ליאור מלכה, אחראית תחום מבקשי המקלט בעמותת ״קו לעובד״ הפועלת לקידום זכויות העובדים בישראל, מספרת כי מאז החלה המלחמה מספר הפניות של נשים מבקשות מקלט בהריון עקב פיטורין ופגיעה בזכויותיהן הוכפל. כך, בעוד לפני המלחמה הממוצע השנתי עמד על עשר פניות, בחמשת החודשים שחלפו נוספו תשעה מקרים חדשים.
תחת הכאוס וחוסר הוודאות לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר מערכת החינוך הייתה סגורה, אמהות שנאלצו להישאר בבית עם הילדים מצאו עצמן ללא עבודה. מעסיקים רבים ניצלו את המצב וחיפשו פתרונות מהירים לחורים שהשאירו העובדות, בניגוד לחוק ותוך פגיעה בזכויותיהן. "זה אנשים שמעסיקים מאות ואלפי עובדים, הם יודעים את חוקי העבודה", אומרת מלכה. "אי אפשר להיות ראש קטן, רק לעבור על החוק ולקוות שיעבור חלק".
על פי חוק העובדים הזרים המגדיר את תנאי הזכאות להעסקת עובד זר וכן את חובותיו של המעסיק עובד זר כלפיו, עובדות בהריון ואחרי לידה זכאיות לזכויות דומות לאלו של אזרחיות ישראליות. על כן בתקופת ההריון ולאחר הלידה אסור לפטר אותן. מעסיק שמבקש לפטר עובדת או לפגוע בשכר או בהיקף המשרה בתקופת ההריון או שלושה חודשים אחרי הלידה, חייב לקבל היתר לפיטורים מהממונה על חוק עבודת נשים ולהוכיח כי סיבת הפיטורין אינה קשורה להריונה של המועסקת.
מבקשות המקלט שזכויותיהן נפגעו, מספרים בעמותה, נפגעו על פי רוב על ידי חברות קבלן. במקרה שלקוח של חברת הקבלן מבקש להחליף את עובדת, על החברה למצוא לה תעסוקה חלופית באופן מיידי או לשלם לה משכורת כל זמן שהיא מחכה לפיתרון. במקרים שהגיעו אל העמותה נשים חיכו מעל חודש בבית לשיבוץ מחדש, ללא שכר, בזמן שהקבלן משך זמן או התעלם מהן.
במקרה של חברת הקבלן "קלורסטאר פרוייקטים בע"מ", החברה ידעה שהעובדת בהריון ולמרות זאת היא התבקשה לחכות עד שימצא לה מקום עבודה, ללא שכר. שלושה שבועות היא ישבה בבית, שרק התערבות העמותה החזירה אותה לעבוד.
פגיעות בזכויות ותק וביטוח רפואי מתרחשות לא מעט בעת העברת עובדות בין חברות קבלן משניות. כאשר חברות קבלן רציניות המועסקות על ידי גופים גדולים כמו רשויות מקומיות או משרדי ממשלה, מעסיקות בתוכן חברות קבלן משניות, בעת ההעברה של העובדים בין החברות, החברה המתחלפת לא דואגת לעדכן את הוותק הביטוחי והזכויות הסוציאליות של העובדות עבור חופשת לידה נפגעות מכך.
לטענת העמותה מצב כזה אינו מקרי ומדובר לרוב בהתנהלות מכוונת מצד החברות. "חברות הקבלן מתנהלות מולן כאילו הן חפצים שמעבירים מיד ליד", אומרת מלכה. "לפעמים קבלן עובד עם כמה חברות ואז הוא מזיז עובדות ביניהן לפי הצורך ולא דואג לעדכן את החברה בדבר הביטוח שלהן או הזכויות המגיעות להן. ככה חברות הקבלן עוסקות בשיטת מצליח, אם לא עולים עליהן אז יופי ואם תופסים אותן, אז הם יתקנו, אבל כנראה שחלק גדול מהמקרים אפילו לא מגיע אלינו".
"כל חודש אנחנו פותחים בין 30-50 תיקים בנושאי פגיעה בזכויות של עובדים פליטים ומבקשי מקלט ואם היה כוח אדם היינו פותחים מאה״
כך למשל במקרה של ד', שהועסקה על ידי חברת קבלן כעובדת ניקיון בבית ספר, שבעקבות המלחמה והשבתת מערכת החינוך, נאלצה לחכות כמעט חודשים עד שימצא עבורה מקום עבודה חדש. אלא שבינתיים ד׳ כבר הספיקה ללדת, ומלבד שתי משכורות שלא קיבלה – גם כל הזכויות שהגיעו לה כאישה בהריון או לאחר לידה נמנעו ממנה. רק לאחר שהועבר הנושא לממונה על חוק עבודת נשים המקרה טופל.
המעסיקים מנצלים את המצב הרגיש
"כל חודש אנחנו פותחים בין 30-50 תיקים בנושאי פגיעה בזכויות של עובדים פליטים ומבקשי מקלט ואם היה כוח אדם היינו פותחים מאה. ווזה רק בתל אביב והסביבה הקרובה״, אומרת מלכה. לדברי העמותה הביקוש לסיוע במקרים של הפרת זכויות עובדים גדול, במיוחד באזור באר שבע ואילת בו נמצאים עובדים זרים רבים. על אף הרצון של העמותה לסייע, העומס , במיוחד בזמן המלחמה, חסר תקדים.
בחמישה מהמקרים של נשים בהריון הצליחו אנשי קו לעובד להתערב ולסייע, לעיתים הספיק מכתב חריף למעסיק בנושא והעניין טופל. ברוב המקרים נאלצת העמותה לערב את הממונה לחוק עבודת נשים הפותחת בחקירת המקרים, דבר שעלול למשוך את הטיפול מספר חודשים. בינתיים נאלצות העובדות להמתין בבית ולהפסיד ימי עבודה וכסף. "בהליך תקין הן אמורות להמשיך לעבוד עד שהמעסיק מקבל היתר לפיטורין, רוב הפעמים המעסיק בכלל לא מבקש היתר ולכן זה גורר את הזמן עוד יותר", אומרת מלכה.
"על אף שהחוק מוכר וברור לחברות הקבלן, הן מודעות לחולשתן של אוכלוסיית העובדים הזרים ומנצלות היטב את המצב הרגיש עוד יותר בזמן מלחמה כשדורכות על זכויותיהם", אומרת אסיה לדיזינסקיה, דוברת העמותה. עובדים פליטים או מבקשי מקלט לרוב אינם מדברים את השפה, לא מבינים את זכויותיהם או יודעים לקרוא תלוש משכורת. הם חסרי גב כלכלי ומפחדים לאבד את מקום עבודתם ולכן לא מתלוננים על תנאי העסקתם.
בכל הנוגע לזכויות של מבקשי מקלט, אין אכיפה יזומה מצד הרשויות, והעובדים, והעובדים, שבמרבית המקרים לא מכירים את החוק או את ארגוני הסיוע, נופלים בין הכיסאות. "ללא אכיפה מספרים המקרים האלו ימשיך לגדול". לדבריה, לפי כמות הפניות והזמן שדורש לחברות להגיב, ניתן לראות כי הן אינן חוששות לפגוע בזכויות העובדות, גם לא של נשים בהריון. "אם הם מרשים לעצמם להתעלם מהפניות שלנו הם כנראה יודעים שהם יכולים", אומרת לדיזינסקיה.
