בעוד הסוף של המלחמה לא נראה באופק, נתונים שהתקבלו בתגובה לבקשת חופש מידע שהגיש ״המקום הכי חם״ עם עמותת הצלחה חושפים את המשבר שעובר על צה"ל בתחום בריאות הנפש – מאז 7 באוקטובר מספר החיילים שהשתחררו מהצבא על רקע נפשי שובר שיאים היסטוריים.

בחצי השנה הראשונה של המלחמה, עד ה-31 במרץ, 3,257 חיילים בשירות חובה השתחררו מצה״ל. לשם השוואה בשנת 2020 השתחררו 4,073 חיילי חובה וב-2019 השתחררו 5,092 חיילים. במהלך 2014, השנה בה צה״ל יצא למבצע צוק איתן, השתחררו 3,817 חיילים בעת שהיו בשירות סדיר. כמתבקש במקרים של פוסט טראומה, שאותותיה מורגשים רק כעבור מספר חודשים, ב-2015ֿ המספר גדל אולם לא באופן משמעותי ועמד על 4,125.

^{_{ממוצע חצי שנתי של מספר החיילים ששוחררו על רקע נפשי}}

הנתונים מלמדים כי הנשירה מצה"ל לא נעצרת והיא ממשיכה כל העת. באוקטובר, למשל, 538 חיילים השתחררו מסיבות נפשיות, בנובמבר 691, בינואר 617 ובמרץ 378. בסך הכל מדובר בממוצע של 540 חיילים בחודש. בנוסף לחיילי החובה, בששת החודשים הראשונים מאז פרוץ המלחמה ביקשו להשתחרר 43 חיילים בשירות קבע ו-235 חיילי מילואים. 59 בין המשוחררים הם קצינים. שליש מהמשוחררים הן נשים.

הנתונים מלמדים כי הנשירה מצה"ל לא נעצרת והיא ממשיכה כל העת. 540 בממוצע בכל חודש השתחררו על רקע נפשי

682 חיילים נהרגו מאז ה-7 באוקטובר. 326 מהם מאז החל התמרון הקרקעי. 4,167 חיילים נפצעו והמספרים למרבה הצער לא קופאים במקום. השחיקה הפיזית והנפשית בצבא מטרידה מאד את צמרת צה"ל, בעיקר כשלא רואים את הסוף.

צה״ל מסר את הנתונים רק בעקבות עתירת עמותת הצלחה ו״המקום הכי חם״ לבית המשפט לאחר חודשים בהם סירב לעשות זאת, וכעת מתנהל ויכוח על דרישה להחזר הוצאות.

לטענת יועמ״ש הצלחה, עו״ד אלעד מן, מדובר ב״דפוס סדרתי״ של הצבא. בדברים שמסר לבית המשפט טען כי פעם אחר פעם צה״ל מתעלם מבקשות חופש מידע ומאלץ את הציבור להגיע לבתי המשפט כדי לקבל מענה, שעל פי החוק הוא מחוייב לספק. נתון אחד שהתבקש, על מעבר חיילים בין יחידות בשל מצבם הנפשי, לא נמסר מכיוון שבצה"ל טענו כי אין על כך רישומים. 

---

שליש מהחיילים בסדיר פגשו קב״ן

חיילים ששוחחו עם "המקום הכי חם" סיפרו כי את ההחלטה לבקש שחרור מהצבא ליווה קונפליקט פנימי קשה מול תחושת המחויבות שהם חשים למדינה. "בסופו של דבר חייל שלי חטף שני כדורים לידי ונהרג במקום. היה לי מאוד קשה והיו לי לילות בלי שינה", סיפר חייל בגולני. זה היה בסוף אוקטובר, ערב הכניסה לעזה. "החלטתי לדבר עם קב"ן והוא אמר שהדבר הכי נכון זה לשלוח אותי לטיפולים". לצד זאת, חיילים אחרים מעידים על מצוקה נפשית כבדה שאינה מטופלת. 

קרוב משפחה של חייל שפנה למערכת "המקום" סיפר בחשש על מפקד שהפעיל עליו לחץ להצטרף לסבב לחימה נוסף בעזה בשל מחסור בלוחמים, חרף קביעה של קב"ן כי הוא זכאי לימי מחלה בבית (גימלים) על רקע נפשי. ואכן, במקביל למספר המשוחררים, רבים נמצאים בביתם על רקע נפשי לאחר שקיבלו גימלים מקצין לבריאות הנפש. על פי הנתונים בחודשים הראשונים למלחמה 800 חיילים בממוצע היו זכאים לימי מחלה בשל צרכים נפשיים. במרץ המספר ירד לכ- 500. 

מספר הפניות לקב"ן חריג אף הוא. בחצי השנה הראשונה מאז פרצה המלחמה יותר מ-75 אלף חיילים פגשו קב"ן, 90 אחוז מהם בשירות סדיר. כמעט 5,000 קצינים (6%). לשם השוואה, בשנת 2020 כולה מספר הפניות עמד על 47 אלף. צה"ל לא חושף את מספר החיילים בשירות חובה והנתון נחשב לסוד. בגלובס ניתחו את דוחות הלמ"ס והעריכו שבשנת 2019 שירתו בצה"ל 152 אלף חיילי חובה. כלומר, שליש מהחיילי בשירות חובה פגשו קב"ן בששת החודשים הראשונים למלחמה. או במלים אחרות, כל חייל שלישי פגש גורם מקצועי על רקע מצוקה נפשית.