וזהו סוף החדשות

נולדה בבת ים, גדלה ברעננה ובאבן-יהודה. עיתונאית. חייבת לשאול אנשים איפה הבית שלהם, וכבר לא אכפת לה שכמה שהיא מציקה, רוב הזמן היא נשארת בלי תשובות.

וזהו סוף החדשות

עינת פישביין
"אל תוותר להם", דרש מברוורמן שמואל ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת נגב, כשכדור השלג התחיל להתגלגל הפוך, "שתי החברות הקטנות האלה, 'הוט' ו'יס', יכולות לממן 12 מיליון שקל". "אולי תממן את זה מכיסך?", צעק עליו הרצל עוזר, מנכ"ל "הוט". "אתם אף פעם לא הגעתם לפריפריה", אמר לו ריפמן, מוציא מה שנראה כתסכול ארוך שנים. "אתה חוצפן!" צרח עוזר, והסמנכ"לית המתחרה שלו, מיכל רפאלי כדורי, צעקה שאין נקודה בארץ ש"יס" לא מגיעה אליה, כלומר משדרת לה, כלומר שואבת ממנה כסף. "אפילו במוצבים בחרמון!"

הקרב על החדשות המקומיות נחל כישלון וכל מה שמרגיש חיים הר-זהב, יו"ר ועד העיתונאים הוא ריק. והלחץ ההוא בזווית העין

שישה רגעים:

1. אם הרגע העצוב היה היציאה מחדר הוועדה - ראשי ועד החדשות המקומיות מוטלים על ספת כנסת חומה כשחבריהם עוברים אחד אחד, מחבקים אותם ואומרים להם תודה, גם אם זה הסוף – הרגע המצחיק היה בערך חצי שעה קודם לכן, בתוך החדר. היה זה הרגע שבו חולקה הארץ, מחדש, רק שהפעם לא בין יהודים לערבים ולא בידי האו"ם, אלא בין "הוט" ל"יס", בידי חברי כנסת ויועצים משפטיים.

2. "מי רוצה את הצפון?" צעק חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה. "נו, למי הולך הדרום?", החרתה-החזיקה אחריו אחת היועצות המשפטיות, ובעוד מנכ"לי "יס" ו"הוט" חוככים בדעתם – אולי תוהים איפה הצימרים נוחים יותר – אפשר היה להבחין ברגע המדויק שבו הופכת פארסה לקומדיה, מעוררת רק צחוק טהור, נטול דאגות, משחרר. לא שמישהו צחק, בכל זאת היו שם כמה עשרות אנשים שהדאחקה היתה על חשבונם ושמאתמול בלילה אין להם לא עבודה ולא פרנסה, אבל בכל זאת היה מצחיק.

ישיבת ועדת הכלכלה ננעלה בחטף בשבוע שעבר והתכנסה מחדש ביום שני השבוע, יממה לפני שייגמר החוזה להפעלת החדשות המקומיות, יפסיקו לשדר את המהדורות ופיטורי 70 העובדים ייכנסו לתוקף. אחרי חודשים של דיונים נדחקו כל הצדדים לחריץ הזה של הרגע האחרון, שבו היתה אמורה להתקבל ההחלטה על גורלם של העובדים ועל עתיד השידור הציבורי המקומי מהפריפריה: האם "הוט" ו"יס", הנאבקות נגד הרעיון בכל כוחן, יחויבו לשלם 18 מיליון שקלים כדי להפיק ולשדר את החדשות המקומיות, כפי שהתחייב ברוורמן להעביר בחוק?

גילוי נאות כבר עשיתי, עכשיו אני רוצה לענות לשאלות וטענות רבות ששמעתי בשבוע החולף, בפייסבוק ובעולם האמיתי: למה צריך חדשות מקומיות? זה לא גוף שאבד עליו הכלח? ניסיון להחיות דבר שעבר זמנו, כדי לסדר עבודה ל-70 אנשים, מספר מכאיב אך זעום ביחד לממדי הפיטורים שהיו ויהיו במשק? ולמה המדינה צריכה לממן את זה? ומילא המדינה, למה שני המסכנים האלה, "הוט" ו"יס", שהמיתון והמשבר בענף התקשורת לא פסחו עליהם, נפל עליהם פתאום תיק של 18 מיליון שקלים? בקיצור, למה לא לתת לחדשות המקומיות למות מיתת נשיקה, ולעיתונאים למצוא את דרכם בשוק העבודה האכזרי, בדיוק כמו כל השאר - אלה ששם ואלה שעוד יצטרפו?

שאלות מצוינות. התשובה מורכבת, אבל בקצרה: החדשות המקומיות הן חלק מהשידור הציבורי, שכשם שאי אפשר להתווכח על המצב הנוראי שבו נמצאים חלקים אחרים ממנו – ע"ע רשות השידור – כך אי אפשר להתווכח על נחיצותו. מגיע לנו שידור ציבורי כי אחרת נאכל ריאליטי לנצח. את השידור הציבורי צריכה לממן המדינה, וחבל שאינה מוצאת דרך אלגנטית יותר לעשות זאת מאשר באמצעות חברות הפקה שגוזרות קופונים. גם להפיל את זה על הכבלים והלוויין הוא צעד מעורר אי נוחות, במיוחד בעולם שבו אמצעי השידור התרחבו, ואפשר לשדר את החדשות גם באינטרנט. אבל לא רק - בוועדה שמעתי מאיש שטח על הקשישים היושבים בבתיהם ביישובים קטנים, בדרום ובצפון, ומצפים למהדורה המקומית בטלוויזיה. אנשים מוזרים, שיותר מעניין אותם מה קרה במקום שהם חיים בו מאשר מי הודח מה"אקס פקטור" (בהנחה שזו תוכנית שמדיחים בה).

אפשר לעשות רגולציה ולחייב עוד גופי שידור, אפשר לאלץ את האוצר לממן את השידור הציבורי (נכון, על חשבון כולנו. אבל גם למען כולנו), אפשר לקחת את הסכום מהחשבון המנופח של רשות השידור או להקצות לכך חלק מתקציב הטלוויזיה החינוכית (שמממן משרד החינוך). דבר אחד בטוח, אחרי שתי ישיבות סוערות ואינספור דיונים בפורומים שונים, ברור שגם אם רוצים לעשות שינוי מהותי בחדשות המקומיות, כמו שאמר אחד העם: "לא זה הדרך".

3. היו גם רגעי קסם: למשל, הרגע שבו 18 מיליון שקלים לשנה – הסכום הדרוש להפעלת חדשות מקומיות ראויות ברחבי ישראל (המאוחדת) – התגלגל במורד השטיח מקיר לקיר, קטן ל-15, צומצם ל-12, עוגל ל-10 מיליון, ובלהטוט מרהיב נחתך בדיוק באמצע, עד שהסכום שאושר היה 5 מיליון שקלים. לא שקל יותר. וגם זה רק לשנתיים, אחרי זה – אללה אכבר. מתברר שכסף הוא כמו כדור שלג, רק להיפך.

4. רגעי זעם היו הרבה. שמואל ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת נגב, הגיע כדי לתמוך בשידור מקומי בדרום המוזנח תקשורתית, וכמוהו עשו אילן שוחט ואלי ברדה, ראשי העיריות של צפת ומגדל העמק. "אל תוותר להם", דרש ריפמן מברוורמן כשכדור השלג התחיל להתגלגל הפוך, "שתי החברות הקטנות האלה, 'הוט' ו'יס', יכולות לממן 12 מיליון שקל". "אולי תממן את זה מכיסך?", צעק עליו הרצל עוזר, מנכ"ל "הוט". "אתם אף פעם לא הגעתם לפריפריה", אמר לו ריפמן, מוציא מה שנראה כתסכול ארוך שנים. "אתה חוצפן!" צרח עוזר, והסמנכ"לית המתחרה שלו, מיכל רפאלי כדורי, צעקה שאין נקודה בארץ ש"יס" לא מגיעה אליה, כלומר משדרת לה, כלומר שואבת ממנה כסף, "אפילו במוצבים בחרמון!"

5. רוצים רומנטיקה? קחו את חברי הכנסת איתן כבל ונחמן שי מתחבקים עם חיים סלוצקי והרצל עוזר, קברניטי השידור בכבלים, כששני הראשונים עוזבים את הישיבה בדרכם למליאה. חיבוקים אמיצים, של אנשים שעברו יחד כמה דברים.

6. שמחה לאיד? ח"כ אריאל אטיאס מש"ס, פעם שר שיכון, מגלגל שוב ושוב את השם "יאיר לפיד" על לשונו בהנאה, ומטיח אותו בפני עובדי החדשות: "שיאיר לפיד, שר אוצר שבא מהטלוויזיה, שהביא 19 מנדטים מהט-ל-וויז-יה, שהוא יסגור ערוץ טלוויזיה? שהוא ישלם!"

קיצורו של דבר, החברים מ"הוט" ומ"יס" הסכימו בפרצוף חמוץ לממן 5 מיליון שקלים ביחד (לא בלי להתווכח מי ישלם יותר ולמי, ומה יעשו בכסף – ויכוח שהזכיר שני חתלתולים רבים על כדור צמר, נושכים ומתגפפים והופכים לגוף צמרירי אחד). איש לא יודע מה הם מתכוונים לעשות ב-5 מיליון האלה, יחד או בנפרד, מועצת הכבלים והלווין תקבע מה בדיוק לעשות אתם, אבל חלוקת הארץ בוטלה, היועצת המשפטית של הוועדה נשלחה לכתוב חוק שהיא לא מבינה מה הוא אומר, וברוורמן הבטיח להשיג עוד 5 מיליון שקלים למימון מהאוצר, כדי שהחדשות יופעלו ב-10 מיליון שקלים. זה אחרי שהוא הבטיח פומבית לאוצר שלא יידרש לשלם שקל, כי הוא ייקח הכל מהכבלים והלווין - אבל זה היה ביום אחר.

לסיכום: יש 5 מיליון שקלים, לשנתיים בלבד, בלי שום התחייבות לעובדים המפוטרים (חוץ מההתחייבות שהרצל עוזר צעק להם בישיבה: שהם בחיים כבר לא יעבדו אצלו). החדשות אמורות להתחיל לפעול מחדש ב-1 באפריל. בחיי, זאת לא מתיחה. זה מה שברוורמן אמר.

תגובות לוזהו סוף החדשות

תגובות לוזהו סוף החדשות

עזרו לנו להמשיך לעשות כאן עיתונות. עשו לנו לייק או שייר או ציוץ והכי טוב - הכל ביחד

x