ועדת הצעירים בראשות ח״כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) קיימה אתמול (א׳) דיון מעקב רביעי בנושא הצרכים והמענים לשורדי מסיבות הנובה. בדיון נחשפו נתונים של הביטוח הלאומי, לפיהם זוהו 3,559 נפגעי פעולות איבה משורדי המסיבות ("נובה", "פסיידאק" ומפגש ההכנה ל"מידברן"). לפי הנתונים, רק כ-50 אחוז מהם חזרו לעבודה ברצף של לפחות 5 חודשים, ו-10 אחוזים לרצף עבודה של 3-4 חודשים. "לצערנו", מסר נציג הביטוח הלאומי בדיון, "השאר לא חזרו לעבודה ומתמודדים עם טראומה קשה מהטבח".
שורדים שביקשו תקופה בבית מאזן נדחו ״בשל מחסור במקום ובתקציב". היו״ר לזימי: "התקציב שמוקדש לשינוי שם המלחמה, יכול היה לממן כבר עכשיו בתים מאזנים, הכרה אוטומטית ושיקום אמיתי"
על פי עדויות של שורדים, ברירת המחדל שלהם היא טיפול תרופתי, ורבים שביקשו להחליפו באשפוז יום או תקופה בבית מאזן נדחו ״בשל מחסור במקום ובתקציב". יו"ר הוועדה, ח"כ לזימי ציינה כי "עברו שנתיים מאז הדיון הראשון שלנו בנושא, והמענים הממשלתיים לשורדים עדיין נגררים". לדבריה, "התקציב שמוקדש לשינוי שם המלחמה (2 מיליון שקל על פי ההצעה הממשלתית שהעלו אתמול ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ״ץ להצבעת השרים, ד״ז), יכול היה לממן כבר עכשיו בתים מאזנים, הכרה אוטומטית לשורדים ושיקום אמיתי".
מלחמת התקומה? הפקרה של 3,559 שורדי המסיבות
תמונת מצב דומה עלתה ממסמך עמדה של עמותת ״קהילת שבט הנובה". בהלימה לנתוני הביטוח הלאומי, העמותה הציגה סקר שערכה בקרב 1,253 שורדים, שמראה כי "כמעט מחצית מהשורדים שהשיבו ענו כי אינם מועסקים". "זהו נתון חריג ביחס לאחוזים באוכלוסייה הכללית״, כתבו בעמותה והוסיפו כי הנתון מהווה קריאת השכמה: ״נדרש ליווי תעסוקתי". בנוסף, הסקר מצא כי "לא כל השורדים נמצאים בליווי ו/או בקשר עם המערכות השונות וחלקם אינם מצויים או יודעים מה הם זכויותיהם כלל". 8.6 אחוז מהמשיבים דיווחו כי "אין להם כלל תמיכה".
20 חודשי גרירת רגליים
הממצאים שעלו בדיון מאירים את הפער בין המציאות בשטח לבין הצהרות הממשלה, וחושפים את חוסר התפקוד של שריה. בהחלטה שאושרה כבר בפברואר 2024 ונועדה להעניק "מעטפת מענים" ממשלתית לשורדי המסיבות, פיזרו השרים הבטחות רבות. גם בזו שהתקבלה בספטמבר אותה שנה ואימצה את המלצות הוועדה הציבורית ״למתן סיוע לנפגעים". אלא שמאז, כפי שעלה אתמול בדיון, במקרה של ניצולי מסיבות מעט מאוד קרה.
גורמי מקצוע פסיכיאטריים שנכחו בוועדה קבעו כי מדובר ב"קבוצה סגורה בעלת מאפיינים ייחודיים". ב-26 בפברואר 2024, כארבעה חודשים וחצי לאחר הטבח, קיבלה הממשלה את החלטה 1459, שכותרתה "מעטפת מענים לנפגעי המסיבות בדרום". בניגוד להחלטה, טרם הוקם מענה ממשלתי מתכלל שיירכז את כלל הצרכים והמענים של ניצולי המסיבות. יו״ר הוועדה קראה "לעגן מיד בחקיקה הכרה אוטומטית בשורדי המסיבות כקבוצה ייעודית", וליצור "ערוצי תעסוקה מותאמים שאינם פוגעים בהכרה בנכות". היא הוסיפה כי "ריבוי ועדות ההכרה הוא טראומה בפני עצמה ויש להפסיקה".
כפי שנחשף בדיון אתמול – 20 חודשים לאחר החלטת הממשלה ויותר משנתיים לאחר הטבח – רק בימים אלו "אגף הדיגיטל הלאומי השלים מיפוי של כלל שורדי המסיבות ואנשיו מתקדמים 'לגיבוש רשימה ממשלתית אחודה'"
פער משמעותי נוסף שנחשף בדיון נוגע לבסיס הנתונים הממשלתי על השורדים, בלעדיו הרשויות מתקשות לספק מענה. הקמת המאגר אושרה בהחלטת הממשלה בפברואר אשתקד, שקבעה כי מנכ"ל משרד הרווחה ירכז את הקשר הממשלתי עם הנפגעים וכי על מערך הדיגיטל הלאומי הטילה "הקמת מאגר מידע שבו ירוכזו כל פרטי המידע על שורדי המסיבות".
אלא שכפי שנחשף בדיון אתמול – 20 חודשים לאחר החלטת הממשלה ויותר משנתיים לאחר הטבח – רק בימים אלו "אגף הדיגיטל הלאומי השלים מיפוי של כלל שורדי המסיבות ואנשיו מתקדמים 'לגיבוש רשימה ממשלתית אחודה'". לדברי נציגי אגף הדיגיטל בדיון, "מטרת הרשימה היא לספק בסיס עבודה אמין לכל רשויות המדינה לצורך מיצוי זכויות, תיאום בין־משרדי ושיפור המענה".
דוגמא להשלכות של העדר מסד נתונים זמין ניתן למצוא במכתב רשמי ששלח משרד הביטחון לוועדה ב-25 ביולי 2024. אז הודה כי קיבל ממשרד הבריאות רשימה של 213 חיילים (143 חובה, 70 מילואים) שזוהו כשורדי מסיבות, אולם "נוצר קשר עם 113 מתוכם״ בלבד. ״על אף ניסיונות חוזרים, לא צלחנו ביצירת הקשר עם 100 מתוכם", כתבו במשרד.
דוגמה נוספת נמצאת בהחלטת ממשלה מספטמבר 2024 שאימצה את מדרגי הסיוע עליהם המליצה הוועדה הציבורית, לפיהם שורדי המסיבות סווגו בדרגה 3, הגבוהה ביותר. ההחלטה קבעה זכאות למענק חד־פעמי בסך 28,720 שקל וסל טיפול ושיקום בגובה 30 אלף שקל. אלא שהמתווה כלל מלכוד בירוקרטי: קבלת המענק חייבה ויתור על הגשת תביעת נכות עתידית: "ככל שייקבעו לנפגע אחוזי נכות יקוזז המענק החד-פעמי שניתן לו". יתרה מכך, אדם שקיבל את המענק, הגיש בקשת נכות בתוך שנתיים ונדחה, יידרש להחזיר 60 אחוז מהמענק שקיבל. לכך התייחסו בדיון אתמול גורמי מקצוע שקבעו כי "המנגנון הקיים לעיתים מתגמל חוסר תפקוד מחשש לפגיעה בזכאות מהביטוח לאומי, וכי מי שנאלץ שוב ושוב להוכיח נכות מתקשה להתחיל שיקום".
הכסף מגיע לעסקנים
סוגיה נוספת שעלתה אתמול היא שכר הטרחה המופקע שדורשים עורכי דין המייצגים את השורדים. נציגי משרד המשפטים שנכחו בדיון הודיעו כי "עדיין אין הגבלת שכר טרחת עורכי דין" המייצגים שורדים מול הביטוח הלאומי. לדבריהם, "לא הוגשה בקשה פורמלית למתן סיוע משפטי ללא תבחין כלכלי לשורדים", אך נמסר כי המשרד "מקדם תיקון חקיקה".
"אין שום היגיון שכספי משלמי המיסים שניתן לשורדי המסיבות יזלגו לעסקנים שגובים שכר טרחה מנופח מהשורדים לשם מימוש הזכאות", הבהירה יו"ר הוועדה לזימי
"אין שום היגיון שכספי משלמי המיסים שניתן לשורדי המסיבות יזלגו לעסקנים שגובים שכר טרחה מנופח מהשורדים לשם מימוש הזכאות", הבהירה יו"ר הוועדה לזימי בתגובה. "אם הממשלה ישנה על האף ולא תקדם בהקדם הצעת חוק בנושא – תונח הצעת חוק פרטית על ידי".
על פי סעיף 7 להחלטת הממשלה, יישומה ילווה על ידי ועדת מנכ״לים משרדי הממשלה בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה. במשך חמש שנים הוועדה תוודא את יישום ההחלטות, בדגש על ״הסרת חסמים וקביעת מנגנוני מעקב אחר התקדמות״. אלא שכפי שעלה אתמול החסמים נותרו בעינם, ועורכי דין מזהים ומנצלים את העדר התפקוד הממשלתי כדי לנגוס בכספי השיקום של השורדים, המצומצים ממילא.
השלב הכי מסוכן
במכתב דחוף ששיגרה עמותת "לב בטוח" לוועדה תחת הכותרת "טיפול דחוף במקרי קצה ומניעת האסון הבא", טענו אנשי העמותה כי "בחלוף שנתיים מיום הטבח הנורא השורדים והשורדות עוברים חודש קשה מנשוא. חודש שהחל עם האזכרות, ימי השנה והאסון הנורא – התאבדותו הטרגית של רועי שלו ז"ל. כל אירוע ואירוע מהווה טריגר נוסף". לפי נתוני העמותה, המטפלת לפי דיווחה בכ-1,000 שורדי מסיבות, בשבוע האחרון בלבד חלה עלייה של 147 אחוז בפניות לקבלת טיפול, ועלייה של פי 3 בפניות לטיפול פסיכיאטרי במהלך החודש האחרון.
"עם סיום המלחמה הגענו לשלב הכי מסוכן והכי קשה עבורם. אנחנו צופים כי הנתונים רק יחריפו. זמינות המענים עשויה להיות ההבדל בין חיים למוות"
נתוני "לב בטוח" חושפים כי עשרה אחוזים ממקרי הקצה המטופלים אצלה כוללים מחשבות אובדניות, ו-33 אחוז סובלים מקשיים משמעותיים בתפקוד. אך הנתון המטריד ביותר הוא כי "56 אחוז ממקרי קצה אלו הם מטופלים המוכרים כבר באגף שיקום (של הביטוח הלאומי)". כלומר, מדובר באנשים שכבר הוכרו כנכי נפש, אך המענים הקיימים אינם מספיקים למצבם הקריטי. "כעת, עם סיום המלחמה", הזהירה העמותה במכתבה, "הגענו לשלב הכי מסוכן והכי קשה עבורם. אנחנו צופים כי הנתונים רק יחריפו. זמינות המענים עשויה להיות ההבדל בין חיים למוות".
בעקבות הממצאים סיכמה ח"כ לזימי את הדיון בקריאה לממשלה "לעגן מיד בחקיקה הכרה אוטומטית בשורדי המסיבות כקבוצה ייעודית", וליצור עבורם "ערוצי תעסוקה מותאמים שאינם פוגעים בהכרה בנכות", דרשה לזימי והתחייבה לקיים דיון מעקב נוסף בתוך חודש. "לא נמתין עד שאנשים יידחקו לקצה הנפשי".