צה"ל עושה מאמץ שיטתי להימנע מתיעוד ומדיווח על התמונה המלאה של הפגיעה הנפשית בקרב חיילים, ובפרט בקרב לוחמים. מענה של צה"ל לבקשת חופש מידע של עמותת ״הצלחה״ יחד עם המקום הכי חם בגיהנום, חושף כי אלפי חיילים שוחררו משירות או ששיבוצם שונה מסיבות נפשיות, אך מספק תמונה חלקית שמעוררת שאלות קשות. הנתונים שצה"ל מסרב למסור הם אלו שמספרים את הסיפור המלא – סיפור של הסתרה והתעלמות מהמחיר הנפשי של הלחימה.
על פי הנתונים שנמסרו מצה"ל, בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ל-6 באוקטובר 2024, 5,471 חיילי חובה קיבלו פטור קבוע משירות (פרופיל 21) על רקע נפשי. לשם השוואה, בחצי השנה הראשונה למלחמה דווח על כ-3,257 שחרורים כאלה. לצדם, שוחררו מאותה סיבה 511 חיילי מילואים ו-60 אנשי קבע. ניתוח המגמה החודשית חושף כי בעוד שבקרב חיילי החובה שיא הפטורים נרשם בחודשים הראשונים למלחמה (689 פטורים בנובמבר 2023), בקרב חיילי המילואים השיא הגיע מאוחר יותר, במאי 2024 (67 פטורים), מה שעשוי להצביע על פגיעה מצטברת ומושהית.
צה"ל סיפק נתון לפיו 6,154 חיילים (6,057 בחובה ו-97 במילואים) עברו "פסילת מקצוע" ושינוי שיבוץ במהלך שנת המלחמה כתוצאה מסיבה נפשית, אך לטענת צה"ל במערכותיו "אין אינדיקציה לסיבת המעבר בין יחידות" או "לסיבת שינוי התפקיד" – טענה תמוהה במערכת שמתעדת כל פרט על חייליה. סירוב זה מונע מהציבור להבין כמה מתוך אלפי החיילים הללו הועברו מתפקידי לחימה לתפקידים עורפיים עקב מצוקה נפשית.
בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 לתחילת אוקטובר 2024, 5,471 חיילי חובה קיבלו פטור קבוע על רקע נפשי. לשם השוואה, בחצי השנה הראשונה למלחמה דווח על כ-3,257 שחרורים כאלה
צה"ל גם דחה בקשה לקבלת נתונים על חיילים שקיבלו פרופיל 24 (פטור זמני משירות) על רקע נפשי, בטענה כי "הסעיפים הרלוונטיים בתקנות בוטלו". אולם, בדיקה מעלה כי מדובר בהעברה למסגרת חלופית לשחרור זמני מצה"ל ("ר״ם ד"), והקריטריון "המבוטל" עודנו קיים.
אופס, הנתונים נעלמו
צה"ל סירב למסור מידע על מספר החיילים שביקשו להיפגש עם קב"ן ועל מספרם של אלו שנפגשו עמו בפועל. בתגובת הצבא נטען כי "לא נמצאו מסמכים" עם הנתונים המבוקשים או על הפער בין בקשות לסיוע לבין קבלתו בפועל. זאת לאחר שבתגובה לבקשת חופש מידע הקודמת שהגשנו, עלה כי בחצי השנה הראשונה למלחמה הוגשו כ-75 אלף פניות לקב"ן מתוכם רק כשליש זכו לפגישה. כעת צה"ל מסרב למסור נתונים דומים על המחצית השנייה של אותה השנה – השנה הראשונה למלחמה.
התמונה המצטיירת מהנתונים החלקיים ומהסירוב העיקש לספק מידע מלא היא של מערכת שאינה מעוניינת, או אינה מסוגלת, לקחת אחריות או לתת מענה למה שמסתמן כמגפה של ממש. מגפה שגובה מחיר כבר מנפשם של לוחמים צעירים, שבהעדר מענה ראוי למצוקתם, מפסיקים את השירות וגובים מחיר כבר מהסד״כ הלוחם של ישראל, שאלפים נגרעו ממנו בשנה הראשונה למלחמה.
הסרבנות מושתקת
התנהלות זו של צה"ל מצטרפת לשורת תחקירים וכתבות בהן חשפנו את הקשיים והמחסומים העומדים בפני חיילים המבקשים סיוע נפשי. הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות של רויטל חובל, כתבת המקום הכי חם בגיהנום, על המחיר הנפשי של המלחמה על חיילי חובה במערך הלוחם חשפה כי המצוקה הנפשית הובילה רבים לצאת מתפקידי לחימה או משורות הצבא בכלל. חיילים תיארו מערך בריאות נפש בעייתי, המספק לאלו המלינים על מצוקותיהם מענה לקוי, בלשון המעטה. אלו גם הנתונים שבצה״ל כעת מסרבים לפלח – כמה לוחמים ישנם בין הפורשים, כמה ביקשו סיוע נפשי ונתונים נוספים. היא פורסמה תחת הכותרת ״סרבנות שקטה ומושתקת״.
מבין תשע שאלות שהופיעו בסעיפי הבקשה, דובר צה״ל בתפקידו כאמון על מימוש חוק חופש המידע, השיב במלואה רק על אחת. היתר נדחו, שתי שאלות באופן חלקי ושש נדחו במלואן. הנתונים שנמסרו מאשרים את הרישא בכותרת של חובל, את עצם קיומה של תופעת הסרבנות השקטה. הסעיפים שהצבא דחה מאשרים את הסייפא: בצה״ל מעדיפים אותה מושתקת.