תקציר הכתבה ב105 מילים

בעקבות קריסת מערכת הבריאות בעזה, כ-16,500 חולים במצב מסכן חיים, כולל ילדים וחולי סרטן, ממתינים לפינוי רפואי דחוף. ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד ישראל, המונעת מעבר חולים לבתי חולים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – המרוחקים פחות משעה נסיעה וערוכים לקלוט אותם. מערכת הבריאות בעזה הרוסה כמעט לחלוטין, עם מחסור קריטי בתרופות, מיטות אשפוז וציוד חיוני. למעלה מ-11,000 חולי סרטן נותרו ללא טיפול, וכ-900 חולים מתו בשנתיים האחרונות בהמתנה לפינוי. ישראל מאפשרת פינוי רק למדינות שלישיות, תהליך איטי וכמעט בלתי אפשרי. העתירה מדגישה את חובתה המשפטית של ישראל, בהיותה שולטת על המעברים, להבטיח גישה לטיפול רפואי לאוכלוסייה שבשליטתה, ומציעה את בתי החולים הפלסטיניים כפתרון מיידי ובטוח.

בעקבות קריסת מערכת הבריאות בעזה, חמישה ארגוני זכויות אדם עתרו אתמול (ה') לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה לחדש פינוי חולים מעזה לבתי החולים בגדה ובמזרח ירושלים. כ-16,500 בני אדם החולים במצב מסכן חיים – ממתינים לפינוי, ביניהם 4000 ילדים, כתבו הארגונים בעותרים בהם רופאים לזכויות אדם, גישה, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח והמרכז המשפטי-ערבי עדאלה. נכון למאי 2025 – 94 אחוז מבתי החולים ברצועה ו-169 מרפאות נהרסו כליל או ניזוקו קשות, כך על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי.

"העתירה עוסקת בדיני נפשות", נכתב בעתירה. נכון לנובמבר 2025, מתוך 647 מתקני רפואה שפעלו לפני המלחמה, 239 פועלים באופן חלקי ורק שלושה פועלים במלואם. מספר מיטות האשפוז עומד על 1,952 מיטות בלבד לאוכלוסיה של 2.1 מיליון איש. 55 אחוז מהתרופות החיוניות אזלו לחלוטין, 100 אחוז מהתרופות הרלוונטיות לניתוחי לב, ו-99 אחוז מציוד הכירורגיה האורתופדית איננו. 

מאז ה-7 באוקטובר, וגם בתקופת הפסקת האש, ישראל אינה מאפשרת פינוי חולים לגדה המערבית או לירושלים המזרחית, אלא רק פינוי למדינות שלישיות – תהליך איטי עד בלתי אפשרי לתפעול

למעלה מ-11,000 חולי סרטן נותרו ללא תרופות וללא ציוד בסיסי, 75 אחוז מהתרופות הכימותרפיות אינן זמינות ברצועה, והטיפול המצומצם שעוד נותר, מוגבל לשלושה מתקנים רפואיים בלבד. שירותים חיוניים כמו כימותרפיה, טיפול נמרץ וניתוחים אונקולוגיים כמעט ואינם קיימים עוד. רפואת הילדים ברצועה נמחקה כמעט כליל, וכך גם המענה לחולים במחלות כרוניות. אליהם מצטרפים תנאי המחיה הקשים באוהלים, אלפי פצועים מהמלחמה, מי שנדבקו במחלות זיהומיות.

900 מתים בהמתנה לפינוי

בעתירה הובאו חוות דעת של רופאים וכן דוגמאות בודדות מתוך אלפי חולים הממתינים לפינוי: ילד בן שנתיים הסובל מלוקמיה; ילד בן תשע עם לימפומה; אישה בת 66 עם סרטן שד; אישה בת 37 עם סרטן המעי ועוד. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-900 חולים מתו בשנתיים האחרונות בזמן שהמתינו לפינוי.

לפי העתירה, מאז ה-7 באוקטובר, וגם בתקופת הפסקת האש שהחלה באוקטובר האחרון, ישראל אינה מאפשרת פינוי חולים לגדה המערבית או לירושלים המזרחית. מאז סגירת מעבר רפיח במאי 2024, נעשו פניות חוזרות על ידי העותרים למדינה במטרה לגבש פתרון. המדינה קבעה מנגנון פינוי למדינות שלישיות (מצרים, טורקיה, איחוד האמירויות ועוד), אך התהליך איטי עד בלתי אפשרי לתפעול. רק כ-2,933 חולים פונו בשנה וחצי, ובחודשים האחרונים עשרות בודדות בלבד מדי חודש. מסע הפינוי ארוך, מסוכן ובלתי מותאם מבחינת תשתיות רפואיות לחולים וגורם, כך על פי כתב העתירה, להידרדרות קשה ולמקרי מוות בדרך.

"חולים אשר ניתן היה לרפא, אשר ניתן לעזור להם, אשר ניתן למנוע מהם נכות, קטיעת איברים, אשר ניתן היה להציל – אובדים, נפגעים ומתים. מכאן העתירה"

לצד תיאור קריסת מערכת הבריאות בעזה, טענו העותרים כי השליטה של ישראל על המעברים לרצועה, מטילה עליה חובה להבטיח גישה לטיפול רפואי לאוכלוסייה הנתונה לשליטתה. הימנעותה מכך, בזמן שסכנת החיים ברורה וידועה, מהווה הפרה חמורה של הדין הבין־לאומי, הישראלי והדין הבין־לאומי לזכויות אדם. האחריות, מדגישים העותרים, אינה רק מוסרית – אלא חובה משפטית.

פחות משעה נסיעה

לטענת העותרים הפתרון המהיר והבטוח נמצא במרחק של פחות משעה נסיעה: בתי החולים הפלסטיניים במזרח ירושלים ובגדה, שהיו במשך שנים מרכזי הטיפול העיקריים עבור חולים מרצועת עזה. מערכת הבריאות בעזה היא חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות הפלסטינית הכוללת, הפועלת באופן משולב עם בתי החולים בירושלים המזרחית ובגדה המערבית. החולים לא דורשים טיפול בישראל או מימון שלו – אלא רק הסרת החסמים בקבלת הגישה אליו. 

בעתירה הודגש כי לא מדובר ב- "מחווה הומניטרית" אלא במימוש הזכות לבריאות, לכבוד ולחיים – שמדינת ישראל הפרה בכך שמנעה מהחולים גישה לטיפול מציל חיים במערכת הבריאות שלהם עצמם. מערכת שנועדה לשרת אותם, שבה טופלו בעבר, ושנבנתה מראש כמערכת אחודה – עבור כלל האוכלוסייה הפלסטינית – ולא כמערכות נפרדות לכל אזור. כך למשל, הרשות הפלסטינית מממנת את הטיפולים עבור חולים מעזה במזרח ירושלים, והמערכת אמורה לתפקד ברצף.

עוד טרם המלחמה נקבע על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים במסמך סטטוס הרשאות כי פלסטינים מעזה זכאים לקבל היתר יציאה כאשר הם זקוקים לטיפול רפואי מציל חיים, ובלבד שאינו זמין ברצועה. המדיניות כללה גם היתר למלווה רפואי, כהכרה בכך שחולה במצב קשה חייב ליווי. מאחר שמגוון טיפולים חיוניים – במיוחד אונקולוגיה, טיפולי עיניים, לב וטראומה כלל לא היו זמינים בעזה, ישראל אפשרה במשך שנים העברת חולים למרכזים אלו. 

מדי חודש כ־2,000 חולים מהרצועה הועברו לבתי חולים בגדה ובירושלים. בין השנים 2019–2021 כ-57 אחוז מהחולים שפונו מעזה טופלו בבתי החולים האלה. בית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים טיפל לבדו בכ-40 אחוז מהחולים העזתים טרם המלחמה. לצדו פועלים אל־מקסאד, הסהר האדום, ובתי חולים נוספים בגדה. כולם דיווחו כי הם ערוכים בכל רגע לקליטת חולים רבים, ולספק טיפול יציב ומקצועי במגוון תחומים רפואיים.

מספר ההרוגים בעזה עומד על 69,546 בני אדם מתוכם 1,700 עובדי רפואה, ומספר הפצועים על 170,833. בעסקה שוחררו כ-55 עובדי בריאות ממעצר בישראל. כ-95 נותרו, בהם 19 רופאים

כאשר מדי יום מצטרפים עשרות חולים הזקוקים לפינוי דחוף, ומצבם של אחרים ממשיך להידרדר – דרשו העותרים מבית המשפט לדון בעתירה בדחיפות, מתוך הכרח להציל חיים ולמנוע סבל ונזקים בלתי הפיכים. "אין מדובר בהחלטה מדינית או ביטחונית – אלא בחובה בסיסית להציל חיי אדם. הסבל, הפגיעות הקשות והמוות של חולים בעזה אינם גזרת גורל; הם תוצאה ישירה של מדיניות שניתן לשנות בהינף יד", נכתב בעתירה.

על פי משרד הבריאות הפלסטיני, נכון להיום, מספר ההרוגים ברצועת עזה עומד על 69,546 בני אדם מתוכם לפחות 1,700 עובדי רפואה, ומספר הפצועים עומד על 170,833 בני אדם. בעסקת החטופים האחרונה שוחררו כ-55 עובדי בריאות ממעצר ישראלי, וכ-95 נותרו במעצר. 19 מהם רופאים.

---

פנינו למתאם פעולות הממשלה בשטחים, תגובתם תצורף לכשתתקבל במערכת