משרד הרווחה ביקש ממשרד האוצר לאשר את ההתקשרות עם עמותת "פרח לצמוח במקום טוב" להפעלת המעון בבני ציון, שבו נחשפה לפני חודשיים פרשת ההתעללות החמורה בחוסים. 

פרח לצמוח היא עמותה חרדית שמקום מושבה בבית"ר עלית ושעוסקת בעיקר בהקמה והפעלה של מוסדות לחינוך המיוחד – גני ילדים ובתי ספר – ובהפעלת מנגנון לתעסוקת בוגרי חינוך מיוחד.  

"מדובר במפעיל מקצועי בעל מוטיבציה גבוהה לשיקום המסגרת והוא מוכן למלא את המשימה, העמותה הציגה בפני המשרד הישגים מרשימים ביותר בהקמה ושיקום של מסגרות בפרקי זמן קצרים, תוך מחויבות גדולה והתמודדות עם אתגרים ומשברים בלוחות זמנים צפופים. בנוסף הוצג בפני המשרד תכנית הכוללת נוכחות מוגברת במעון תוך מתן דגש על ההון האנושי", נכתב בפרוטוקול של ועדת הפטור של החשב הכללי, שנדרשה לאשר את ההתקשרות. 

220 חוסים במעון

בעת חשיפת פרשת ההתעללות, היתה חברת ק.ב.ע של אלון אלרואי המפעילה של המעון בראש העין, שבו מטופלים כ-220 גברים ונשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. משרד הרווחה הפסיק את ההתקשרות עם החברה באופן מיידי והכניס מנהלת מטעמו למסגרת. 

---

במקביל, נודע למקום הכי חם כי המשרד פנה ל-30 מציעים פוטנציאליים, הנמצאים בהתקשרות עם הרווחה להפעלת מסגרות גדולות עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. רק שלושה מהם ניגשו למכרז, אבל אף אחד מהם לא עבר את תנאי הסף הדרושים במכרזים מסוג זה. 

 "רוב הגופים לא מאמינים בסוג כזה של מסגרות ענק, שקשה לשלוט בהן ושהן מפירות זכויות אדם על ימין ועל שמאל בעצם קיומן, מוחקות את האנשים והופכות אותם לעדר", מסבירה נעמה לרנר, מנכ"לית עמותת "התנועה לעצמאות", הפועלת לשינוי המדיניות ולשילוב של בעלי מוגבלויות בקהילה. "ומהצד התפעולי, יש קושי גדול לשלוט במסגרת בסדר גודל כזה, במיוחד כשהן לא חשופות לעין הציבורית".

מוסיף אדם העובד באחת העמותות: "יש מעט גופים שיסכימו להיכנס לניהול המעון הזה, והם לא מהמצוינים בחבורה. יש מסגרות קטנות יותר שלא מצליחות לשלוט במה שקורה אצלן, והמצב לא טוב. אותם גופים יודעים שהמקום יהיה על הכוונת, שהוא לא יוכל להפעיל אותו כמו שהמפעיל הקודם עשה. שהמעון יהיה תחת עין הציבור והתקשורת ומול אוסף של 220 הורים כעוסים ופגועים מאוד, שישבו בשקט שנים ועכשיו הם לא ישתקו".  

"פלסטר על גווייה"  

כשלא מצא משרד הרווחה מפעיל בסבב הראשון, הוא פנה לשני גופים נוספים, שלא קשורים ישירות להפעלת מסגרות מסוג זה, ולאחר מכן החליט לבחור בעמותת פרח, באמצעות פטור ממכרז לשנה. 

התשלום שתקבל העמותה על הפעלת המעון לשנה אחת עומד על 40 מיליון שקל, לפי חישוב על 12 אלף שקל לחודש לחוסה. מדובר במבנה בבעלות המדינה, כך שהמפעיל לא אמור לשלם כסף על שכירות וכל התקציב הזה אמור להיות מופנה לטיפול בחוסים. 

"המשרד מבקש את ההתקשרות עם העמותה לשנה, נוכח מורכבות המשימה והעבודה הרבה שנדרשת והצורך להביא לשיקום המסגרת וליציבות הטיפול בדיירים נוכח המשבר הכבד שפקד את המסגרת", נאמר לוועדת הפטור.

"יש מעט גופים שיסכימו להיכנס לניהול המעון הזה, והם לא מהמצוינים בחבורה. אותם גופים יודעים שהמקום יהיה על הכוונת, תחת עין הציבור והתקשורת ומול אוסף של 220 הורים כעוסים שישבו בשקט שנים ועכשיו לא ישתקו" 

בעקבות פרשת ההתעללות, הוציא משרד הרווחה בשבוע שעבר נוהל חדש לצילום במרחבים הציבוריים של מוסדות. לפי הנוהל, שייכנס לתוקף ב-1 באפריל, מפעיל חייב להתקין מצלמות מעקב "במרחבים ציבוריים בלבד, במקומות גלויים ולא סמויים, בלא הקלטות קול וכשבשטחי המסגרת יתלו שלטים במקומות בולטים, המיידעים על כך שמותקנות מצלמות". 

הנוהל מגדיר מי רשאי לצפות בחומרים (מנהל המסגרת, בקר, מפקח וחברי ועדת בדיקה) וכיצד תתבצע הצפייה (בחדר נעול, ללא אפשרות גישה, תוך כדי תיעוד הצפייה).  

"המצלמות זה לשים פלסטר על גוויה", אומרת לרנר. "הרי אין צפייה בחומרים 24/7, ומתי מסתכלים עליהם? רק אחרי מעשה, וזה כבר לא שווה שום דבר. גם היום, עם כל הכללים החדשים, משרד הרווחה משאיר בידיים שלו את כל הכוח. גם את ההפעלה, גם את הפיקוח, גם את הניטור והמעקב, ולא נותן לשום דבר לזלוג החוצה".

ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בתגובה: "מאז שנחשפו האירועים במעון בני ציון החל המשרד בהליך בדיקה יסודית שבמסגרתו כבר הופקו מסקנות ושונו נהלים ובראשם נוהל השימוש במצלמות ונוהל ועדות הבדיקה, ותגבור מערך הפיקוח. לצד אלו בנה המשרד תכנית הבראה מקיפה למעון שתביא לשיפור ניכר בשירות לדיירים. במקביל מאז שהפסיק המשרד את ההתקשרות עם חברת אלאור, מתנהל הליך לבחירת מפעיל חדש למעון. מדובר בתהליך מורכב מבחינה מעשית והוא יושלם בקרוב. כשיסתיים ההליך תצא הודעה מסודרת לציבור. עד אז מנהלים עובדי המשרד את המעון ופועלים למען רווחתם של הדיירים ומוגנותם תוך שיתוף פעולה הדוק עם בני המשפחות".