– זה אקדח בכיס שלך, או שאתה פשוט שמח לראות אותי?
– זה אקדח, אבל אני גם שמח לראות אותך.
בחברה שסוגדת לכוחות הביטחון, כל יום הוא יום הזיקרון. בגלל שצבא זה משהו שנמצא אצלנו בוורידים, זה רק טבעי ומתבקש שנעתיק את יחסי הכוחות שבו גם ליחסים אחרים. אצלנו – יודע כל זכר – יחסי מין עושים בכוחניות ו/או תחת מרות, או לא עושים בכלל. הרי למה בנינו וילה בג'ונגל אם לא בשביל להתנהג בתוכה בחופשיות כמו חיות מיוחמות?
לכן, אני לא מבין מה נהיה. מי מנסה לסרס את מיטב בנינו באמצע ההתקפה? ואיך הגענו למצב שבו גבר-גבר (לכאורה) כבר לא יכול להטריד חיילת/שחקנית/עובדת/סתם-אישה ששווה הטרדה בלי שיאשימו אותו אחר כך בפאקינג עבירת מין?
מה, לשווא עמלנו ויצרנו חברה שהשפה הרווחת בה בכל מה שקשור למין ומיניות היא ארסנל של מונחים מתחום הצבא והמלחמה?
הוא תותח, היא פצצה.
היא יעד מבוצר, הוא דבק במשימה.
היא מטרה קלה, הוא אלוף במיטה.
והלילה היא תיכנס לכוננות ספיגה, כי הלילה אולי תהיה חדירה.
ובכלל, רוני דניאל אמר שהחשוד המשובח מכחיש שאנס ופגע. התא"ל בסך הכול חתר למגע. בנאדם שרק ניסה ליישם את קונספציית הכובש הנאור גם בתחום המיני, סתם מקבל עכשיו על הראש. זה מה שמגיע לו אחרי כל מה שהוא הקריב למען תדע כל אם עבריה ולמען ביטחון המדינה? ואם כבר מדינה – למה לזיין מדינות אפריקאיות מכף-רגל-עד-ראש זה סבבה, אבל לדחוף לבחורה לשון זה אסור? ואם הבנאדם שכב על הגדר בשביל כולנו, לא לגיטימי שינסה לשכב גם עם חיילת? אם היא לא הייתה רוצה אותו היא הייתה מסרבת פקודה.
אבל ציניות הצידה, אדם שעובר את הגבול של הלגיטימי והמותר זה לא רק עניין ספציפי של (עוד) אופי אישי אלים. זה בעיקר עניין כללי של כוחניות מיליטריסטית מובנית ביחס לנשים, ושל השפה וההשלכות שיש לה על איך מין, חיזור ואהבה נתפשים אצלנו בחברה. לעיתים קרובות מדי האחד שבפה והאחד שבלב מתגלים כאותו אחד מחורבן.
רות, סוף.
