הסיפור שהגיע למהדורות החדשות בדצמבר 2016 היה נראה לא יותר מקוריוז: תיעוד מצולם של קבלן עפר הופך בעזרת הטרקטור שלו את רכבם של נציגי ההוצאה לפועל שהגיעו לעקל את רכבו. החייב מוכר למשטרה, אמר הכתב והוסיף כי גם אנשי ההוצאה לפועל צפויים להיחקר באזהרה בחשד לתקיפה. "צדיקים גדולים אין בסיפור הזה", סיים באנחה המתבקשת באייטמים חדשותיים מסוג זה.
אלא שהסיפור שהובא אז הוא רק קצה הקרחון: בשנים האחרונות נרשמה עלייה של מאות אחוזים בכמות התלונות שהוגשו ונמצאו מוצדקות נגד בעלי תפקידים ברשות האכיפה והגבייה. מבקשה שהגישה עמותת ידיד לקבלת מידע בהתאם לחוק חופש המידע עולה כי לעומת 2 תלונות שנמצאו מוצדקות ב-2015 (מתוך 39 שהוגשו) בשנת 2017 מספר התלונות עמד על 22 (מ-49 שהוגשו) וב-2018 הוא הגיע ל-27 (מתוך 39 תלונות שהוגשו).
אולי יעניין אותך גם:
בשבוע שעבר הבאנו כאן סיפור של עיקולים שבוצעו בנוכחות ילדים. במקרה אחד הורה הרשם להשיב למתלוננת חפצים שנלקחו ממנה שלא כדין ובמקרה שני, שבו נכנסו גובים לבית שבו שהו ילדים בעת שאביהם היה במקלחת קבעו חברי וועדת האישורים שבעל התפקיד "עבר עבירת משמעת".
לרשות האכיפה והגבייה קיים נוהל מסודר ומפורט שמטרתו ליצור מערכת של כללים וסדרי עבודה לבעלי תפקיד המבצעים הליכים מבצעיים. "בכל מקרה של טענה בדבר הפרת הוראות נוהל זה, יובא הדבר לבירור משמעתי ולהטלת עונשים", נכתב שם. "לא תישמע כל טענה כי הנוהל לא היה ידוע ו/או מובן ו/או כי נהוג לפעול בדרך אחרת".
הבירור המשמעתי ברשות מתנהל מול וועדת האישורים. יו"ר הוועדה הנוכחי הוא השופט בדימוס אברהם טננבוים, שמכהן בתפקידו מזה שלוש שנים, ומינויו הוארך בשלושה חודשים נוספים עד לחודש ספטמבר 2019. יחד איתו בוועדה מכהנים רפ"ק שורני ראובן, ראש חוליית הוצל"פ, המכהן בתפקידו מזה שלוש שנים ועו"ד נעמה אורבך מרשות האכיפה והגבייה המכהנת בתפקיד מזה תשעה חודשים.
באותו נושא:
פתאום דפיקה בדלת
החלטה יוצאת דופן של רשם בית המשפט בחדרה להשיב לאם שעון יד וסלולרי שנלקחו בנוכחות בנה בן ה 14, מחדדת את הצורך בשינוי החוק המאפשר עיקול לעיני הילדים
חברי הוועדה ממנים את נציגי ההוצאה לפועל ודנים בתלונות המגיעות אליהם בנוגע לבעלי התפקיד. בסמכותם להטיל עונשים בהם אזהרה, השעיה, התלייה (שלילת הרישיון לפרק זמן), אי חידוש הרישיון וקנס.
חומרת התלונות עלתה
מעיון בתלונות שהוגשו בארבע השנים האחרונות נראה כי ב-2018 חלה עלייה בתלונות על התנהלות שאינה תקינה ואלימה (חמישה מקרים) לעומת 2017 (שלושה מקרים) ו-2016 (תלונה אחת) וצצו תלונות שלא הופיעו קודם לכן על גניבות של אנשי הוצאה לפועל מבתי חייבים (שלוש תלונות).
עם הזמן חומרת התלונות הולכת ועולה והעונשים בהתאם. אם ב-2015 הוטלו על הנציגים רק התלייה, אזהרה והתלייה על תנאי, הרי שבשנתיים האחרונות היו מקרים של פסילה, אי חידוש רישיון וגם קנס בגובה 5,000 שקל שניתן בשל סיכול תפיסת רכב. יכול להיות שאנחנו עדים כאן למהלך חיובי והוועדה הפכה לקשובה יותר לתלונות ולא פוסלת על הסף ביקורת חיצונית על הנציגים שלה.
ועדיין, חלק מהתלונות מעידות על כך שנציגי ההוצאה לפועל עושים ככל העולה על רוחם בלי להבין את המשמעות והאחריות של התפקיד שלהם: אי דיווח על תהליכים שבוצעו, הפקדת מזומן שנתפס באיחור, הליך פינוי בניגוד להוראות וכן הלאה. עם זאת, נראה שהעונשים לא תמיד הולמים את המעשים. האם העונש הראוי לזריקת חפצים מחוץ לחלון בעת פינוי הוא אזהרה חמורה? האם נציג שעומדות נגדו שש תלונות על אי ביצוע הליכים כנדרש ישנה את דרכו כשהעונש שהושת עליו הוא חודשיים של שלילת רישיון? והאם אזהרה מספיקה למי שלא דיווח יותר משבועיים על הליכים שביצע? לוועדה הפתרונים.
מרשות האכיפה והגבייה נמסר: "בעלי התפקיד אינם עובדי מערכת ההוצאה לפועל. בעלי התפקיד מפוקחים על ידי ועדת אישורים עצמאית בראשות שופט בדימוס, נציג משטרה ונציגת רשות האכיפה והגבייה. יחסית להיקף ההליכים המבוצעים במהלך השנה (28 אלף הליכי עיקול ברישום ו- 8,500 הליכים של הוצאת מעוקלים בשנת 2018) ולמספר בעלי התפקיד (כמאה בעלי תפקיד), הרי שמספר התלונות שהוגשו (עשרות תלונות) הוא נמוך. ועדת האישורים, שהנה כאמור ועדה עצמאית, דנה בתלונות כנגד בעלי התפקיד ומקבלת החלטות באופן מידתי וראוי".
