גורם לחברות להפוך למפגרות יותר, לקהילות מפורקות של נוודים, שעוברים מפרופיל לפרופיל, מנצלים את המשאבים שלו, את מספר הפעמים שאפשר לכתוב בו מילים אסורות או להתבטא בחריפות, ולהמשיך הלאה, לפרופיל הבא. כי פייסבוק, אחד הדברים שהבאת לחיינו זה את ההבנה שאנחנו יכולים לתקשר בחופשיות עם העולם, להגיע אליו בלי תיווכים ולקבל אותו בלי תרגום. את לא בעלת אחוזה במיסיסיפי של תחילת המאה התשע עשרה, פייסבוק, ואנחנו לא הכושים שלך.

תגובות לפייסבוק, אנחנו לא הכ*שים שלך

תגובות לפייסבוק, אנחנו לא הכ*שים שלך

עזרו לנו להמשיך לעשות כאן עיתונות. עשו לנו לייק או שייר או ציוץ והכי טוב - הכל ביחד

x