השקיעו
בעיתונות עצמאית
  • אודות
  • צרו קשר
שבת, דצמבר 6, 2025
לתמיכה בכל סכום
המקום הכי חם בגיהנום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • חם
  • דעות
  • תחקירים
  • מגזין
  • וידאו
  • פרויקטים
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה בכל סכום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה
מרפאת שירותי בריאות כללית

קופת חולים כללית | צילום: שאטרסטוק

דעה

מבחינת קופת חולים כללית, הלקוח תמיד צודק. גם כשהוא גזען

בתגובה לתביעה ייצוגית בגין אפליית יולדות ערביות בבתי החולים שלה, הופכת הכללית את ההפרדה הגזעית לרעיון סביר ומקובל. אפרת מור מילמן חושבת שאפשר אחרת

אפרת מור מילמן ❘ אפרת מור מילמן
06/05/2019
| מגזין
תמונה ראשית : קופת חולים כללית | צילום: שאטרסטוק

משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך


כאשר ילדתי את בתי בבית החולים מאיר בכפר סבא לאחר 36 שעות של צירים מורטי עצבים וכואבים, לא הייתי מסוגלת לקום בלילה הראשון לתינוקייה. אחיות משמרת הלילה לא ויתרו לי, ומשל הייתי נערה בגיל ההתבגרות שמתקשה לקום לשעת אפס בתיכון, צעקה אחת לעברי: "מה זה פה? את לא מאושפזת לניתוח קוסמטי, זו לא שנת יופי, קומי!" וכשראתה שאני מתעלמת הוסיפה בקולניות, "נולדה לך תינוקת, את אמא!".

הגערה הזו כיווצה אותי לחלוטין. נכון שלא ילדתי בניתוח ושהייתי בריאה לחלוטין בלילה זה, אבל לא הייתי מסוגלת לקום. כשהבטתי מעבר לקו המיטה, עיני מצועפות מדמעות, אל עבר אישה, מנקה, אשר שיפשפה עם סמרטוט את הכיור הקטן, שמעתי אותה אומרת לי, "חאלס, אל תקומי, הם יטפלו בתינוקת, תישני, הכל בסדר". היא היתה ערבייה, ואני רציתי לחבק אותה ורוצה עד היום.

נזכרתי בסיפור הזה בשעה שקראתי את תגובת קופת חולים כללית לבקשה לתביעה ייצוגית בגין אפליית יולדות ערביות בבתי החולים של הכללית. בתקציר טוענות התובעות כי בבתי החולים של הכללית קיימת מדיניות מפלה, שעל פיה יולדות יהודיות לא מאושפזות באותן חדרים בבתי היולדות עם יולדות ערביות.

תגובת הכללית בוטה ונוראית גם יחד. מחד מסירה קופת חולים כללית את המסכות שמלוות אותנו מאז שקורות חיינו נרשמים בדם על האדמה בין הירדן לים, וטוענת: ההפרדה קיימת ממילא, היא לחם חוקינו, היא ההרגל שהפך לנו טבע שני – אז מה אתם רוצים מאיתנו, גם כך אנחנו ממילא רק שלוחים של היולדות היהודיות והערביות שמבקשות להתאשפז בנפרד ואין מדובר במדיניות, כי אם במילוי רצון הלקוחות. הלקוחה חייבת להיות מרוצה.


כולכם יודעים שהילד ערבי

כללית טוענת מיד במערכה הראשונה למחזה: הפסיקו כולכם להיתמם, גם אם נפריד בין היולדות עדיין כולכם יודעים שהילד הערבי. הוא לא ילמד עם יהודים, לא ישחק עם יהודים ולא ישרת בצבא כמו יהודים ועוד ועוד.

כלומר, הכללית לא עושה אבחנה בין שלבים בחיים, בין לידה לבין מקום מגורים. אם ממילא תחיו בנפרד, בואו וכבר מלכתחילה ניתן לרעיון דרור, היא טוענת. העניין הוא שהכללית לא נותנת את דעתה, או שנותנת ומתעלמת מכך שיש הבדל ענקי בין מצב רצוי למצב מצוי. אם כולם דורכים על חבילות צואה ברחובות עיר בשל אי איסוף צרכים של בעלי הכלבים – אין זה אומר שזה המצב הרצוי.

רעיון ההפרדה הגזעית נהפך לטבעי ומקובל | איור: דורון פלאם

קופת חולים כללית מבקשת להמשיך ללכת בדרך חרושה במקום להבין שאין לה כל זכות לייצר הפרדה גזעית, לא בשם כל שירותיות מתחסדת במקרה הטוב, ולא בשם כל מנהג שהפך לטבע שלילי במקרה הפחות טוב, ולא בשל גזענות גרידא במקרה הגרוע. אגב גם על פי חוק, הכוונה של קופת החולים אמורה שלא לעניין בכלל את בית המשפט. התערבות משפטית שעה שיש הפליה לא דורשת כוונה.

הכללית לא בונה מתח ולא מסתתרת מאחורי קלישאות והטיות גזעניות שכולנו מושפעים מהן ביום יום, להיפך. טובי יועציה המשפטיים חשבו על העניין והחליטו שהפעם המחזה ייכתב הפוך, הדרמה תהיה מיד במערכה הראשונה ומכאן כמובן המחזה יכול לנוע לכיוון מסקנות וקלוז'ר הרמטי, מחיאות כפיים, יש שופטים בירושלים. וסוף.  טובי יועציה המשפטיים שבעיני הם מפוקפקים להחריד, הופכים בתגובתם המביישת את הרעיון של הפרדה גזעית לרעיון סביר ומקובל, כמעט התוצאה היחידה המתבקשת. 

שלא יהיה ספק, אני מכירה טוב מאד את התפאורה והנסיבות שבהן הפרדה כזו מתקיימת, אנחנו נמנעים מלהביט לערבים בעיניים והם לנו בהרבה מאד מפגשים, במרכולים, באירועי תרבות משותפים, בבתי החולים ואיפה לא. כמי שחיה בנגב אני רואה את זה יום יום.

בקניון ליד ביתי הסוחרים אוהבים את הבדואים. הם קונים הרבה, יש להם ילדים, הם ממלאים את החנויות ורוכשים בהנאה, אבל אין ישוב אחד בנגב שמאפשר לבדואים להיכנס אליו לבריכה. הכסף נעים, אבל לבלות יחד עם בדואי שעה משותפת בבילוי בבריכה – זה לא. אני לא חיה בלה לה לנד. אבל "ככה זה" אין פירושו שאנו צריכים להמשיך ללכת למועדון הזה רק כי כולנו דומים. מותר ואפשר לשאוף למצב רצוי אחר, כזה שהכללית לא משגרת באופן אוטומטי כטבע שאין בלתו.

רק לפני שבועיים ויתר מנהל שיבא על תרומה יפה לבית החולים כי התורם התעקש שהכסף לא יגיע לרופאה ערבייה, והוכיח שעם מנהיגות נכונה, אפשר אחרת. אפשר לסובב את הגלגל לכיוון השני. הכללית אינה מחפשת לתת דוגמה או שואפת לערכים נעלים יותר. היא זורמת עם העדר. אבל אנחנו לא חייבים להסכים לו.

שתף

  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
  • לחיצה לשיתוף ב-Telegram (נפתח בחלון חדש) Telegram
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק

אהבתי

אהבתי טוען...

אולי יעניין אותך גם...



הסיפור הקודם

"טקס קיצוני" או "מעשה אמיץ"? הסערה בקיבוץ הרדוף סביב טקס הזיכרון היהודי-ערבי

הסיפור הבא

חוסר שקיפות, מידור עובדים, שינויים פתאומיים: אלין אלול ניצבת במרכז דו"ח המבקר על משרד הרווחה

אפרת מור מילמן

אפרת מור מילמן

הסיפורים החמים

בן גביר ביקש לעשות הון פוליטי באמצעות התאכזרות לאסירים הבטחוניים, אבל אלפי אסירים יהודים נפגעו | פלאש 90
משפט ופלילים

פשפשים במיטות, מקקים בחדרי האוכל ודם על הקירות: ההזנחה הפכה את בתי הסוהר למתקני עינויים

❘ סיון תהל

כ-23 אלף כלואים במערכת עם 14.5 אלף מקומות: המדיניות של בן גביר פוגעת קשות באסירים פליליים, רובם יהודים, שסובלים מצפיפות, הזנחה ותברואה ירודה

הסיפור המלאDetails
Mendy Hechtman/FLASH90 | למצולמת אין קשר לכתבה

בעיניהם של תושבי קיבוץ מעגן מיכאל, הם עצמם הטבע שיש להגן עליו

שוטר מצלם מפגינים בצעדה בתל אביב | שימוש לפי סעיף 27 א׳ לחוק זכויות יוצרים

במקום לתקן דפוס פעולה פסול, המשטרה הכשירה את השרץ. כולנו נשלם את המחיר

שוטר מצלם מפגינים | צילום: מולי גולדברג

המשטרה הוציאה נוהל שמסדיר תיעוד מפגינים בטלפונים פרטיים. את האמצעים ליישמו – אין

בריכות הדגים הן משאב קריטי לכלכלת הקיבוץ או שטח שאפשר להשתמש בו למגורים, מלונאות ופארק צפרות. תלוי מי שואל | צילום פלאש 90

"אנחנו לא אור עקיבא": הקיבוץ העשיר שנאבק על הזכות להישאר סגור, לבן ודליל

הסיפור הבא
אלין אלול וחיים כץ. ליקויים במשרד הרווחה ובמינויה לראש האגף

חוסר שקיפות, מידור עובדים, שינויים פתאומיים: אלין אלול ניצבת במרכז דו"ח המבקר על משרד הרווחה

המקום בו נורה יהודה ביאדגה בידי שוטרים בבת ים | צילום: אבי בלכרמן

התיק נגד השוטר שירה בביאדגה נסגר: "ראשי מח"ש סירבו להכיר בראיות בסיסיות"

טקס זיכרון בהר הרצל. ההורים שכל ימי השנה עבורם הוא יום אבל |
צילום: עמוס בן גרשום

ההורה המת-החי: בחזרה ל"הר הטועים" של יהודית הנדל

Themed Share Widget

אהבתם? שתפו את הכתבה

וואטסאפ X טלגרם אימייל העתק קישור

הכי חם בטוויטר

הציוצים שלי
המקום הכי חם בגיהנום

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

  • מי אנחנו
  • צרו קשר
  • תנאי שימוש באתר
  • תמכו בעיתונות עצמאית
  • אנחנו מחויבים לנקודת מבט קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם. עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא, שאינה חוששת לקחת צד, שומרת על פרופורציות, אינה מתלהמת, נצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. עיתונות סקרנית ובודקת את עצמה.

כאן עושים עיתונות אמיתית*

*עיתונות חוקרת, סקרנית ובועטת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. דווקא בימים החשוכים שעוברים על כולנו, ולנוכח שתיקתם של גופי התקשורת, אנו גאים לעמוד בחזית הערכית של העיתונות בישראל, ומחויבים לעקרונות של דמוקרטיה, שיוויון, קדושת חיי האדם וצדק.

×
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • ראשי
  • מדיני-בטחוני
  • משפט ופלילים
  • כלכלה וחברה
  • פוליטיקה ותקשורת
  • המקומון
צרו קשר
מי אנחנו

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

 

טוען תגובות...
 

    %d