"זה אבא שלי. אני רוצה שהוא יהיה בבר מצווה שלי"

צילום אילוסטרציה מתוך הסרט ״לך תחיה ותהיה״. באדיבות טרנספקס סרטים בע״מ.

"זה אבא שלי. אני רוצה שהוא יהיה בבר מצווה שלי"

המדינה מטרטרת משפחה אתיופית המבקשת להתאחד בישראל ליומיים, לכבוד בר המצווה של הבן. שנים קודם לכן, הם טוענים, דרשו מהם להתגרש כדי שהאם היהודיה תוכל להגר לישראל

"ביקשתי שייתנו לו לבוא, אבל הם מזלזלים. אין לי זמן", מספרת למלם טרקין בקושי מסוים - קשה לה בעברית. אני נפגש אתה ועם בנה, טדי, לפנות ערב בבניין כלל בירושלים; יושבים על ספסל אבן בחלל הגדול והריק. טדי עוזר לתרגם את שאלותיי ולמלם עונה בשקט. הבניין מכוער ואפלולי, נטוש כמעט לגמרי וקר. בתי העסק המעטים נסגרים, ולמלם ממהרת לעבודת הערב שלה. הלוקיישן הופך את הסיטואציה מכמירת הלב למדכאת.

"זה אבא שלי. אני רוצה שהוא יהיה בבר מצווה שלי", אומר טדי טדסה. "זה עוד שבועיים ועוד אין לו אישור לבוא לארץ". טדי נולד באתיופיה ועלה לארץ לפני 11 שנה עם אמו ואחיו הגדול. האב פיסהה, שאינו יהודי, נשאר באתיופיה בנפרד ממשפחתו. הקשר עם האב היה רופף לזמן מה, אבל התחזק בזכות האינטרנט. ב-2011 נסעו האם ושני בניה לאתיופיה ושהו עם האב בגונדר למשך כחודש.

כשחזרו לארץ נשארו בקשר יום-יומי. לדברי למלם, טדי ואביו מדברים כל יום בווייבר, במסנג'ר או בטלפון.

"לפני סוכות הלכתי למשרד הפנים בירושלים", היא אומרת. הלכתי לעורך דין, פגשתי אותו שלוש שעות, הלכתי אתו למשרד הפנים, אין תשובה, אתמול הלכתי אתו שוב, אין תשובה, הלכתי פעמיים לבד, אין תשובה. אני בוכה, קשה לי לבד. 11 שנים".

בניין כלל, המקום בו נערכה הפגישה. למלם וטדי ביקשו לא להצטלם

מתי לאחרונה דיברתם בטלפון

לפני כחודשיים התחילה למלם את התהליכים הנדרשים לבקשת אשרת תייר לפיסהה, כדי שיוכל להיות בבר מצווה של טדי. בשונה מתיירים מאירופה או מאמריקה, רשימת המסמכים והאישורים הנדרשת מתיירים ממדינות מסוימות באפריקה ארוכה ומורכבת, כדי לסנן מהגרי עבודה שמתכוונים להישאר בארץ בצורה לא חוקית לאחר תום תקופת השהייה שקיבלו. תייר מאתיופיה אינו יכול לגשת סתם כך לקונסוליה ולבקש אשרה, אלא נדרש להראות בקשת אשרה מהארץ. עם זאת, רשימת הדרישות שהציב משרד הפנים ללמלם מעידה על אטימות והתעלמות ממצב אנושי פשוט.

טקס בר המצווה מתוכנן ל-3 בדצמבר. עד כה הערימה המדינה מכשולים וקשיים על למלם וטדי, המועד מתקרב והסיכויים לקבלת האישור אוזלים.

המקרה הגיע לאוזניו של פעיל מרכזי במאבק להעלאת יהודי אתיופיה, שמכיר את האב שנים ונפגש אתו כמה פעמים בסיוריו בגונדר. הוא גם פגש את כל המשפחה בביקורה בגונדר ב-2011.

הפעיל מעיד כי פיסהה הוא איש משכיל ועשיר, קבלן בנייה של פרויקטים גדולים בצפון אתיופיה. כששמע על העיכוב בקבלת אשרת הכניסה, נפגש עמו פעם נוספת בגונדר וקיבל ממנו ספר פרויקטים עבה - הוכחה לרשויות משרד הפנים בישראל על מעמדו הכלכלי.

כשחזר הפעיל לארץ, הוא הפנה את הטיפול במקרה לעו"ד שמואל שנהר, שהגיש בשם למלם וטדי בקשה נוספת לאשרת תייר, בצירוף הספר שהגיע מאתיופיה והמסמכים הנדרשים: טופס בקשה, התחייבות האם שהאב מגיע רק לבר מצווה, הזמנה מודפסת לבר מצווה, ייפוי כוח והבהרות נוספות.

עוד באותו יום נדחתה הבקשה והאם התבקשה להמציא למשרד הפנים תעודת גירושים מאומתת ומתורגמת, אישור על מצבו האישי של האב, אישור על עיסוקו, אישור בנק על הכנסותיו והוכחות לקשר בינו לבין בנו בדמות פירוט שיחות טלפון, שליחת מתנות, שליחת כסף, והוכחות למפגשים ביניהם.

"אחרי הביקור בגונדר הוא (האב. י"ה) נתן לו 150 דולר מתנה", אומרת למלם, "טדי קנה עם הכסף תיק. אמרתי להם (לאנשי משרד הפנים. י"ה) והם מזלזלים בסיפור הזה".

בערעור על ההחלטה שלא לאשר לאב אשרת תייר עד שיומצאו מסמכים נוספים, כותב עו"ד שנהר: "אינני מבין מדוע יש להמציא תעודת גירושים של האב… מה משנה מעמדו האישי לעניין בקשתו לבקר את בנו בעת חגיגת הבר מצווה של הבן… ממתי מצבו האישי של אדם קשורים לבקשתו לקבל אשרת תייר".

במכתב מציין עו"ד שנהר שבתיק של האם במשרד הפנים יש מסמך באמהרית, חתום בידי אחד מזקני העדה, שלהם מעמד כשל שופטים,  נכתב כי ההורים גרושים. הוא מספר על המפגש בין הפעיל לאב ומביא מכתב המלצה מהפעיל ואישור שהוא מכיר את המשפחה ואת סיפורה.

רוצה לעלות? תתגרשי

"כשהיינו חיים באתיופיה קיבלתי מישראל פקס לי ולשני ילדים", מספרת למלם. בפקס, שהוא האישור הרשמי לעלות לארץ, לא אישרו לבעלה לעלות. מטבע הדברים היא לא רצתה לעלות בלעדיו, וביקשה אישור גם בעבורו. "חיכיתי שנתיים וארבעה חודשים", היא אומרת, "בסוף עליתי בלעדיו. היינו נשואים אבל אמרו לי את לא הולכת לישראל אם את לא מתגרשת, בסוף גירשו אותי כי רציתי לעלות".

את הסיפור על הגירושים הכפויים מכיר פעיל העלייה מבלי להכיר את המקרה הספציפי לפרטי פרטיו. הוא מאשר ששמע על לא מעט מקרים שבהם כפו על זוגות מעורבים מאתיופיה להתגרש, כדי שהיהודים שביניהם יוכלו לעלות.

מה שהתחיל כמקרה של טרטור של אב שהמדינה מסרבת לאפשר לו להגיע לטקס בר המצווה של בנו, מסתעף לסיפור על עוול חמור ובסיסי.

בשיחת טלפון לגונדר מאשר פיסהה את דבריה של למלם. "כשרצינו לעלות הגיע אישור רק לה ולשני הילדים. הם אמרו לה שהיא חייבת להתגרש ממני כי אני לא יהודי. היא לא תוכל לעלות בלי זה. היא לא רצתה לעזוב אותי וניסתה לבקש לי אישור, אבל ככה עבר הזמן והיא קיבלה אותה תשובה - תתגרשי או שתישארי פה", הוא אומר.

"בינתיים הילד היה חולה והיה ברור שהוא לא ישרוד את התנאים של מחנה מעבר באדיס אבבה, אז לא היתה לה ברירה, היא היתה צריכה להחליט בין החיים שלו לנישואים שלנו והתגרשנו".

ההזמנה לבר המצווה של טדי

פעיל העלייה מספר שאישורי העלייה הם נושא כאוב. כל אישור טעון בקשה מצד המשפחה בארץ, לוקח שנים וכשהוא מגיע – הוא לא תמיד רלוונטי. הפעיל מספר על זוג עם שלושה ילדים שהגיש בקשה לעלות. עד שהאישור הגיע אחת הבנות התחתנה והולידה ילד. האישור שהגיע היה רק לה ולא לבעלה ולתינוק - הם עדיין תקועים באתיופיה. משיחות שניהלתי בימים האחרונים עם פעילים במאבק להעלאת עולי אתיופיה עולות טענות דומות למקרים שבהם עלייה הותנתה בגירושים ובפירוק המשפחה.

"כל התהליכים האלה ארוכים ומייגעים", מוסיף הפעיל. "העולים מאתיופיה לא מכירים את המערכת והם סבלניים מדי ושקטים. ישראלי ישר היה רץ לעורך דין ומטפל בזה במהירות. הם לא מבינים כשמושכים אותם, הם מתביישים. לפעמים הם לא משיגים את העורך דין הנכון, אם בכלל יש להם כסף לעורך דין.

"המקרה של טדסה לא מסובך כל כך. האבא לא יהודי וחי בגונדר, אבל רוצה לבוא לבר מצווה של הילד. זה נראה לי בסיסי שייתנו לילד לשמוח עם אביו ביום החשוב הזה. אני לא מבין למה מערימים כאלה קשיים".

"מאז ועד היום לא התחתנתי שוב ואין לי ילדים אחרים", אומר טדסה. "ברור שאני רוצה לחיות עם המשפחה שלי, שאני מתגעגע אליהם והייתי שמח לעלות אתם לארץ, אבל אני כרגע מסתפק רק בהגעה לבר מצווה, אפילו ליומיים. חשבתי לבוא לחודש-חודשיים, אבל אני מוכן לבוא ליומיים".

עד 2008 נאבקה למלם להעלות את טדסה לארץ, אבל התיק נסגר עם תשובה שלילית ומאז לא טיפלה בו. גם היום היא מייחלת לאפשרות שיותר לו לעלות לארץ ולחיות אתה ועם הילדים. "כל השנים ביקשנו להביא אותו לארץ ולא מסכימים. הם מזלזלים בנו", היא אומרת. "אבל עכשיו הכי חשוב שייתנו לו לבוא מהר. אין זמן. זה עוד שבועיים".

הבוקר התקבל מכתב תשובה ממשרד הפנים לערעור של עו"ד שנהר. מכתב התשובה מטעה. לכאורה מאשרת המדינה לאב לקבל אשרת תייר - שמחה גדולה. אלא שמשרד הפנים מציב שני תנאים בלתי אפשריים: התנאי הראשון הוא שעל למלם להפקיד ערבות בנקאית בגובה 50 אלף שקל, שיוחזרו לה כשייצא האב את הארץ. זהו סכום דמיוני בעבורה ואין לה סיכוי לגייס אותו.

התנאי השני הוא הצגת תעודת לידה מקורית ומאומתת של טדי. תעודה כזו אינה קיימת ויש להוציא אותה באתיופיה, להחתים את שלטונות אתיופיה ואת השגרירות הישראלית באדיס אבבה. אין די זמן לעמוד בתנאי הזה, אפילו אם היה מדובר בגופים ביורוקרטיים יעילים במיוחד. מעבר לכך, טדי רשום במשרד הפנים בארץ בשם משפחתו של אביו, מכיוון שכבר כשעלה לארץ הכיר משרד הפנים באבהותו. קשה להבין מדוע נדרשת תעודת הלידה המקורית.

תשובת משרד הפנים היא למעשה חסימת כל אפשרות של השתתפות האב בבר מצווה של בנו, מכיוון שהתנאים שהוצבו לקבלת  האשרה הם גזירה שמשפחת טדסה אינה יכולה לעמוד בה.

למלם חוזרת שוב ושוב על המלים "הם מזלזלים". התחושה שלה היא שמעבר לקיפוח או להתנהלות לא תקינה, היחס אליה מזלזל מראשיתו. למלם היא אישה קטנה, צנועה ומעוטת אמצעים שמתקשה להתבטא ברהיטות בשפה העברית ואפשר להבין על מה היא מדברת.

היחס של המדינה לעולים מארצות מצוקה בכלל, ולעולים מאתיופיה בפרט, אף פעם לא הצטיין ברגישות יתרה. סיפור הגירושים בכורח וההמשך באי מתן אשרת תייר לאב לבר מצווה מעידים על כך שמשהו מקולקל כאן.

תגובת משרד הפנים:

מבירור הנושא עולה כי הבקשה לא סורבה, בניגוד לטענתכם. עם זאת, לאור סתירות במסמכים שהגיש בעבר, התבקש בא כוחם להשלים מסמכים נדרשים בטרם תידון הבקשה. לאחר שהציג מכתב הסבר אושרה הבקשה בתנאי שישלימו ההליך בקונסוליה.

אנו תמהים על הפרשנות המעוותת שניתנה לתהליך ואשר אין בינה לבין המציאות דבר.

אם בני המשפחה מבקשים שהאב אכן יגיע במועד, ידרשו להשלים את התהליך כפי שהוסבר לבא כוחם ולמרבה הצער, גם פניה לאמצעי התקשורת לא "תקצר" את ההליך הרשמי.

תגובות ל"זה אבא שלי. אני רוצה שהוא יהיה בבר מצווה שלי"

תגובות ל"זה אבא שלי. אני רוצה שהוא יהיה בבר מצווה שלי"

עזרו לנו להמשיך לעשות כאן עיתונות. עשו לנו לייק או שייר או ציוץ והכי טוב - הכל ביחד

"המקרה של טדסה לא מסובך כל כך. זה נראה לי בסיסי שייתנו לילד לשמוח עם אביו ביום החשוב הזה. אני לא מבין למה מערימים כאלה קשיים"

x