תקיפת החיילים באזור כפר מאליכ והפוגרום שבוצע בכפר בימים שלפני כן מהווים הזדמנות לנפץ שתי בדותות הנוגעות לאלימות המתנחלים בשטחים. האחת – שמדובר בשוליים אלימים ופורעי חוק שאינם מייצגים את כלל המתנחלים, והשנייה – שהטיפול הלקוי של כוחות הביטחון נובע ממחדל.
שתי הבדותות הללו נובעות מהצורך העז והמובן של ציבור גדול לתת תוכן מעשי לתקוותו ש"יהיה בסדר". שאמנם המציאות רצופה בבעיות קשות, אולם המחלות אינן כרוניות וניתנות לריפוי, כי הגוף עצמו, הגוף הישראלי, בריא ביסודו. אם רק ננצח בבחירות, חושבים רבים, אם רק נגרש את החבורה הטפילה שהשתלטה עלינו נמצא את הדרך "הרביעית" לשתף פעולה ולחזור להיות משהו שהיינו פעם. אבל אם רוב המתנחלים הם אלימים פורעי חוק, ורוב צבא היבשה תומך בפריעת החוק הזו, מה יועיל נפתלי בנט?
בכל פעם שיש אירוע ציבור גדול עולה על הרכב ונוסע לבצע פוגרום. הנשים מארגנות "פריסה" לגיבורים העייפים שחוזרים משריפת הבתים והמכוניות. המועצות האזוריות תומכות לוגיסטית בפוגרום וראשיהן מחזקים את הפורעים וקוראים לצבא להקשות את היד
תומר פרסיקו, חוקר דת מוערך וחשוב, כתב לפני שבוע בפייסבוק: "לצד ציבור גדול של אנשים הגונים, גדל ביהודה ושומרון דור קנאי ואנרכיסטי". בוויכוח שהתפתח בתגובות כתב אחד המצדדים בהפרדה המלאכותית הזו: "צריך גם לזכור שהדעות של כל אדם הן לא בינאריות. מישהו יכול לתמוך בהחרבת כפר שיצאו ממנו מחבלים על ידי צה"ל כמדיניות לצמצום טרור אך להתנגד לכל פעולה של אנשים פרטיים ומעשי טרור יהודי", מהדהד את דברי סמוטריץ' בעד מחיקת חווארה, אבל באמצעות הצבא. זוהי לגישתו הראייה לכך שציבור המתנחלים אינו הומוגני, יש התומכים בטרור פרטי ויש בטרור מדינתי.
פוגרום בחסות גוש אמונים
קרוב ל-80 אחוז מאנשי ההתנחלויות הוותיקות והאידיאולוגיות הצביעו לסמוטריץ' ולבן גביר בבחירות האחרונות לכנסת. ציבור גדול מאוד מהמתנחלים, בכל פעם שיש אירוע טרור עולה על הרכב ונוסע לבצע פוגרום בכפר הסמוך למקום הפיגוע ובכל הכפרים בסביבה. הנשים מארגנות "פריסה" לגיבורים העייפים שחוזרים משריפת הבתים והמכוניות. המועצות האזוריות תומכות לוגיסטית בפוגרום וראשיהן מחזקים את הפורעים וקוראים לצבא להקשות את היד. הכפרים נסגרים למשך שבועות, באמצעות מחסומים צבאיים בדרכים הראשיות המובילות לכבישים המרכזיים המושלמים במחסומי מתנחלים בדרכי העפר המחברות בין הכפרים. אם נעצר מי מהפורעים – מופעל לחץ פוליטי אדיר לשחררו, ובדרך כלל הוא משתחרר בתוך ימים, גם אם רצח, שרף ושדד. מחזה האימים הזה מתרחש לא רק בעקבות פיגועים, אלא גם לציון ימי השנה של פיגועים. הפוגרום בכפר מאליכ בשבוע שעבר, למשל, התרחש ביום השנה השני לפיגוע בכניסה להתנחלות עלי לפני שנתיים. כפר מאליכ אמנם לא קרוב לעלי, והמחבל לא יצא ממנו, אבל מה זה משנה. הערבים אותם ערבים והיהודים שולטים.
בין פוגרום לפוגרום מחזיקים את אש האלימות אותם "מתיישבים חדשים" המאכלסים יותר ממאה מאחזים לא חוקיים ברחבי הגדה המערבית. כל אחד מהמאחזים האלה מתוחזק היטב על ידי ההתיישבות הוותיקה. נבנים בו מבני ארעי שמשתכללים בהדרגה למבני קבע, נקנה עדר קטן שגדל בהדרגה על ידי שוד מהפלסטינים. טרקטורים, טרקטורונים ורכבי שטח ניתנים במתנה, נסללת ומתוחזקת היטב דרך כורכר, מוקצה כוח אדם – חלקו בוגרים המסורים לעניין, חלקו "נערי קצה" שנפלטים מהמשפחות מרובות הילדים של ההתנחלויות ואיש ממחלקת הרווחה במועצות לא מטפל בהם, נסלל קו מים מההתנחלות הקרובה, מונחים לוחות סולאריים המספקים חשמל, מסופקת אבטחה של כוחות הביטחון. את התמיכה הלוגיסטית משלימה גם כאן תמיכה ציבורית. שמם ומעשיהם נישאים בראש חוצות על ידי המנהיגים, כתבות מפרגנות בכלי התקשורת הימניים, ואם יש מתנחל שמתנגד – הוא שומר את התנגדותו לכרית שאיתה הוא משוחח במיטתו לפני השינה.
משימת המאחזים הללו – לנקות את שטחי C מפלסטינים כדי למנוע כל סיכוי למדינה פלסטינית בעתיד. המשימה הוגדרה על ידי הפוליטיקאים ועל ידי ראשי ההתיישבות ומבוצעת על ידי אנשי השטח, המקבלים את מלוא התמיכה הלוגיסטית והציבורית כאמור. המשימה מצליחה מעבר לכל תקווה. הם עושים זאת כבר שנים, אבל עליית ממשלת הימין ובעקבותיה מסך העשן של המלחמה בעזה אפשרו האצת התהליך. בשעה שארגוני השמאל מקוששים אהדה בינלאומית לרעיון שתי המדינות, פועלים המתנחלים בהתמדה ובהצלחה להפוך את יישומה לבלתי אפשרי.
מיליציה בשירות המתנחלים
והצבא? כאשר השתחררתי מצה"ל לפני 15 שנה והתחלתי לפעול בשטחי הגדה בהגנה על הפלסטינים, ידעתי שאתקל במתנחלים אלימים, אבל המפגש עם כוחות הצבא בשטח, לא כל שכן המפגש עם המשטרה, העירו אותי מתרדמתי הדוגמטית. יגיל לוי כותב כבר שנים על "צבא השיטור" שהתפתח בגדה, שמאמץ את אידיאולוגיית המתנחלים ופועל במשותף איתם לדכא ולהשפיל את הפלסטינים ולטפח את ההתנחלות, מתוך מגמה זהה – לבטל את הסיכוי למדינה פלסטינית.
צבא היבשה בגדה המערבית הוא מיליציה המשרתת את המתנחלים ומגובה על ידי משטרת ישראל שנמנעת במכוון ממאבק בפשיעה לאומנית יהודית. המפקדים גדלו במערכת החינוך של הציונות הדתית ומחזיקים בגישה אידיאולוגית התואמת את תכנית ההכרעה של סמוטריץ'. אלה שלא – מיישרים קו או עפים מהמערכת
התמונה אמנם מורכבת יותר – אנשים כמו יהודה פוקס, מפקד פיקוד המרכז הקודם, הבינו את חשיבות שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית ואת המחיר הביטחוני שהאלימות גובה, אבל גם הוא שילם מס שפתיים וטען ש"הפורעים הם מיעוט" וש"רובם המוחלט של מתיישבי האזור הם אזרחים שומרי חוק ערכיים". המפקדים הבכירים המעטים שעוד מחזיקים בערכים מיושנים לא מתעמתים עם האלימות ופריעת החוק. הם לא מוכנים לשלם את המחיר הכרוך בכך, מחיר ההתעמתות עם הדרג הפוליטי, התעמתות עם המתנחלים והתעמתות עם הדרגים הכפופים להם. כמו בכל מקום, יש יוצאים מהכלל, אבל הם יוצאים מהכלל.
מרביתו של צבא היבשה בגדה המערבית הוא מיליציה המשרתת את המתנחלים ואת מדיניותם – והוא מגובה על ידי משטרת ישראל שנמנעת כמעט לחלוטין, במכוון, ממאבק כנגד פשיעה לאומנית יהודית. חלק ניכר מהמפקדים גדלו במערכת החינוך של הציונות הדתית ומחזיקים בגישה אידיאולוגית התואמת את תכנית ההכרעה של סמוטריץ'. אלה שלא – מיישרים קו או עפים מהמערכת. מרבית החיילים ב"צבא השיטור" מחזיקים בעמדות לאומניות עם גוון כהניסטי של עליונות יהודית. כפי שמראה יגיל לוי – מרביתם באים מהשכבות המוחלשות של החברה הישראלית או מהציונות הדתית והחרד"לית. ואלה שלא – מיישרים קו, או מחפשים את דרכם ליחידה שאינה משרתת בשטחים. אל תתרשמו מהאירועים הספורדיים שבהם מתנהל עימות בין מתנחלים לחיילים ושוטרים. הסתכלו על הכלבים שנושכים יום יום, לא על האירועים הספורדיים שבהם אדם נשך כלב.
הגיע הזמן שנתפכח, הן בהקשר לגישתנו למתנחלים והן ברומנטיקה שעבר זמנה של יחסינו לצבא. זה אינו הצבא שמרביתנו שירתנו בו – שגם בו לא חסרו כשלים, זה צבא אחר. מיליציה. הגיע הזמן שניישיר מבט אל מה שבאמת מתרחש בחצרנו האחורית.
—————–
הכותב הוא אל״מ במיל׳ דורון מיינרט, לשעבר ראש מחלקת תכנון מבצעים בצה"ל, מראשי "מסתכלים לכיבוש בעיניים"
