אגף המודיעין של צה"ל מתמחה זה עשרות שנים באיסוף מידע מודיעיני על כוחות האויב וארגוני הטרור בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, אלא שתיקון חקיקה שנידון בימים אלו בכנסת יוכל לאפשר לו גישה למידע גם על אזרחי ישראל. בדיון שהתקיים בוועדה לביטחון לאומי בכנסת שעסקה בתהליך החקיקה העוסק במערכות צילום מיוחדות, עלה כי את המידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות בהווה ובעתיד תהיה רשאית המשטרה להעביר לגופים ציבוריים שונים: רשויות התביעה, המחלקה לחקירת שוטרים, המשטרה הצבאית, שירות הביטחון הכללי, הרשות להגנת עדים, יחידת הפיקוח, יחידה ייעודית של שב"ס, ליחידה לחקירות פנים (המקבילה למח"ש בצה"ל) ובאופן מפתיע, גם למערך המודיעין של צה"ל. הימצאותו ברשימה עורר סימני שאלה שכן בניגוד לשב"כ למשל, מערך המודיעין אינו פועל כלפי אזרחים ישראלים בתוך תחומי המדינה.
הייעוץ המשפטי של הכנסת החווה דעתו כי "יש לוודא כי הגופים המנויים בהגדרה 'גוף ציבורי' הם אכן גופים שהמידע דרוש להם למטרות של אכיפת החוק ושמירה על ביטחון הציבור". בנוסף התריע כי "יש לקבוע באופן מפורש יותר את חובותיהם של הגופים הציבוריים בנוגע לשמירת המידע, אבטחתו ומחיקתו".
תהליך החקיקה החל לאחרונה בעקבות בקשת המשטרה להסדיר בחוק הפעלה של מערכות צילום מתקדמות "זיהוי פריטים" במרחב הציבורי, שיצלמו אובייקטים שונים, יעבדו ויכניסו אותם למאגר מידע מתעדכן. השימוש המשטרתי במערכות הצילום המיוחדות יאפשר למערכות לספק התראה כאשר אדם נקלט בעדשות המצלמה בזמן אמת, או בדרך של בדיקה בדיעבד של צילומים שנקלטו במצלמות, וכך להתחקות אחר זהותם ומיקומם של חשודים בביצוע עבירות. ביכולתן של מערכות צילום אלה, לספר לא רק היכן ומתי שהה, אלא אף מה היו מעשיו של כל אדם שנתפס בעדשתן: עם מי נפגש, מה היו מחוות גופו, לאן הפנה מבטו ועוד. וכל זאת, בלא ידיעתו, או הסכמתו.
נציגת משרד המשפטים, נורית להב קניזו, הסבירה שהחוק מיועד לשימוש במערכות צילום שקיימות היום, אולם הוא גם מהווה תשתית חוקית למגוון מערכות צילום מיוחדות נוספות שישמשו את המשטרה בעתיד, בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות: "אנחנו מייצרים חוק שקובע עקרונות טובים באופן רוחבי של הרבה מערכות שייכנסו להגדרה של מערכות צילום מיוחדות".
למשמע דבריה מתחו ביקורת חלק מהנוכחים בחדר שטענו לחוסר אחריות בחקיקה שמתירה לעשות שימוש במכשירים שטרם פותחו. לביקורת זו השיבה קניזו כי בעוד שהחקיקה מתפתחת לאט, קצב התפתחות הטכנולוגיה והפשיעה הוא מהיר. כלומר, אין באמת אפשרות מעשית להתאים את החקיקה שלרוב מורכבת ממספר הליכים שיכולים להמשך גם שבועות ארוכים, להתפתחויות המהירות של הטכנולוגיה.
לשמע דברים אלו, ביקש גיל שפירא, נציג מהסנגוריה הציבורית להשאיר את פעולות המשטרה ככל הניתן תחת העדשה של הכנסת. על מנת למנוע מצבים שבהם המשטרה תפרש את החוק בהרחבה על דעת עצמה ותעשה שימושים אסורים בטכנולוגיות חדשות שיעמדו לרשותה:"מהלך חקיקה כזה מחייב הבנה מלאה שהכנסת היא הגורם המפקח והמסמיך להבין מה בדיוק המערכות שהמשטרה מפעילה ומה הן כוללות. זה חייב לעבור בקרה".
בעל הסמכות להפעלת שיקול הדעת בנוגע לשימוש שתעשה המשטרה במערכות הצילום יינתן לקצין משטרה שנמצא בדרגת תת-ניצב ומעלה. "תהליך קבלת ההחלטות פה נמצא ברמה מאוד בכירה של אישור" ניסה להרגיע יו"ר הוועדה צביקה פוגל. זהו שינוי מהפכני מאחר ועד עתה נדרשה המשטרה לצו שיפוטי כל אימת שרצתה לקבל נתוני מיקום או "נתוני תקשורת" אחרים שנוצרים אגב השימוש בטלפונים הניידים שברשותנו, או אפילו לצורך חיפוש בביתו של אדם או בטלפון שלו.
"לצנן את חופש המחאה"
במעבר על המטרות שהחוק מתיר בגינן להפעיל את מערכות הצילום המיוחדות שצויינו בחוק העלה אבנר פינצ'וק, נציג האגודה לזכויות האזרח חשש לפגיעה בזכות האזרחים להפגין:"כשרצו להפעיל את מצלמות עין הנץ (מצלמות שמזהות לוחיות רישוי ברכבים) בכירים במשטרה אמרו – 'לא יעבור פה בן אדם אחד בירושלים שיחמוק מעין המצלמה'. אני לא רוצה שתהיה למשטרה אפשרות לדעת שאני עליתי לירושלים כשהפגינו בעד או נגד בלפור. עלו להיות אפקט מצנן של חופש המחאה שהוא למרבה המזל של כולנו". "זאת לא תכלית שהחוק מכיר בה כלגיטימית", השיבה לו קניזו.
אחת מהשאלות שנותרו פתוחות היא משך הפעלת מערכות הצילום המיוחדות שימוקמו ביישובים או לחלופין בכל דרכי הגישה אליהם, דבר שייצור מצב שבו יתאפשר לזהות את מיקומם המדויק של המצולמים לאורך זמן רב, פעולה שיש בה משום פגיעה מוגברת בזכות לפרטיות. בהצעת החוק נכתב כי קציני משטרה בדרגת תת ניצב וניצב יוכלו (בהתאם לאורך הזמן שנעשה שימוש במצלמות) להאריך את התקופה בחצי שנה, אך לא נקבעה הגבלה לשיקול הדעת שלהם, כלומר בפועל המשטרה תוכל לצלם תושבים מבצעים פעולות יומיומיות גם במשך עשר שנים רצופות. "אנחנו מגיעים לתוצאה שאין לה גבול. הניצב רשאי להאריך כמה שהוא רוצה". הזהיר שפירא, "מתישהו צריכה להיות בקרה כשיש יישוב שלם שכל תושביו נמצאים תחת מצלמות במשך שנים רצופות".
"יש צורך משטרתי ותמונה כוללת שקצין משטרתי יכול לראות. בית משפט לא יכול לראות את התמונה הזאת", הגיב לו סגן ניצב גלעד בהט. "יש ועדה שבאה בפני בפני קצין בדרגת ניצב זה כי מבינים שלדבר הזה יש מחיר".
ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים פתחה מגוון עצום של אפשרויות חדשות שרק ילכו ויתרבו. מערכות צילום מיוחדות, ממש כמו זיהוי ביומטרי או השתלת רוגלות – הן טכנולוגיות מעקב המונים, שהשימוש בהן חייב להיעשות בזהירות, באופן מוגבל ותחת פיקוח. לעת עתה שאלת הפיקוח על פעילות המשטרה נותרה פתוחה. התקווה היא שיתקבל לה מענה בדיונים הבאים, שכן לא כל דבר שניתן לעשות גם ראוי לעשותו, וודאי לא כשמדובר בליקוט ואגירת מידע אישי של אזרחים על ידי השלטון. דיון נוסף בהצעה צפוי להתקיים בכנסת ביום רביעי הקרוב.
