לפני שבוע וחצי הגיע א' מתל אביב לבית החולים שיבא כדי לבצע בדיקה סרולוגית. "אמרתי לאשתי, בואי נעשה את הבדיקה, נראה אם יש לנו נוגדנים ונחסוך לעצמנו את החיסון השלישי, כי שנינו הגבנו מאוד רע למנה השנייה של החיסון".
הם הגיעו לבית החולים בשעת צהריים. "חוץ מאיתנו, היו שם עוד חמישים איש בערך, גם ילדים. שילמנו, נבדקנו ואחרי כמה שעות הגיעו התוצאות. הן היו חיוביות גם לי וגם לאשתי. הייתי מרוצה. חשבתי לעצמי, יופי, חסכתי לעצמי את החיסון. האופוריה נמשכה בערך שעתיים. כשהצגתי את התוצאות לרופאת המשפחה היא צחקה. היא הסבירה שאין שום מחקר שקבע את רף הנוגדנים שמעליו אתה חסין מהדבקה ואמרה שזו הונאה. בתי חולים ממשלתיים, בטח פרטיים, רוצים וצריכים כסף וזו הזדמנות עבורם לקחת כסף מאנשים. פשוט הנחנו שאם יש לך נוגדנים אז אתה מוגן", מספר א'.
"בשלב הזה וכל עוד אין נתונים, אנחנו לא חושבים שיש צורך לבדוק את רמת הנוגדנים אחרי החיסון כדי לדעת אם לקבל חיסון נוסף", אומרת ד"ר יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות וסגנית מערך זיהומים באיכילוב. "הקשר בין כמות הנוגדנים להגנה הוא לא ודאי. לכן, ההמלצה היא לא להיבדק כהחלטה אם להתחסן או לא."
"יש כל כך הרבה בדיקות מיותרות שנעשות, זה לא דבר חדש. ככל שיש יותר בדיקות זמינות, הן יתמלאו, בין אם צריך אותם או לא. הרבה פעמים אנחנו אומרים – איפה שאין אינדיקציה, יש קומפליקציה. אחר כך מקבלים כל מיני מספרים שאין לנו מושג מה לעשות איתם. נוסיף לכך את העובדה שמדובר במגיפה חדשה ויש הרבה פעמים נתונים לכאן ולכאן שמבלבלים את הציבור".
ד"ר יעל פארן: "אנחנו לא חושבים שיש צורך לבדוק את רמת הנוגדנים אחרי החיסון כדי לדעת אם לקבל חיסון נוסף"
פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעת ובקרת זיהומים בבית-החולים שיבא, מובילה מחקר בביה"ח שמבצע בדיקות מקיפות, ביניהן בדיקות סרולוגית, בקרב צוות ביה"ח. על הבדיקות הסרולוגיות היא אומרת, "זה לא פקטור מכריע. גם אנשים שיש להם רמות טובות של נוגדנים, פי שתיים, שלוש, אפילו פי חמישה מהרף הדרוש, עדיין כדאי להם לקבל את החיסון כי הנוגדנים יעלו פי כמה אלפים, ולכן זה גם יחזיק יותר זמן אחר כך. אני לא חושבת שכל אחד צריך לרוץ ולעשות את הבדיקה ובטח שלא על זה להסתמך ולקבל החלטה אם הוא מתחסן או לא.
"אני לא חושבת שהקהל צריך לרוץ ולעשות את הבדיקות האלה. ממש לא. זה באמת אנשים מאוד בודדים שחשוב שיעשו את זה. קבוצות מסוימות של מדוכאי חיסון, מקרים מאוד בודדים. אצל כל השאר זה סקרנות. אני לא חושבת שצריך להגביל מישהו, אבל צריך לדעת מה המטרה של זה. זה לא לצרכי שיקול רפואי".
"גם אנשים שיש להם רמות טובות של נוגדנים, פי שתיים, שלוש, אפילו פי חמישה מהרף הדרוש, עדיין כדאי להם לקבל את החיסון כי הנוגדנים יעלו פי כמה אלפים"
"אין המלצה לעשות בדיקה סרולוגית לפני מנה שלישית", אומר גם ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא ומרכז הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות. "זה בזבוז כסף, זמן ומשאבים. אמנם יש קשר בין רמת נוגדנים למוגנות מפני קורונה, אבל אף אחד לא יכול להגיד שמעל סף מסוים לא צריך להתחסן.
"הרבה אנשים ממתינים לבדיקה סרולוגית ובינתיים הם נדבקים. זה מיותר. זו בדיקה של אנשים פריבילגיים שיכולים לשלם עליה, כשרוב האנשים לא יכולים".
דרך להתחמק מחיסון
"המעבדות הפרטיות קמו כמו פטריות לאחר הגשם", אומרת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות. "אין לי מושג איך הם עושים את הדברים. מרבית המעבדות אין להם אפילו עובד מעבדה בכיר. אין פיקוח, ואני לא יודעת איך הם עובדים. מי שרוצה לעשות בדיקה סרולוגית שיילך למעבדות רפואיות ששייכות לקופות החולים, שם התהליך מבוקר ברמה בינלאומית והתשובות מתוייקות בתיק האישי שלך ומגיעות לרופא המשפחה. יש לי תחושה שכל אחד שרוצה לעשות כסף מהאוכלוסיה עושה וזה חבל".
בחודש האחרון מוצעות בדיקות סרולוגיות בבתי חולים ובמעבדות פרטיות במחירים שנעים מ-180 ועד 500 שקל לבדיקה שמגיעה עד הבית. באיכילוב, למשל, מחיר הבדיקה הוא 225 שקלים לתושבי תל אביב ו-335 למי שמגיע בלי תעודת זהות. רק בחודש אוגוסט בוצעו שם כ-4,500 בדיקות סרולוגיות לפי מקור בבית החולים. בהערכה גסה, מדובר בהכנסה של כמיליון שקל בחודש לבית החולים. עלות הבדיקה עשויה להגיע ל-10 דולר לערכה לכל היותר, כך ששולי הרווח עשויים להיות גדולים במיוחד – כשלמרבית מהנבדקים, ככל הנראה, הבדיקה אינה הכרחית.
בסך הכל 32 מעבדות מורשות לבצע בדיקות סרולוגיות על ידי משרד הבריאות, חצי מתוכן מבצעות אותן באופן פרטי. כיום ישנן ארבע ערכות בדיקה – של חברת Abbott Labs האמריקאית, של חברת Diasorin האיטלקית, של חברת ROCHE השוויצרית, וערכת וידאס של חברת Biomerieux הצרפתית. לכל מעבדה פרוטוקול בדיקה משלה, ולפי הנחיות של משרד הבריאות משתמשים לעתים בשתי ערכות לכל בדיקה כדי לאמת את הנתונים.
יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, אסתר אדמון: "יש לי תחושה שכל אחד שרוצה לעשות כסף מהאוכלוסיה עושה וזה חבל".
בית החולים אסותא הוא היחיד שכותב באתרו בכוכבית ש"משרד הבריאות קובע כי הבדיקות הסרולוגיות הוגדרו ככלי אמין ומתוקף לצרכי הגדרת מחלים, אך לא מומלץ להשתמש בבדיקות סרולוגיות לצורך בדיקת רמת החסינות, המוקנית על ידי הדבקה קודמת או על ידי קבלת חיסון, זאת מאחר שהיעדר נוגדנים או רמה נמוכה שלהם, אינם מעידים בהכרח על היעדר חסינות".
בשיחות שערכנו למוקדי השירות בבתי חולים, המוקדניות לא יכלו לספק מידע על נחיצות הבדיקות הסרולוגית לטובת בחינת הצורך בחיסון שלישי, והמליצו להגיע לבית החולים כדי לברר. באתרי האינטרנט של בתי החולים ישנם דפי מידע על הבדיקות הסרולוגיות, אבל ברובם לא מצוין כלל שהבדיקה לא רלוונטית לעניין הבוסטר, וזאת למרות שכל הגורמים הרשמיים, כולל איגוד הזיהומולוגים, ובראשם משרד הבריאות, הבהירו במפורש את עמדתם בנושא.
"בשביל מחקר אין תחליף לסרולוגיה", אמר ד"ר יאן מיסקין, מומחה למחלות זיהומיות, מנהל חמ"ל קורונה וחבר בצוות טיפול במגפות של משרד הבריאות בדיון שערך צוות מייעץ לתעדוף החיסון נגד קורונה בפברואר 2021. לדבריו, הסרולוגיה הפכה לדרך להתחמק מהחיסון. "רואים בקהילה בדיקות מסיביות של סרולוגיה כדי להוכיח החלמה ולהימנע מהחיסון", אמר בדיון. "לדעתנו זה פוגע במאמץ ההתחסנות. יש הרבה לחץ כי האוכלוסיה הזו לא רוצה להתחסן. רואים אנשים שקיבלו PCR מספר פעמים ויצאו שליליים ובסרולוגיה יצאו חיובים. חייבים לשים חסם בפני קביעת החלמה לצורך קבלת תו הירוק. שילכו להתחסן".
"אופן הביצוע נעשה בחאפ לאפ"
בשלב זה היחידים שמחויבים בבדיקה סרולוגית הם אלו שהתחסנו בחו"ל ומבקשים לקבל תעודת התחסנות בארץ. עד לפני מספר ימים נדרשו כל הילדים עד גיל 12 לערוך בדיקה על מנת שאפשר יהיה לפתוח את שנת הלימודים. אכזבה מתוצאות נמוכות – לפחות ככה זה הוגדר באמצעי התקשורת – הביא להפסקת הבדיקות ולמעבר למתווה שלפיו יתקיימו בדיקות רק ביישובים עם תחלואה גבוהה. הורים רבים כבר הצהירו כי ייקחו את ילדיהם להיבדק באופן פרטי זאת כדי שיתאפשר להם לקבל את התו הירוק שיימנע מהם בידודים ואובדן ימי לימודים.
"לפני שבוע אישתי לקחה את הילדות, בנות חמש ושבע, לבדיקות", מספר מיכאל אטינגר מהיישוב ניר צבי. "תור של שעה וחצי, בחום, עם חיילים בלי שום הכשרה לקחת בדיקות מילדים קטנים". אחרי שרק הילדה הגדולה הסכימה להידקר באצבעה בשביל הבדיקה, התקשר אטינגר למוקד פיקוד העורף לקבלת התוצאות. "החיילת שענתה הסבירה לי בקול מהוסס אחרי המתנה של כ-25 דקות… שהגדולה לא זכאית לתו ירוק", כתב אטינגר בפוסט בפייסבוק. "אבל כששאלתי אם זה אומר שהיא שלילית, היא אמרה שלא בהכרח… ביקשתי תוצאה גם של הקטנה (שכאמור לא עשתה את הבדיקה) ולמרבה ההפתעה נאמר לי שגם היא לא זכאית לתו ירוק… וידאתי ושאלתי האם היא רואה את הבדיקה של הקטנה והיא אמרה שכן".
"הסרולוגיה הפכה לדרך להתחמק מהחיסון. "רואים בקהילה בדיקות מסיביות של סרולוגיה כדי להוכיח החלמה ולהימנע מהחיסון"
אטינגר הבין שככל הנראה הבדיקה אבדה, אך אף אחד לא טרח לעדכן אותו בכך. "בסופו של דבר הרשויות לא יודעות מה הן עושות ואין להן את היושרה להגיד שהבדיקה הלכה לאיבוד", הוא אומר להמקום. "הכי קל בעולם להגיד שהילדה לא זכאית לתו ירוק ותמשיכו לדחוף לה מטוש באף בכל פעם שהיא הולכת לאנשהו. אחרי זה מבקשים שניתן אמון בהנחיות, וזה קשה".
"אופן הדיגום והביצוע של הבדיקה נעשה בחאפ-לאפ", אומרת אדמון. "שמו לביצוע הבדיקות חובש שבחיים לא התעסק עם זה. אז מה אם הוא חובש? בקורס חובשים לא מלמדים לעשות בדיקות מעבדה. אותו אחד לא יודע לקרוא את התוצאות, לדעת מתי מדובר בתוצאת אמת ומתי יש באג בתהליך. איש מקצוע ידע זאת ישר ובאמת רק אחרי שמשרד הבריאות עלה על זה עצרו את הבדיקות. מערך הבדיקות הסרולוגיות הוא אדיר, מדובר על מיליונים של בדיקות, זרקו פה מינימום מיליארד שקל. לעשות את זה בצורה כזו חאפרית זה לזרוק כסף לפח. אם אתה יודע שאתה הולך למבצע כזה רציני, איך אתה לא יושב עם אנשי מקצוע ומארגן את זה כמו שצריך?לא האמנתי כששמעתי שנתנו לפיקוד העורף לעשות את זה".