מאחורי הקלעים של מחדל הדיור הציבורי

דואר היום
אורחות ואורחים
המקום לכותבים שאינם חברי מערכת, להגיב למשהו שפורסם כאן או למציאות שבחוץ.

מאחורי הקלעים של מחדל הדיור הציבורי

ג'וני בכור ורינה ברעלי
אנחנו מספרות כאן לא מעט על הפנים והשמות של הזקוקים לדיור ציבורי ונותרים ללא מענה בגלל המצוקה הענקית בדירות, אבל איך בכלל הגענו למצב הזה? שני דיונים בכנסת שופכים אור על גודל הבור בו נמצא הדיור הציבורי

על מחדלי הדיור הציבורי ומצוקותיהם של אלה הזקוקים לו דיברנו כאן לא מעט. גל פינויים אלימים בניגוד להבטחות ולהוראת החוק, כספי דיור ציבורי שנעלמים במשרד השיכון ואנשים שחיים בתת תנאים – על כל אלה אפשר לקרוא בכתבה: האנשים נגד עמידר – כתב אישום אזרחי. אבל איך נראים הדברים מהצד השני, זה של המחוקק? משני דיונים בשתי ועדות של הכנסת שהתקיימו בשבוע שעבר, אפשר ללמוד לא מעט על מקור מצוקת הדיור הציבורי, ועל אלה האחראים לה.

יום שני, 06/02/17, הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי

מיקי זוהר, יו"ר הוועדה לצדק חלוקתי, הוא חבר כנסת מרשים. אחרי העימות האגרסיבי עם ח"כ דוד ביטן כולם יודעים שעדיף לא להרגיז אותו, אבל את הדיון על מצב הדיור הציבורי הוא ניווט בחיוך, מתחבר באנושיות לבעיות האזרחים היהודים והערבים שבאו מפריפריה.

הישיבה שהתקיימה לפני שבוע נראתה כמחוות תודה לשר השיכון יואב גלנט ולסגנו. כל המשתתפים כמעט תיארו אותם כצוות חברתי מעולה ששינה את קצב הפעילות במשרד, וצועד בדרך הנכונה למקסם את משאביו הכספיים. איש לא הביע כעס על הממשלה שלא טורחת לבנות מאות אלפי דירות שיכון שהיו יכולות לספק דיור הוגן.

גלנט פתח בסקירת המצב וסיפר על האצת הפעילות של משרדו בשנתיים האחרונות. כיום פחות מ-3% מהדירות בישראל הן דיור ציבורי, לעומת 7% בשאר העולם. גלנט סיפר כי בשנות השמונים מנה הדיור הציבורי 500 אלף דירות – 11% מכלל הדירות. כיום נותרו רק 60 אלף. משרד השיכון רכש 900 דירות בפחות משנתיים לעומת קצב רכישה אפסי בעבר, והגמשת הקריטריונים הביאה לאכלוס של 650 דירות ריקות. לדברי גלנט, רק 271 זכאים עדיין ממתינים לדירות בפריפריה.

30 אלף איש עדיין ממתינים עם תעודות זכאות. צילום: אתר הכנסת

רוב הדוברים שיבחו וקילסו את השר על פועלו בתחום הדיור, עד כדי כך שלמשקיף מן הצד נדמה שהם הוזמנו במיוחד כדי להשמיע את המנגינה הערבה לאוזנו של השר. אברהם נגוסה הצהיר שלא היה שר שיכון כגלנט שפעל כה רבות למען העולים, ומקצה 200 דירות בשנה לצעירי העדה האתיופית. הסגן המסור ז'קי לוי, שעזר להפוך את גלנט לשר חברתי ומחובר לפריפריה, היה מרשים ומשכנע בנאום הסנגוריה שנשא והתשבוחות שנשא לשר שלו, אשר עושה ככל יכולתו וסופג ביקורת לא הוגנת.

מי זוכר עוד איך בשנות החמישים יזמה הממשלה בנייה נרחבת של שיכוני דיור ציבורי למפוני המעברות. עד סוף העשור נבנו כ-200 אלף דירות (בנוסף לכ-60 אלף דירות ארעיות). הבנייה הציבורית בשנות החמישים  הקיפה 57.5% משטח הבנייה למגורים ו-72% מכלל התחלות הבנייה. אף אחד לא דפק על השולחן ודרש מממשלת ישראל לגלות אחריות ודאגה לאזרחים חסרי דיור ולהקצות תקציבים לטובת בניית דיור ציבורי בהיקף ראוי ונחוץ.

רק אורלי לוי-אבקסיס, חדה ועוקצנית, התפוצצה מעצבים כשגלנט התגאה במכירת אלף דירות במרכז וקניית 4000 דירות בפריפריה במקומן. היא צודקת: מכירת דירות ציבוריות במרכז הארץ היא צעד טיפשי שמתעלם מהמצוקה האמיתית במקום שבו יש פרנסה, איכות חיים ושירותי בריאות טובים יותר. גם חברי הכנסת יעקב אשר ויגאל גואטה (ש"ס) הצטרפו לקריאה להגדיל את מספר הדירות הציבוריות במרכז. איתן ברושי (המחנה הציוני) ביקש לצרף את המרחב הכפרי והמושבים לפרויקט שיקום השכונות, ומסעוד גנאים (הרשימה המשותפת) הדגיש את המחסור החריף במגזר הערבי, וסיפר על קבלנים בסכנין שניצלו פרצות במכרזים ובנו דיור ציבורי לעשירים בכספי מדינה.

רוב הדוברים שיבחו וקילסו את השר על פועלו בתחום הדיור. צילום: אתר הכנסת

נציג פורום הדיור הציבורי אמר שלמרות העבודה הטובה של השר, 30 אלף איש עדיין ממתינים עם תעודות זכאות. 156 אלף מקבלים סיוע בשכר דירה. אין היום תכנית ממשלתית לטיפול בדיור ציבורי ואין צדק חלוקתי. נציגת נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות סיפרה על 20 אלף נכים ללא דירה שלא עומדים בקריטריונים. 760 השקלים שהם מקבלים מדי חודש כסיוע בשכר דירה אינם מספיקים.

כתושב מצפה רמון זה ארבע שנים למדתי שהיישוב המבודד ביותר בארץ, שמתגוררים בו 5,000 איש, לא מעניין את השלטון המרכזי. גלנט התגאה בשחרור כל דירות השיכון הריקות במצפה רמון. אני יודע מנסיון שעמידר עדיין מחזיקה כאן עשרות דירות שיכון ריקות. הן ממתינות כפי הנראה לצעירים מהמגזר הדתי לאומי, שקיבלו בשנים האחרונות את רוב הדירות הריקות לאחר ששופצו.

יום שלישי, 07/02/17, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

כשמשווים את הדיון על הדיור הציבורי בפריפריה לזה שהתקיים למחרת בוועדת הקליטה, מבינים שסבלנות לא מובילה להישגים. יו"ר ועדת הקליטה אברהם נגוסה, ח"כ סבלני, ביטל בשבוע שעבר דיון מתוכנן, משום שמנכ"ל משרד השיכון אשל ארמוני לא הגיע בהתראה של הרגע האחרון. היום המנכ"ל כאן והדיון מתקיים.

נציגת משרד הקליטה לא הייתה מעיזה לבוא בלתי מוכנה לוועדה של זוהר כפי שהגיעה היום לוועדה של נגוסה. היא לא התביישה במחדלי משרד הקליטה, וניסתה למרוח ולעוות את המציאות.

250 מיליון שקלים בשנה לשנתיים הבאות להקמת דירות לעולים. צילום: אתר הכנסת

הישיבה ארכה שעתיים לעומת שעה אצל זוהר, ובדיון המעמיק ניתנה אפשרות לכל הנציגים להציג את עמדתם. היה ברור שהיו"ר מבקש לפתור בעיות, ולא לריב ולתקוף. פתח את הדיון המנכ"ל ערמוני, שציין כי 27 אלף עולים ממתינים לדיור ציבורי, מהם 20 אלף קשישים. זכאי משרד השיכון מונים שלושת-אלפים איש בלבד. הפער גדול, ובדיון קודם לפני שנה נתבע משרד השיכון לצמצם את רשימת הממתינים.

קשה היה להתעלם מהביצועים העלובים של משרד הקליטה בהשוואה למאמצים של משרד השיכון. לזכותו של ארמוני ייאמר שהיה אמיץ וישר מספיק להודות באמת המרה: בקצב הנוכחי שבו בונים ומשפצים דירות שיכון, אי-אפשר להתגבר על תור של יותר מאלף ממתינים. משרד השיכון רכש בשנה האחרונה 900 יחידות דיור, אך הוספת הדירות לא צמצמה את התורים. ארמוני טען שלמשרד יש תכניות נוספות להשגת דירות בקצב הזה והן יתפרסמו בקרוב.

עוד מחדל חמור של משרד הקליטה חשף העיתונאי והפעיל אלכס טצלר, שסיפר על תאי דיור בגודל שבעה מ"ר ו-12 מ"ר באשקלון, שמשרד הקליטה משלם עליהם מחירים מופקעים. הוא התמרמר על כך שהממשלה מפרה הסכמים קואליציוניים להגדלת היצע הדירות לעולים.

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) ציינה כי במשרד הקליטה התור נקבע לפי שנת העלייה, והגיע הזמן לקבוע תור לפי גיל. נציגת משרד הקליטה אמרה כי אי אפשר לשנות את המדיניות. היא סיפרה שיום קודם לכן החליט משרד הקליטה לרכוש 1,500 דירות. מנכ"ל עמיגור הציג הדמיה של מבנה נאה  בדרך השלום שיורחב וישופץ תוך שנתיים, וציין שעמיגור מתכננת להקים 2,650 דירות לעולים חדשים תוך חמש שנים.

נציג משרד האוצר עדכן כי אושרו למשרד הקליטה 250 מיליון שקלים בשנה לשנתיים הבאות להקמת דירות לעולים. למרות זאת, היו"ר נגוסה לא רואה פתרון למצוקת הדיור של עולים חדשים. הוא הודיע שיכנס את הוועדה שוב כדי לדחוף להקמת ועדה בין משרדית שתשנה את הקריטריונים ואת המדיניות הכושלת.

שר האוצר משה כחלון, שמשתוקק ומתאמץ לפתור את משבר הדיור: כיצד אתה משלים עם ביצועים עלובים כאלה? שר השיכון והצוות הטוב שלו מתאמצים ככל יכולתם, אבל אם לא תקצה להם תקציבים גדולים יותר לבניית דירות שיכון, איך תפתור את משבר הדיור?

הכותבים הם פעיל המשמר החברתי בכנסת

עוד באותו נושא: 

תגובות למאחורי הקלעים של מחדל הדיור הציבורי

תגובות למאחורי הקלעים של מחדל הדיור הציבורי

עזרו לנו להמשיך לעשות כאן עיתונות. עשו לנו לייק או שייר או ציוץ והכי טוב - הכל ביחד

x