לפני כחודש נעלמו ארבע נדנדות מהגינה שלמרגלות מתחם המגורים החדש "פלורנטין וילג'" בנווה שאנן. מדובר בנדנדות גדולות מסוג "קן הציפור" המיועדות לילדים בוגרים.
הגינה, אחת מגינות הילדים היחידות בשכונת נווה שאנן, נבנתה כשטח לטובת הציבור, כמתחייב במיזמי נדל"ן חדשים ונפתחה לציבור עם איכלוסם של בנייני הפרויקט בינואר, שנועדו למשוך אוכלוסייה "חזקה" ומבוססת לאזור. היא זכתה לכינוי "גינת המריבה" בעקבות חיכוכים חוזרים ונשנים בין דיירי הפרויקט לתושבי שכונת נווה שאנן, ביניהם דרי רחוב, מבקשי מקלט וילדיהם כמו גם תושבי השכונה הותיקים וילדיהם.
כפי שפרסמנו בפברואר, עם פתיחת הגינה נהגו להגיע אליה מאבטחים של חברת ״השתתפויות בנכסים״, שאחראית על ניהול בנייני המגורים, ולהורות לשוהים בגינה להתפנות מהמקום, בעיקר בין 14:00 ל-16:00. תושבי הבניינים אף נהגו לזמן בתדירות גבוהה את המשטרה ואת הפיקוח העירוני בעקבות רעש, ומנגד קמה מחאה של פעילים שעמדו על זכותם של הילדים לשחק בגינה.
ב23 למאי, יומיים לפני שנעלמו הנדנדות מהגינה שלח איש התקשורת והטלוויזיה, ניב גלבוע, בקבוצת הוואטסאפ של הבניין קישור לחתימה על מכתב פתוח הקורא לראש העירייה לטפל ברעש שמקימים הילדים בגינה. "שלום לכולם מצורפת פה העצומה שאנחנו רוצים לשלוח לחולדאי לגבי הגינה הציבורית, אנא מלאו את פרטיכם והפיצו לכל מי שאתם מכירים פה בסביבה. נשמח כמה שיותר חתימות כמובן. בני זוג, אנא חיתמו בנפרד. ככל שנחתים יותר אנשים – ככה קולנו יישמע", כתב גלבוע.
עוד קודם למכתב, נושא הרעש מהגינה בפרויקט החדש, היווה מוקד לוויכוחים בקבוצת הוואטסאפ של הפרויקט. בחודש שעבר שלח גלבוע תמונות של נרקומנים בגינת הפרויקט, מראה שכיח בנווה שאנן, ותמונה של ילדים כהי עור וכתב: "שכן העביר היום לרון חולדאי. מזכיר לכולם – לא להסס וכל הזמן 100/106". גלבוע ערך לפני מספר שנים ראיון אישי מקיף וארוך של כ-17 דקות עם חולדאי, במסגרת התוכנית "אנשים" של קשת, שבמהלכה הצטרף אליו לשיחה בביתו עם אשתו וסיבוב בברים בעיר.
לטענת תושבים בפרויקט, המכתב המשותף לא נשלח משום שהבעיה עליה הלינו נפתרה מעצמה כשהנדנדות הגדולות הוסרו יומיים לאחר מכן, להפתעתם של תושבי הפרויקט. עם זאת, נוסח המכתב שהגיע למקום הכי חם חושף את האופן שבו תופשים חלק מהדיירים את הסביבה בה הם מתגוררים.
החותמים האנונימיים הזדהו עם תיאור חייהם בדירות החדשות כ"חודשים של סבל בל יתואר" עקב "נרקומנים, לכלוך שנערם, דרי רחוב, משתמשי סמים". "אולם המטרד הקשה ביותר", נכתב,"הוא הרעש הבלתי נסבל יום ולילה מהילדים שמשתמשים בנדנדות", נכתב שם.
"לעיתים עד 02:00 מסתובבים פה ילדים, מתנדנדים וצורחים […] מדובר במפגע קשה ויום יומי", נכתב. "אנחנו מבינים את הקושי הטיפולי לסייע להם ואנחנו מבינים שהם חיים בצפיפות ובעוני ועבורם מדובר בסוג של גן עדן. אבל הצד השני של המטבע – חיינו הפכו לגיהנום".
בנוסף, חושף המכתב כי גורמים בעירייה הבטיחו לתושבי הבניינים החדשים ליזום פעילויות בגינת לוינסקי שירחיקו את ילדי מבקשי המקלט מהגינה "היו הבטחות לקייטנה בגינת לוינסקי שתגרום לזליגת הילדים לשם", נכתב, "אבל החודשים עוברים ואנחנו נאלצים יום וליל לשבת בחלונות נעולים, כאשר הרעש מצליח לחדור גם את החלונות העבים שהותקנו פה".
"החודשים עוברים ואנחנו נאלצנים יום וליל לשבת בחלונות נעולים, כאשר הרעש מצליח לחדור גם את החלונות העבים שהותקנו פה"
לטענת הדיירים, הגיעו הרעשים שנשמעים בדירותיהם מהגינה גם ל-70 ואף 90 דציבלים. לבסוף פנו באופן אישי לחולדאי: "נבנתה פה פנינה. אתה כראש העירייה הטוות את הדרך להפיכת האיזור הזה למתקדם ושכנעתם אוכלוסיות חזקות יותר לעבור לפה. אולם, המציאות מראה שבלי פתרונות נכונים – השוכרים ייעלמו, בעלי הדירות יאבדו את כספם – ופרויקט הדגל של העיירה יהפוך לעזובה וכישלון".
"אנחנו לא מבקשים לבטל את הגינה", סיכמו התושבים במכתבם, והציעו לחולדאי להזיז את הנדנדות מערבה לאיזור בו מתבצעות עבודות בניה של קאנטרי קלאב או לגדר את הגינה ולא לאפשר כניסה אליה משעות הערב ועד הבוקר, או להציב שומר בגינה "שיוכל לטפל בילדים וברעש".
"שימוש באופן מסוכן"
ועד תושבי שכונת נווה שאנן, בראשות שולה קשת, פנה בתחילת החודש לעירייה בניסיון לברר מדוע הוסרו הנדנדות. בעירייה השיבו כי הנדנדות הוסרו באופן זמני, לאחר שילדים השתמשו בהן באופן שמסכן אותם. הסיכון נבע מכך שילדים רבים התנדנדו יחד.
כמה ימים לאחר מכן, טענו באגף לשיפור פני העיר כי אלטרנטיבות לנדנדות נבדקות, וכי במקום נדנדות "קן הציפור" הרחבות שהיו מותקנות במקום, יותקנו מתקני משחקים לילדים קטנים – שתי נדנדות לפעוטות ושני מתקני קפיץ. ב-7 ביוני הבטיחו בעירייה כי המתקנים החדשים יוצבו בגינה תוך שבועיים. נכון להיום, צירי הנדנדות עודם מיותמים. גם מתקני הקפיץ לא הוצבו במקום.
"נדנדות כמו אלה שנלקחו ניתן למצוא בכל הגינות בעיר", אומרת שולה קשת, יו"ר ועד תושבי שכונת נווה שאנן בעיר וחברת מועצת העיר, "יש ציניות ואבסורד בטענת העירייה כי המשחקים מהגינה נלקחו מטעמי בטיחות. מדובר בגינה ציבורית, גם אם זה לא מוצא חן בעיני קומץ דיירים, וגם אם העירייה בוחרת לשתף פעולה עם אותו קומץ.
"העירייה מתקפלת ומסייעת למהלך ביריוני להשתלט על שטח ציבורי. המסר אותו מעבירות הנדנדות החסרות הוא שילדות, ילדים והורים מצבע מסויים אינם רצויים בשטחים הציבוריים. זה מסר שאסור להשלים איתו, בוודאי בעיר שמתיימרת להיות פלורליסטית.
"מתוך הגינה יורדות מדרגות לחניון שוק העליה, במעקה המדרגות לחניון נתלש עמוד ברזל והודבק בסלוטייפ כבר לפני שבועיים לפחות, הבריכות האקולוגיות בגינה אינן מגודרות, ברחבי השכונה יש פעילות של סחר בסמים – איך יתכן שהנדנדות הן מה שמוגדר כלא בטיחותי בכל השטח?"
מעיריית תל אביב נמסר: "הגינה המדוברת הנה גינה ציבורית המיועדת לשימוש הציבור הרחב ולרווחת כלל האוכלוסיות המשתמשות בה – תושבי הבניינים, ילדי האזור ותושבי השכונה הנוספים. על מנת לשמור על הסדר הציבורי לטובת כל האוכלוסיות הוחלט להציב סייר של הסיירת הירוקה שתפקידו לשמור על סדר ובטחון בגינה, בדומה למהלך שנעשה בגינות נוספות באזורים אחרים של העיר על פי הצורך. לגבי הנדנדות, הנדנדות אכן הוחלפו מטעמי בטיחות ובמקומן הותקנו עוד שתי נדנדות עבור פעוטות ובנוסף אנו בוחנים הוספת מתקנים נוספים".
ניב גלבוע סירב להגיב לכתבה.
"הם לא מבינים איפה נחתו"
למרות הסרת הנדנדות ואי התקנת מתקנים חדשים, נראה כי "מפגע" הרעש עליו הלינו "האוכלוסיות החזקות יותר" טרם נפתר. זאת משום שהילדים משחקים בגינה תופסת או כדורגל, צועקים וצוהלים כרגיל.
אחד הדיירים בפרויקט אמר בעקבות זאת בקבוצת הוואטאספ: "כי מוטב שיורידו את מה שנותר פה, וכך גם אולי תיפתר חלק מבעיית הרעש". דייר אחר השיב לו: "רוב היום הרעש לא נובע מילדים, אלא מבנייה. אם מה שמפריע לכם זה הרעש, תפנו לעירייה שתפסיק את בניית הקאנטרי, במקום להמשיך ולהרוס כל חלקה טובה". דייר נוסף הגיב: "אתה שמת לב מה קרה בפועל? הורידו את הנדנדות, ובמקום זה הם משחקים שם כדורגל. ילדים הם ילדים".
"במרפסות בקומה הראשונה ממש אפשר היה לשמוע את שרשראות הנדנדות חורקות על הציר", סיפר למקום הכי חם תושב המתגורר באחת הקומות העליונות במתחם, "יש איזה משהו אקוסטי שמחזיר את הצליל גם למרפסות הגבוהות. למרבית דיירי הבניין אין ילדים. הם לא מבינים איפה הם נחתו. הבטיחו להם 'פלורנטין הצעירה' והם קיבלו חווית מגורים של בנייני רכבת בפתח תקווה מבחינת רעש הילדים.
"אתה שמת לב מה קרה בפועל? הורידו את הנדנדות, ובמקום זה הם משחקים שם כדורגל. ילדים הם ילדים"
"לפני שבועיים היתה דיירת שרדפה אחרי ילדים בגינה שכנראה תלשו או הרסו צמחיה מסביב לבניין, היא צעקה עליהם שתבוא אליהם הביתה. התחלנו לצעוק לה מהמרפסות שתירגע. מבחינתי, אני סוגר את החלונות כשהרעש מפריע לי. ועיקר הרעש בסביבה מגיע לא מהגינה אלא מאתר הבניה של הקאנטרי ממול".
אישה בת 60, תושבת המתגוררת בשכונה בדמי מפתח ועובדת עם קשישים, אמרה למקום: "אני מבוהלת ומפחדת שידעו מי אני. אני גרה לבד ותמיד נמצאת מולם לבד, מפחדת לענות להם. יש ביניהם שמאלנים, דיג'יאים והומואים. אני מפחדת להיכנס איתם לתאקלים. יש תחושה שחלק מהשכנים החדשים עושים שרירים". היא מספרת כי הנכד שלה, המתגורר בעיר סמוכה, מרבה לשהות אצלה. "אני חיה בעוני. אין לי מחשב, אין לי משחקים ואין לי ערוצים בטלוויזיה שהוא יכול לצפות בהם בסרטים. הוא שואל כל הזמן מתי יחזירו את הנדנדות".
גם היא מלינה על הרעש בשכונה, אבל מכיוון אחר: "השכנים החדשים כל הזמן עושים מסיבות. יש רעש של צחוק ומוזיקה עד חמש בבוקר בכל השכונה. בחודש האחרון נפתח במתחם סופרמרקט שפתוח עשרים וארבע שעות ביממה. אז משאיות פורקות סחורה באמצע הלילה ברחובות הקטנים. בבוקר, השכנים החדשים עומדים בתור שמתפרש על כל המדרכה ומחכים למאפים בקונדיטוריה החדשה (של אלון שבו; מ.א) ברחוב ממול וחוסמים את הרחוב. הם השתלטו על הרחוב ומרגישים שיכולים לנהוג כרצונם רק כי הם עשירים".