תוצאות הבחירות החזירו לשיחה את רעיון הממשלה הצרה כפתרון של בדיעבד, אבל לכל המתוסכלים ממצב הממשל בישראל, ממשלה כזו צריכה להיות פתרון של לכתחילה.
למי שלא עקב, הרעיון די פשוט. אנחנו אמנם רגילים שלקואליציות בישראל יש יותר מ-60 חברים, אבל החוק לא דורש שזה יהיה מצב. השם "ממשלת מיעוט" שבו לפעמים מתייחסים לממשלה כזו אולי משקף היטב את מספר חברי הקואליציה, אבל לא את הלגיטימציה המוסרית שלה. ממשלה צרה יכולה לקום אך ורק על בסיס הצבעת רוב של בכנסת. מהבחינה הזו, מדובר בממשלת רוב לכל דבר ועניין ולאזרחי ישראל יש אינטרס שהיא תקום. אבל מהו הרוב הזה?
מהו הרוב הזה? במצב שנוצר כיום, הגוש שמעוניין להחליף את נתניהו בגנץ כולל שתי מפלגות ושלושה ח"כים – ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת, אורלי לוי, יועז הנדל וצבי האוזר – שמתקשים להסכים לשבת אלה עם אלה, או אפילו לממשלה שמסתמכת על שיתופי פעולה שם.
אחד הפתרונות שעל הפרק הוא להקים ממשלה עם שליש מחברי המשכן, 39 חברי הכנסת של כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ, בניכוי אורלי לוי. אליהם יצטרפו בהצבעת אמון אבל לא בקואליציה, חברי ישראל ביתנו וחברי המשותפת. משעה שגנץ יקים ממשלה ברוב זעום, החלפה שלה תהיה קשה הרבה יותר. החוק קובע שהצבעת אי אמון דורשת 61 חברי כנסת שתומכים במועמד אחר לראשות הממשלה ולנתניהו אין את המספרים הללו. בפשטות, משעה שהיא קמה, לממשלה צרה יש תקופת חסד עד שתצטרך להעביר תקציב.
בינתיים, רעיון הממשלה הצרה הוא בדיוק זה. רעיון ולא יותר. אורלי לוי הודיעה שלא תשתף איתה פעולה, ליברמן בינתיים לכל היותר רומז בשתיקה שיסכים לשתף פעולה בצורה עקיפה עם המשותפת, וגם המשותפת לא אמרה שהיא בעניין. הנדל והאוזר מצידם מתנגדים גם הם להשתתף במהלך.
משעה שגנץ יקים ממשלה ברוב זעום, החלפה שלה תהיה קשה הרבה יותר. החוק קובע שהצבעת אי אמון דורשת 61 חברי כנסת שתומכים במועמד אחר לראשות הממשלה ולנתניהו אין את המספרים הללו
במקביל, ראשי רוב המפלגות מדברים על ממשלת אחדות כצורך השעה בגלל משבר הקורונה. ובכל זאת, דברים ששלשום נראו בלתי אפשריים הפכו פתאום למציאות, אז בואו נדבר רגע אחד ברצינות על ממשלה צרה.
בינתיים, כל מי שעוסק בה מתרכז בכך שהיא תהפוך את נתניהו מראש הממשלה היוצא לראש הממשלה לשעבר, תאפשר למנות פרקליט מדינה, יועץ משפטי לכנסת ותפקידי מפתח נוספים, ומסתפק בזה. אחר כך מבחינתם אפשר להתפזר וללכת לבחירות נוספות או להרחיב אותה. אבל לממשלה כזו עשויים להיות יתרונות מהותיים, ובלבד שתחזיק מעבר לרגע האחד שבו נתניהו יתפנה ממעון ראש הממשלה.
לחזק את הכנסת מול הממשלה
ממשלה צרה יכולה לעשות ארבעה דברים מרכזיים שממשלות רחבות התקשו לעשות: לקדם חקיקה שנשענת על רוב לא עקבי, לפתוח פתח להצבעה אישית מחוץ לאזיקים שמטילה השייכות המחנאית של חברי כנסת, להקטין את הממשלה ואולי חשוב מכל – לחזק את הכנסת מול הממשלה.
הדוגמה הבולטת ביותר לשני היתרונות הראשונים היא נושאי דת, חברה ומדינה. בכל מה שנוגע לנישואין אזרחיים, לפונדקאות לזוגות חד מיניים, ולגיור יש רוב ברור בציבור הישראלי לליברליזציה. הרוב הזה משתקף גם בקרב חברי כנסת עצמם, והוא חוצה מחנות ומפלגות. אבל המבנה הקואליציוני הרגיל מקשה על שינויים בהקשרים האלה.
לממשלה צרה עשויים להיות יתרונות מהותיים אם תחזיק מעבר לרגע שבו נתניהו יתפנה ממעון ראש הממשלה
כל חברי כחול לבן ורשימת "אמת" שיהיו חברים בממשלה צרה תומכים ברפורמה בנושאים אלה. עוד תומכים ליברמן וחלק מחברי המשותפת. בליכוד ישנו מחנה של ח"כים, שהבולטים בו הם אמיר אוחנה ושרן השכל, שנאלצו לקבל את כשלון המאמצים בנושא בעבר מטעמי משמעת קואליציונית, וסביר שגם שקד, בנט, ונתניהו עמוק בלב מעדיפים להצביע עם הליברלים בכנסת.
ללא התירוץ של משמעת קואליציונית, וכשלחוקים יש אפשרות ממשית לעבור, יצטרכו ח"כים שאלה הן עמדותיהם להתלבט האם הם מצביעים בעד או פועלים לסכל הישג למפלגה יריבה גם במחיר של פגיעה בסוגיה שחשובה להם, ובתדמית שלהם כמי שדואגים לה. לממשלה הצרה זו תהיה הצלחה כך או כך. יצביעו נגד, ויפגעו בעצמם, יצביעו בעד ויעבירו את החוק ויפצלו את משמעת הפעולה של האופוזיציה. כמובן שאותו התרגיל יכול לעבוד גם נגד הממשלה כשהימין יציע לספח שטחים, אבל השבירה של דפוסי ההצבעה הסיעתיים האחידים פותחת אפשרויות לפשרות פוליטיות שעד היום היו מחוץ להישג יד של הפוליטיקה הישראלית.
האפשרות ליצור רוב נקודתי סביב סוגיות יקטין את הצורך של ח"כים לעתור לבג"ץ ויפחית את התסכול מכך שבית המשפט הפך לזירה בה מוכרעות המחלוקות המרכזיות של החברה הישראלית. כשמסתכלים על זה כך, ברור שממשלה צרה היא הגיונית עבור שני המחנות, משום שהיא מאפשרת לרוב בעם לקבל את ביטויו ברוב בכנסת. זהו יתרון פוליטי ומשטרי.
18 שרים או פחות
לצד פתיחת האפשרות להתקדמות בסוגיות יסוד, ממשלה צרה משיגה שני דברים שמי שמוטרד מאופן הפעולה של ממשלות ישראל האחרונות צריך לרצות בהם מאד: צמצום מחדש של הממשלה והתחזקות הכנסת.
כשהקואליציה כולה מונה 40 ח"כים, לממשלה צרה לא יהיה שום קושי להסתפק ב-18 שרים או פחות. זו תהיה הזדמנות נהדרת לאחד מחדש את סמכויות משרד החוץ, לסגור את המשרד לנושאים אסטרטגיים ולחדד את היחס בין משרדי האנרגיה ואיכות הסביבה למשרד הכלכלה והרווחה.
בישראל הממשלה היא הגוף החזק מבין הרשויות, והשליטה האוטומטית שלה בכנסת משאירה את בית המחוקקים בלי כלים משמעותיים לפקח עליה או להפעיל מגנוני איזונים ובלמים. ממשלה שתהיה חלשה באופן מבני כמו ממשלה צרה, תאפשר לכנסת להתחזק. לשוחרי האיזון המחודש בין הרשויות מכל צדי המפה הפוליטית יש אינטרס בכך. כאיש שמאל, אני אולי בעד שהליכוד יהיה באופוזיציה, אבל כדמוקרט, אני גם בעד שהוא יהיה אופוזיציה אפקטיבית. ממשלה צרה תתן לו את הכלים למלא את התפקיד הזה ולא רק בצעקות והסתה, אלא בעשייה פרלמנטרית של ממש.
ממשלה צרה משיגה שני דברים שמי שמוטרד מאופן הפעולה של הממשלות האחרונות צריך לרצות בהם מאוד: צמצום מחדש של הממשלה והתחזקות הכנסת
יש מי שיחששו מהחלפת הנהגת המדינה בעיצומו של משבר הקורונה, אבל אלא אם אתם דואגים שהליכוד יחבל במענה הלאומי למגיפה לאחר שיעבור לקואליציה, זהו חשש מוגזם. הפקידים המובילים את המענה המקצועי יוכלו להשאר במקומם לפחות עד שהמצב יתייצב. נתניהו וליצמן יוכלו להעביר אחריות על הרובד הפוליטי בצורה מסודרת בשבועות הקרובים. עקומת הלמידה של ראשי כחול לבן קיימת, אבל לא צריך להגזים בגובהה.
כחול לבן מלאה באנשים שמכירים את מערכות המדינה השונות טוב מרוב חברי הקבינט, ממערכת הביטחון, עבור במגזר הציבורי וכלה בהסתדרות ששיתוף הפעולה שלה גם הוא דרוש להצלחת המשק בתקופה הזו. לא מדובר בחבורה של טירונים שנכנסים לתפקיד בלי שום ניסיון. בנוסף, החלפת הממשלה תסלול את הדרך להפעלה מחדש של הכנסת כמנגנון פיקוח אפקטיבי על הצעדים הקיצוניים הננקטים על ידי ממשלת המעבר, כמו גיוס השב"כ לפיקוח על מפרי בידוד ועצירת פעולת בתי המשפט.
יש מי שיחששו מהחלפת הנהגת המדינה בעיצומו של משבר הקורונה, אבל אלא אם אתם דואגים שהליכוד יחבל במענה הלאומי למגיפה לאחר שיעבור לקואליציה, זהו חשש מוגזם
לממשלה צרה יש חסרונות ברורים מאליהם. יש סיבה שמפלגות השלטון הישראליות מעדיפות קואליציות רחבות. בלי רוב קואליציוני והמשמעת שמגיעה איתו קשה לחוקק, השליטה בוועדות הכנסת מורכבת, מגעי התקציב הם כמעט בלתי אפשריים ובלי תקציב החוק קובע שהכנסת מתפזרת. בדיוני התקציב בפרט ממשלה צרה תהיה סחיטה מאד כי תתקשה להבטיח שום דבר חוץ מכסף, ואחרי שהוא עבר אין לה שום ערבות שהשותפות יצביעו איתה.
בטווח הארוך, ממשלה צרה בשיטה הישראלית היא כנראה רעיון לא טוב. אבל אנחנו לא מדברים על הטווח הארוך, אנחנו מדברים על הטווח הקצר, ואני רוצה להציע שגם הבינוני – פחות מכהונת כנסת מלאה, אבל יותר משנת תקציב אחת. זה חלון זמן שמאפשר להפעיל את משרדי הממשלה ולהתחיל לעבוד. בנוסף, בטווח הזה ממשלה צרה יכולה לעשות מה ששום ממשלה אחרת לא תוכל. היא תוכל להכריע בסוגיות יסוד שממשלות רחבות לא יכולות לפתור מסיבות מבניות.