# בול פגיעה

- Link: https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/
- Published: 2014-09-11T09:03:24+03:00
- Author: עינת פישביין

**צילום: אורי פינר**

"אתמול בלילה היתה לי שיחה עם אשתי", עוצר אבי שריאני את עגלת הדואר האדומה שלו מתחת
לעץ, "עלתה השאלה: מה נעשה? גם היא עובדת דואר, גם היא ארעית כבר הרבה שנים, שנינו 
עובדים נאמנים, נקשרנו למקום – מי יסתכל עלינו בחוץ? מה יקרה לנו עכשיו, בגיל 50, אם
ניזרק לרחוב?"

הוא לא מחכה לתשובה וממשיך לצעוד, עוצר את העגלה בכל בית, נכנס בשביל, עולה במדרגות
כשצריך, שולף צרור עבה מוחזק בגומייה, בודק היטב את התיבות, תוחב מעטפות, תופס בידית
העגלה וממשיך. צעדיו מהירים, קשה להדביק אותו, הוא מצייר ברגליו על מפת צפון תל אביב.
מסלול של פאקמן. השטח שלו הוא קובייה גדולה, שמתחילה במשטרה ונגמרת בירמיהו, והוא הולך
אתה שוב ושוב, מדרום לצפון ולהיפך, רחוב אחרי רחוב, במשך קילומטרים רבים. החום גובר,
אין מזגן ברחבי הקובייה, ההפסקות הן רק לצורך לגימת מים מבקבוק קטן, שהוא ממלא במשרדי
הנמענים.

"זו העגלה אחרי שעה", הוא מניח אותה פתאום, "קחי, נסי להזיז אותה". גם אחרי שהמפלס 
ירד בהרבה, העגלה הזאת עמוסה וכבדה. "יש כאלה שעושים את העבודה עם תיקים על הגב", אומר
שריאני, "אני לא מסוגל יותר. גם ככה אני מגיע הביתה מפורק, אחרי כל כך הרבה קילומטרים
ביום".

 צילומים: אורי פינר

הוא נאנח למראה תיבות ישנות, מוזנחות, עם פתקים מתקלפים, ומשבח את החדשות, מתקני דואר
כסופים שעומדים על רגל ליד דלתות הבניינים. "בואי תראי תיבה יפה ומסודרת", הוא קורא
ומציג אותה בגאווה, "המזל שאחרי כל כך הרבה שנים אני מכיר את האנשים כאן ומסתדר גם 
בלי שמות". תושבי האזור מברכים אותו כשהוא מגיע, כמכרים ותיקים. שריאני לא מוותר לאינטרקום
עיקש שאינו נענה ללחיצותיו ("אולי הוא מקולקל?"), עולה עד הדלת, דופק ומצלצל שלוש פעמים,
כדי לוודא שהאדם שאליו נשלח הדואר הרשום באמת לא בבית, מנסה לחסוך חובת ביקור בסניף–
שאינה תענוג לא לנמען ולא לפקידים העמוסים. דואר שנמסר ידנית מעלה על פניו חיוך שבע
רצון.

**אתה באמת אוהב את העבודה הזאת.**

"מאוד! אני אוהב לתת שירות, לקבל פידבקים מאנשים, אוהב לעשות את העבודה שלי כמו שצריך".

לדואר ישראל הגיע שריאני לפני 12 שנה, כמעט בן 40, ללא מקצוע או עבודה קבועה. חמש שנים
היה דוור עובד קבלן ואז התקבל כעובד ארעי, ומצא לדבריו בית וביטחון. דבורה אשתו נכנסה
לעבודה באחד הסניפים בדרום תל אביב שלוש שנים אחריו. רק כשנקלטו – מאחר שבהסכמים הקיבוציים
נקבע שאחרי חמש שנים כארעיים יקבלו קביעות – רכשו את ביתם ליד דרך הטייסים, שעליו הם
משלמים משכנתא גבוהה. רק אז, הוא אומר הם הרגישו  שהגיעו למשהו בחיים.

### העובדים הם לא הבעיה

היום, אחרי שנים של גאווה במדים האדומים, דבורה ואבי שריאני נמצאים ברשימת המועמדים
לקביעות שלא יקבלו אותה, ולטענתם גם תחת איומי פיטורין בשם "גמישות ניהולית". רגע לפני
שהגיעו לקביעות המיוחלת, מישהו שינה את הכללים.

במסגרת מו"מ בין ההסתדרות, משרד התקשורת, האוצר והנהלת הדואר על הסכם הבראה סוכם על
פיטורי 1,200 מבין עובדי הדואר, בתנאי פרישה טובים, אבל לפני שבועיים הכל התפוצץ. עובדי
הדואר טוענים שההנהלה הודיעה להם שלא תסתפק בזאת והיא מתכוונת לפטר גם את יותר מ-1,500
העובדים הארעיים הזכאים לקביעות – ביניהם משפחת שריאני – ולהביא תחתיהם עובדי קבלן.

בהנהלה משוכנעים שעובדי הדואר בגיבוי ההסתדרות עושים על גבה ספין והפגנת שרירים. הגמישות
הניהולית הנדרשת, מסבירים שם, משמעותה באמת אי מתן קביעות לארעיים, אבל הם אינם מועמדים
לפיטורין. היום יוצאים אלפים מעובדי המדינה להפגין יחד עם עובדי הדואר, בצעדה ממוזיאון
תל אביב ועד לקריית הממשלה.

![](/sites/default/files/s-2026.jpg)

דואר ישראל היא חברה ממשלתית הנתונה במשבר קשה, שמבקר המדינה נדרש לו [בדו"ח ב-2013](http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_113/6ced95a0-975d-4d56-a07a-41be21958a0a/125-post.pdf).
גם מי שהעדיפו לקרוא בדו"ח [ביקורת על עלות השכר הגבוהה](http://www.themarker.com/news/mevaker/1.2141403)
בחברה ביחס להכנסותיה, לא יכלו להתעלם מהדברים הקשים של המבקר יוסף שפירא על [הדרך שבה דרדרו משרדי האוצר והתקשורת](http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3614384,00.html)
את חברת הדואר למצבה הקשה.

פתיחת השוק לתחרות היתה תחרותית בצורה מאוד חלקית ופגעה בדואר ישראל. תעריפיו נותרו
מוגבלים בחוק, ומתחריו יכלו להוריד אותם כמה שרצו וכך לזכות במכרזים. המתחרים גם הוגבלו
לעבודה באזורים האטרקטיביים שבין גדרה לחדרה, בעוד הדואר מחויב לשרת את כל הארץ, שירותים
רווחיים הרבה פחות. המדינה לא איפשרה לדואר לממש את הפוטנציאל שלו, למשל על ידי פיתוח
ומתן אפשרויות פעולה לבנק הדואר (שעד היום משמש לא יותר מקופת ברזל אדומה). הנהלת החברה
מצדה כשלה בפיתוחה ובעמידה ביעדים. והעובדים? ובכן, הם דווקא לא הבעיה שמעלה המבקר,
גם אם הוא מציין שעלות שכרם גבוהה ביחס למצבה הכושל של החברה.

מבחינת שכר, הדואר אינה חברת חשמל ולא הנמלים. בחברה יש כ- 7,000 עובדים, קבועים וארעיים,
ועוד כ-300 עובדי קבלן. השכר הממוצע הוא כ-9,000 שקלים. השכר הגבוה (לא כולל משכורות
הנהלה כמובן) עומד על כ-20 אלף שקלים ברוטו, אותו משתכרים כמה מאות עובדים בעלי ותק
גבוה ובתפקידים בכירים), והנמוך הוא סביב שכר המינימום. מרבית העובדים חיים בזכות השעות
הנוספות, ונזקקים להשלמת הכנסה לשכר המינימום כשאין מספיק שעות.

לאחר המשבר הקשה שבו נפתחה השנה ושביתה גדולה של עובדי הדואר, הוסכם שהחברה חייבת לעבור
התייעלות וב-1 ביוני נפתח מו"מ בהשתתפות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. העובדים הסכימו
לתוכנית הבראה קשה שכוללת ויתור על 5 אחוז משכרם, פיטורי 1,200 עובדים (רובם מקבלי 
שכר יחסית גבוה, בתנאי פרישה טובים), חלוקת דואר בשעות אחר הצהרים, פתיחת סניפים עד
הערב ועוד צעדים. נראה היה שהדואר יוצא לדרך חדשה.

[לא מחכים יותר לדוור- לצפיה בגלריית הצילומים המלאה הקליקו כאן](http://www.ha-makom.co.il/gallery/uri-pinner-doar-israel)

![](/sites/default/files/s-1991.jpg)

"לפני שבועיים הגענו לחתימה על הסכם והתינוק עמד לצאת", מספר שמעון פרג'ון, יו"ר ועד
העובדים הארצי, "אבל אז בא משרד האוצר ויחד עם ההנהלה אמרו 'תעצרו'. עכשיו רוצים לזרוק
אותנו הביתה – הם קראו לזה 'גמישות ניהולית', כי אין להם גמישות מספיקה, אני קורא לזה
שוק עבדים – מעבר לכל מה שהסכמנו, לפטר עוד 1,500 עובדים ולהביא במקומם עובדי קבלן.
אלה עובדים שעל פי ההסכמים הקיבוציים הם עובדים קבועים מזמן, אבל הם לא קיבלו קביעות,
למרות שיש חלופת מכתבים כבר שנה וחצי ביני לבין המנכ"ל, שאני אומר בה שאם הוא לא נותן
קביעות אנחנו רואים בהם קבועים לכל דבר ועניין. הגזרה של לזרוק הביתה 1,500 עובדים 
היא לא כי הם לא טובים, לא כי לא צריך אותם, הם מסורים וצריך אותם מאוד, אלא כדי להביא
עובדי קבלן, ועם זה כבר אי אפשר לחיות".

"הטענה של ארגון העובדים וההסתדרות כאילו יש בכוונתנו לפטר עוד 1500 עובדים, אינה נכונה",
אומרת מיה אבישי, דוברת הדואר, "מדובר על דרישה של ארגון העובדים וההסתדרות להפוך 1500
עובדים מעובדים זמניים לקבועים. המשמעות של קבלת דרישה זו היא להעלות את שיעור הקבועים
בחברה מ- 60 אחוז ל- 90 אחוז. אנחנו מעוניינים להותיר את היחס על כנו. אף חברה תפעולית–
עסקית, המתמודדת בשוק תחרותי ומשתנה, לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו אין באפשרותה לנהל
את החברה ולהתאים את עצמה לשינויים בתחום. יש לזכור כי תחום העיסוק המרכזי של החברה–
הדואר, נמצא בדעיכה מתמדת ונראה כי זו רק שאלה של זמן מתי ידעך לחלוטין. כאשר העסק 
המרכזי של חברה נראה כזמני ביותר, אין זה הגיוני להעלות את שיעור הקבועים בה".

### הדואר לא בא היום

בצעד ראשון, כנראה הכי קל, השביתו העובדים את שירותי הדואר הנע. מדובר בשריד חינני 
במיוחד מהעבר, "הדואר בא היום באוטו האדום" המקורי: רכב גדול שהוא סניף נייד ונותן 
שירותי דואר בפריפריה. הדוורים הנעים הם היחידים שנותנים שירותים במקומות שמתחרי הדואר
אינם מתקרבים אליהם, וגם הבנקים ממעטים לפתוח בהם סניפים: מושבים, קיבוצים ויישובים
מרוחקים, התנחלויות מעבר לקו הירוק וכפרים ערביים.

"השבתנו כי זה שירות שאנחנו מפסידים בו כסף מטבע הדברים", אומר פרג'ון, "עשינו אותו
תמיד מתוך גאווה שדואר ישראל נותן שירות לכל עם ישראל, אבל כשהמדינה אומרת לעובדים 
שלנו לכו הביתה – אנחנו גם צריכים להגיד משהו". אז כבר שמונה ימים שמתנחלים, ערבים 
ותושבי הפריפריה (המועצות האזוריות של צפון הנגב והגלבוע למשל) אינם מקבלים דואר ולא
שירותי בנק הדואר. לא שזה הפריע למישהו חוץ מהם (דיווחים על כך התפרסמו בעיקר באתרים
דתיים, חרדיים ומתנחליים).

אבישי, דוברת הדואר: "לצערנו, ארגון העובדים וההסתדרות החליטו על שביתה של קווי הדואר
הנע. אנו מצרים על כך שארגון העובדים בחר לפגוע דווקא באוכלוסיות שאין להן חלופות שירות
קרובות אחרות. אנו מקווים שארגון העובדים וההסתדרות יתעשתו ויחדלו מיד מהפגיעה הבלתי
מידתית והמפלה בתושבי הפריפריה, אשר דווקא לתמיכתם אנו זקוקים במאבק להוכחת הצורך בקיום
דואר ישראל".

**זה צעד לא מוצלח, אבל אתם בעצם מפרים כאן הסכמים קיבוציים**

אבישי: "נושא הקביעות בדואר צריך לעבור שינוי יסודי. זהו אחד הגורמים המרכזיים למצבו
הכלכלי של הדואר – העדר אפשרות להתאים את כח האדם לתמורות בשוק. לכן הצענו שתי חלופות–
שינוי מנגנון הקביעות כך שניתן יהיה לנייד עובדים או לסיים העסקה בשל אי התאמה, או 
הארכת הארעיות. שתי האפשרויות נדחו על ידי נציגות העובדים. קביעות בדואר אינה אוטומטית,
ולכן עובדים שעברו 5 שנים אינם קבועים. הוועד מודע לכך והסכים להמשך העסקה ללא קביעות".

![](/sites/default/files/s-2077.jpg)

מוועד עובדי הדואר נמסר בתגובה לכך כי "ההנהלה ומשרד האוצר מנסים להסתיר את נסיונם 
לפטר 1,500 עובדים ולהחליפם בעובדי קבלן, אבל הדברים נאמרו באופן מפורש במו"מ".

"אתה הולך כאן בשיא של החום ובגשם, בכל מצב ובכל שעה", שריאני ממשיך לצעוד, "אני רואה
את הצעירים שמגיעים לפעמים, וזה לא אותו דבר. מוסר העבודה שלהם… אנחנו נותנים את הנשמה".
מעל אחת מהתיבות החביבות עליו הוא מוצא ערימה של דברי דואר שמחלקת חברה פרטית, מאלו
שזכו במכרזי הענק לחלוקת דואר (למשל של חברת חשמל, חלק מהבנקים ואחד גדול במיוחד של
הבחירות לכנסת(. "אם הם לא מוצאים שם על התיבה, הם פשוט משאירים את זה כאן", הוא כועס,"
אצלי אין דבר כזה, מכתב בלי נמען. לא מצאתי? זה חוזר לדואר ואני אמשיך לנסות. תראי 
איך זרקו כאן ערימה של מכתבים".

שריאני מספר שדבורה אשתו משתכרת על שלושת-רבעי משרה במיון הדואר בין 3,500 ל-4,000 
שקלים. הוא מגיע, במקרה הטוב ועם הרבה שעות נוספות, ל-7,000 שקלים בחודש. הבסיס שלו
הוא 2,200 שקלים, וכל שקל נוסף מושג בעוד שעות של צעידה, החלפת חברים חולים, עבודה 
שמתחילה מוקדם בבוקר ולפעמים נגמרת רק בערב.

"אם הייתי מרוויח 12-10 אלף, אולי היה להם מה להגיד עלינו", הוא אומר, "אבל על הסכומים
האלה? כששנינו יחד בקושי עוברים את ה-10? כל איזה תקופה אנחנו נכנסים למינוס של 20-
15 אלף שקל ואני לוקח הלוואות. גם מהבנק ואני מתבייש להגיד – גם ההורים עוזרים. אין
מה לעשות. אני בן אדם בן יותר מחמישים, אבא לשני ילדים גדולים, עובד, וההורים עוזרים.
באילו סכומים הם רוצים שאנשים יעבדו?"

### 22 קילומטר ביום

"הנה הזמבורות, שם זה השקית של המשרוקיות, והנה הדגלים", עופר עטיה, יו"ר ועד הדוורים(
גם של תל אביב וגם הארצי), פותח שקיות ניילון גדולות שמונחות ליד הקיר בחדרו, ומניף
דגל גדול של דואר ישראל. "הכל מוכן, ברבע לתשע כל הדוורים מניחים את העגלות ומגיעים
להפגין".

שיראני הגיע לעבודה הבוקר בשלוש לפנות בוקר, וכבר בארבע הסניף המה עשרות עובדים, כולם
ממיינים את הדואר לאזורים שלהם ומכינים אותו בחבילות, כדי לצאת לחלוקה מוקדם ולהגיע
להפגנה. שיראני מחלק היום גם באזור רכבת מרכז, מחליף חבר שחלה. "אבי הוא מקצוען", מחבק
את כתפיו עטיה.

![](/sites/default/files/s-2035.jpg)

"את מסתכלת כאן על מקצוענים", עטיה אומר מול הכוורות ההולכים ומתמלאות, "זה נראה מקצוע
פשוט? דוור חדש, שלושה ארבעה חודשים לוקח לו ללמוד אזור, הוא עובד בהתחלה 13-12 שעות
ביום, וגם אז עושה בלגן. יש לי פה דוורים של 20 שנה. תראי את אושרי, הדוור של שכונת
עזרא, הארגזים והתקווה. הוא בנה לתושבים את התיבות דואר שלהם. זה דוור שהולך 22 קילומטר
ביום בלי מדרכות. בחורף צריך אוניה להגיע לשם. אפילו חשבתי להביא לו טרקטורון, אושרי,
כמה אחוז מסירת רישומים (דואר רשום – ע"פ) יש לך?"

"90 אחוז", עונה לו האיש, "אני לא עוצר לפני זה".

עטיה קורא לצ'ינו, לשעבר כוכב "פרויקט ווי" ובשלוש השנים האחרונות דוור גאה. "תראי 
אותו, עשינו ממנו בן אדם", הוא טופח על כתפו, וצ'ינו שולף משקפי שמש עם מראה, למרות
ששש בבוקר והוא בתוך חדר הדואר, כדי להצטלם.

![](/sites/default/files/s-2058.jpg)

אף אחד לא יכחיש, אפילו לא בסניף המרכזי, שסניפי הדואר ברובם הם מקור סבל לאזרחים, 
ושיש בהם בעיית שירות גדולה. "יש בעיה עם החבילות", אומר עטייה, "הם אומרים שזזנו קדימה
ואין יותר דואר? זה נכון שהמכתבים ירדו, אנחנו לא בורחים מזה, אבל באותו זמן כמות החבילות
עלתה במאות אחוזים, כי כולם קונים ב- eBay וזה עובר דרכנו. פתחנו כאן אגף חדש לחבילות,
אימפריה. גם כמות המכתבים הרשומים עלתה במשהו כמו 10 אחוז. פעם זה היה נדיר, היום אנשים
רוצים לדעת שהדואר ששלחו הגיע.

"כל דוור סוחב כל יום עשרות חבילות של קניות באינטרנט, ועולה לדירות להביא מכתבים רשומים.
זה הציל את הדואר, אבל החבילות הגדולות ממלאות את הסניפים, והעומס גדל. יש דרך לפתור
את זה, רק שיתנו לנו להתייעל באמת, ולא על חשבון הדוורים. אלה אנשים שרוצים רק לעבוד,
רצים לקחת שעות נוספות ממישהו שלא בא, הכי פוחדים להיות חולים, כי הלכה לך המשכורת.
הפנסיה שלהם, אם יפוטרו, היא טרגדיה, כי היא מחושבת לפי משכורת בסיס שלא מגרדת את המינימום".

"אין כמו העבודה הזאת בעולם", שיראני גמר להכין את העגלה שלו, היא כמעט עולה על גדותיה
וקשה להזיז אותה מהכובד, "אני מתחיל היום בארלוזרוב ומשם מגיע ברבע לתשע לשאול המלך.
תשמור לי משרוקית".

### שתף

 * [  X ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/?share=twitter)
 * [  פייסבוק ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/?share=facebook)
 * [  Reddit ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/?share=reddit)
 * [  Telegram ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/?share=telegram)
 * [  WhatsApp ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/?share=jetpack-whatsapp)
 * [  הדפס ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/#print?share=print)
 * [  דואר אלקטרוני ](https://www.ha-makom.co.il/fishbain-rashut-hadoar/?subject=%5B%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA%5D%20%D7%91%D7%95%D7%9C%20%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94&body=https%3A%2F%2Fwww.ha-makom.co.il%2Ffishbain-rashut-hadoar%2F&share=email)

### אהבתי

אהבתי טוען...